אור הישר (חולין) צח

תוד"ה ז"ל, ואע"ג דטעה בדבר משנה הוא כו', ע' תומים סי' כ"ה סק"ד ובשעה"מ שם סק"ד ובחי' פמ"א לב"ק ד"ק

דף מ"ד ע"א ור' יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול, ע' עירובין ד"ו ע"ב תוד"ה כאן

שם מכלל דתורבץ הושט לאו מקום שחיטה הוא, ע' בכ"מ פ"א ה"ו מה"ש ובת' אבקת רוכל סי' מ'

שם עד כדי שישעיר וכ' רגמ"ה דאיכא דגרסי יסעיר כו' דכויץ ע"כ, והיא גרסת הבה"ג כדי שיסעיר ושט ומאי יסעיר דקאמרינן דנפיק ביה פירצי פירצי ע"ש, וכ"ה הגרסא בה' שחיטה להלכות פסוקות המיוחסות לתלמידי רב יהודאי גאון

שם תורבץ הושט שניטל כולו מלחי כשר כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' רל"ט

שם הא דאיעקור איעקורי הא דאיגום איגומי. כה"ג בשבת ד"ס ע"ב

שם הא דאקפול איקפולי והא דאפרוק אפרוקי, גרסת הרמב"ן הא דאינקב אינקובי הא דאקפול איקפולי, וע' ברי"ף רשב"א ור"ן בסוגיין. ולעיל דמ"ב ע"ב תוד"ה סימנין ובראב"ן סי' רכ"ח ובפר"ח סי' כ"ד סקכ"ח ובת' מהר"ם לובלין סי' כ"א

רש"י ד"ה מחומרי ב"ש ומחומרי ב"ה מפרש בפ"ק דעירובין בתרי חומרי דסתרן אהדדי כו', ע' בת' מהרשד"ם חאה"ע סי' מ"ה

תוד"ה כדי, ובה"ג מפרש כדי תפיסת יד כדנקיט אינש בשתי אצבעותיו כו' ע"כ, וכ"כ הראב"ן סי' רכ"ט וע"ש סי' רמ"ז ובס' התרומה ה' שחיטה דין הגרמה ובס' יראים סי' קל"ז דין עיקור ובפלתי סי' מ"א סק"ד

בא"ד כמלא בטדא בתורא דהיינו ארבע אצבעות ע"כ, וכה"ד הרשב"א והוא כדעת הרי"ף והרמב"ם פ"ו הט"ז מה"ש, אבל דעת רש"י לקמן ד"נ ע"ב בטדא אצבע, וע' ברש"י לקמן דע"ו ע"א ד"ה ארבעה ובת' הרשב"א סי' ל"ו ובשבלי הלקט ה' טרפות סי' י"ב. תוד"ה והאיכא. תימה דהיכי פשיטא ליה דהויא טריפה כו'. ע' בחידושי בכור שור. ובמש"כ בחידושי לעיל ד"ט ע"א בתוד"ה כולהו

בא"ד אע"ג דלא הויא טרפה בשמוטה זו מ"מ במה יכשר כיון דאין לו היתר בשחיטה כו'. ע' בס' האשכול ח"ג סי' יוד

ע"ב והתניא חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר כו', וכן הביאו בש"ס לברייתא זו בספ"ב דנדה, ולכאורה משמע דהאי דינא קאי על החכם, ולהכי פריך על רבב"ח והיכי עביד הכי. והא דתניא בתוספתא עדיות פ"א ובירושלמי שבת פי"ט ה"א נשאל לחכם אחד וטימא לו לא ישאל לחכם אחר כו' התם קאי על השואל וכדמשמע בתוס' ע"ז ד"ז ע"א ד"ה הנשאל, אמנם לפמש"כ הר"ן בשם הראב"ד ברפ"ק דע"ז שם, דהא דנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר לא משום כבודו של ראשון נגעו בה אלא משום דכיון דאסרה ראשון שויא חתיכה דאיסורא ושוב אין לה היתר דאפילו התירה שני אינה מותרת כו' אפילו היה גדול ממנו בחכמה ובמנין ע"ש, לפ"ז קשורות שתי הברייתות זב"ז, דכמו שאין להשואל לשאול לחכם אחר. כן אין להחכם השני להתיר מה שאסר חבירו, כיון דהשאלה בדבר זה חלה על החתיכה, ונעשה פעם אחת חתיכה דאיסורא שוב אין נשאלין עליה. אולם הר"ן שם פליג וס"ל דברייתא דהכא מפני כבודו של ראשון הוא ועוד שלא תראה תורה כשתי תורות הללו אוסרים והללו מתירים, וע' מש"כ הרשב"א בחידושיו בסוגיין ובספ"ב דנדה, ובכפתור ופרח פי"ב ובריב"ש סי' שע"ט וסי' תצ"ז וברדב"ז ח"א סי' שס"ב וסי' שצ"ג ובח"ג סי' תס"ו ובת' אבקת רוכל סי' רי"ג

שם שאני הכא דרב לא אסר מיסר, ע' בת' הריב"ש סי' תצ"ח

שם שלא הרהרתי ביום כו' שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם כו' שלא הורמו מתנותיה, ע"ל דל"ז ע"ב ובתוד"ה שלא הורמו וד"ה שלא הרהרתי ובמש"כ בחידושי שם

שם רבב"ח אגמריה סמך, מהכא נראה עד כמה גברה אצלם כח הקבלה, דהא רבב"ח היה תלמידיה דר' יוחנן כדאשכחן בכוליה הש"ס, ורב היה חשוב הרבה מר' יוחנן כמש"כ התוס' לעיל דל"ח ע"א. וע' ביצה ד"ט ע"א רש"י ד"ה והאמר, ואפ"ה לא סר רבב"ח מקבלתו גם נגד רב גופיה, וע' בס' האשכול ח"ג סי' ד' ובס' המכריע חח"מ סי' ל"ב ובביאור הגר"א לחו"מ סי' רי"ט סק"ד ולאו"ח סי' תרי"ח סק"ו

שם ותיפוק ליה משום חשדא כו' ע' בת' הריב"ש סי' ת"ק

שם אבל אמרו חכמים הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו ע"כ, ומשום הכי תניא בברכות ד"ג ע"א דאין נכנסין לחורבה להתפלל מפני חשד כדכתב שם רבינו יונה, וע' יבמות דכ"ה ע"ב תוד"ה לא ובראב"ן סי' ש"ו וס"ס שי"א ובסמ"ע סי' ל"ז סק"כ וברמ"א אה"ע סי' י"ב ס"א ובט"ז וביאורי הגר"א שם ובת' הריב"ש סי' תצ"ח ובחו"י סי' קכ"ב

שם א"ר חסדא איזהו תלמיד חכם זה הרואה טרפה לעצמו ותמיהני דבכפתור ופרח פרק מ"ד הביא מאמר זה בשם רש"י ז"ל מס' האורה

שם כל מי שקורא ושונה ורואה טרפה לעצמו ושימש ת"ח כו', במדרש תהלים סי' קכ"ח ובילקוט שם רמז תתפ"א ובמשלי רמז תתקנ"ג גריס באופן אחר

שם ר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה מידי לא שקיל וכי הוו מזמני ליה לא אזיל כו'. ע' ביו"ד סי' רמ"ו סכ"א ובט"ז שס סק"ז ובחו"מ סי' רמ"ט ס"ה

רש"י ד"ה שרי בוכרא, בכור בזה"ז כו' ע"כ, וכן הוכיחו הרמב"ן בפ"ה מה' בכורות ובתשובות הרשב"א סי' תכ"ז ובתשובות הר"ן סי' ז'. ובמה דהשיגו הם ז"ל והראב"ד בפ"א ה"ה מה' בכורות ע"ד הרמב"ם. כתב שם הכ"מ דספרי רמב"ם משובשים נזדמנו להם ובאמת ס"ל גם להרמב"ם ככל הראשונים ופירש"י דהכא.