אור הישר (חולין) צו

ובית הכוסות שניקבו לחוץ, לאפוקי דאם ניקבו זה לזה במקום חיבורן דאז כשר ע"ש. הרי דההיתר לטריפותה בא משום דגבי הדדי סמכי וכחד דמי, אולם לפירש"י בפרדס סי' רי"ז בהא דהמסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ. שלכל אחד מהם יש לו שני עורות בעוביו ואם שני העורות ניקבו שנראה הנקב לחוץ טרפה ע"ש, לפירוש זה אין הטעם למיחשבינהו כחדא מפני סמיכותם גבי הדדי. רק משום דשוים בתכונות עורותיהן ודיניהן כנלע"ד

רש"י ד"ה נעקרה. אבל נעקרה צלע אחת מעיקרה עד חצי חולייתה כו', ונרשם עה"ג דצ"ל עם חצי חולייתה, ובת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד סי' נ"ד מקיים גרסת עד ע"ש

רש"י ד"ה וגולגולת שנחבסה שהוכתה מכות רבות כו', ע' שבלי הלקט ה' טרפות סי' א'

תוד"ה והא, תימא דלא פריך מניטל צוה"ג כו', ע' פלתי סי' נ"ו

תוד"ה ואמר. ואור"ת דרב יהודא לא קאי אגולגולת כו', ע' ר"ש אהלות פ"ב מ"ג ובת' פמ"א ח"א סי' נ"ד

בא"ד דס"ד דחסרון הגלגלת הוי עם הקרום כו'. ע' פלתי סי' ל' סק"א וסי' נ"ד סק"ג

בא"ד אבל אדם דאית ליה מזלא כו', ע' בב"ש אה"ע סי' י"ז סקצ"ז ובת' פמ"א ח"א סי' מ"ח ובת' ח"צ סי' ע"ז ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' כ"ה ובבאר יצחק חאה"ע סי' י"ח ובפמ"ג סי' נ"ז ס"ק מ"ח בשפ"ד ובמש"כ בחידושי לעיל די"א ע"ב בתוד"ה ודילמא ולזבחים דקט"ז ע"א

בא"ד ניקבה המרה טרפה דמקשו ליה רבנן מאיוב כו', ע' פר"ח סי' ל"א סק"ז וסי' מ"ב סקי"ג ובפלתי סי' ל"א סק"ה

תוד"ה אפיק, דלרבנן הוי בכלל נקובה כו', ע' פלתי סי' ל"ו סקי"ד

דף מ"ג ע"א אמר עולא שמנה מיני טרפות נאמרו לו למשה בסיני נקובה כו', בסדר הטרפות דחשיב עולא ע' בחידושי בכור שור, והא דלא חשיב יתרת משום דהוי בכלל נטולה. דכל יתר כנטול דמי כדאמרינן לקמן דנ"ח ע"ב. וע' בתשובות הרשב"א סי' צ"ח וסי' תתכ"ט ובריב"ש סי' קס"ג ובכ"מ פ"ו ה"כ מה"ש ובפתיחה מהפמ"ג לה' טרפות ובפנים הספר שם ר"ס כ"ט ובת' פני יהושע ח"א חי"ד סי' ט"ו ובחו"י סי' קצ"ב

שם לאפוקי לקותא דרכיש בר פפא כו'. ע"ל דנ"ד ע"א תוד"ה וחזייה ובפלתי ר"ס כ"ט ובסק"ב ושם סי' מ"ד סק"ב ובת' פמ"א ח"ב סי' כ"ו ובת' כנסת יחזקאל סי' כ"ה

שם אם תאמר ט' מרה ר' יוסי ב"ר יהודה קתני לה כו' והנה לפ"מ דבאיילים אין להם מרה, אפ"ל דלהכי לא חשיב לה חייא בר רב, ור"י בר"י ס"ל דבאיילים היינו ריביתייהו כדכתב במהר"ח אור זרוע סי' קמ"ו, ואין ללמוד מהם לשאר בע"ח

שם ישפוך לארץ מררתי ועדיין איוב קיים. ע"ל דמ"ב ע"ב תוד"ה ואמר ובמה שנרשם שם עה"ג ובר"ש אהלות פ"ב מ"ג ובפלתי סי' מ"ב סק"א ובח"ס חי"ד סי' נ"ב ובמש"כ בחידושי לערכין ד"כ ע"א

שם אמר להן אין מזכירין מעשה ניסים, ע' פר"ח סי' נ"ז סק"נ

שם והאמר רבב"ח א"ר יוחנן הלכה כסתם משנה כו' אמוראי נינהו ואליבא דר"י, ע' בברכי יוסף חא"ח סי' ש"ז סק"ט ובטו"א למגילה דכ"ח ע"א ובת' הגרע"א ס"ס קכ"ב ובעין יצחק ח"ב סי' ס"ב

שם ניקב הקורקבן וכיס שלו קיים כשר, ע' נוב"י קמא חי"ד סי' י"ח

שם שני עורות יש לו לוושט כו'. ע' בתוס' לעיל דכ"ח ע"ב ובת' פמ"א ח"א סי' א'

שם וושט דאכלה ביה ופעיא ביה גמדא ליה כו'. ע' פר"ח סי' מ"ח סקכ"ב ובפמ"א ח"ב סי' ק"ל

שם ואמר רבה קרום שעלה מחמת מכה כו'. באו"ז ח"א סי' ת"ה ובראב"ן סי' רכ"ו הגרסא רבא

שם ואמר רבה וושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים למאי נ"מ לספק דרוסה. ע' מה שכתב בזה הרא"ש ז"ל ומש"כ הפר"ח בסי' ל"ג סקי"ד על דבריו. וע' בס' התרומה ס"ה טרפות

רש"י ד"ה לא תיפוק. וכל הני טרפות דמנינן לקמן בריאה כו'. ע' פמ"ג בפתיחתו לבדיקת הריאה

בא"ד וחליף דשני קרומים דוושט שניהם נטולים ממקום שהן ראויין להיות כו'. ע' פר"ח סי' ל"ג סקי"א ובת' מקום שמואל סי' כ"ח ושם בקונטרס חידושי דינים ליו"ד סי' ל"ו ובנוב"י קמא חי"ד סי' ה' ובמ"ת סי' ט"ו

רש"י ד"ה נפולה. ושף מדוכתיה בכלל נטולה ע"כ, לכאורה הכריע רש"י בדבריו כר' יוחנן לקמן, דנ"ד ע"ב, דלר"ל הא לא דמיא לנטולה ע"ש, אכן י"ל נמי דלפ"מ דדברי רש"י סובב אליבא דעולא, אשמעינן נמי אגב אורחיה דעולא ס"ל כר' יוחנן שם, וע' בסוגיין תוד"ה הנך

רש"י ד"ה למעוטי לקותא דרכיש כו' ופליג עולא עליה ע"כ, ע' בב"י סי' כ"ט ובס' הארוך מש"ך ומנחת אהרן שם

רש"י ד"ה אינו קרום דכל נקובי דטרפות לא מהני להו סתימה דסלקא להו לאחר זמן כו' ע"כ, וע' בס' האשכול ח"ג סי' י"ז ובט"ז סי' ל"ו סק"ד ובש"ך שם סק"ו ובפלתי שם סק"ד

בא"ד ולסתימה דירכים בחלחולת דלקמן דההיא סתימה דמעיקרא היא ע"כ. ע' ש"ך סי' מ"ו סק"ג ובחידושי הגרע"א שם

תוד"ה הנך, ולית ליה י"ח טרפות נאמרו למשה מסיני כו'. ע' ח"ס חי"ד סי' ל"ה

בא"ד ריאה שחסרה וחסרון דשדרה נחשוב נמי כחד כו'. ע' פלתי סי' מ"ג סק"ז ובבאר יצחק חי"ד סי' ד'

תוד"ה יפלח, פי' בקונטרס דהאי לקותא הוא וקשה דמנא ליה דהאי לקותא דאיוב הוי לקותא