אור הישר (חולין) צד

דוזאת החיה אשר תאכלו ס"ל כדעת האחרים בתו"כ ס"פ שמיני, דהאי בין החיה אשר לא תאכל בא ליתן אזהרה לחיה טמאה, לפרט בה לאו מיוחד לאכילתה וע"ש במפרשים, וע' בתשובות הרשב"א סי' ע"ג ובמיוחסות סי' קע"ה ובתשב"ץ ח"א סי' ס"ז

רש"י ד"ה פסוקה לרחבה ע"כ, הוא מוכרח דאילו לאורכה הרי הוא בכלל נסדקה דתנן לקמן דנ"ו ע"ב דכשרה, וע"ל דמ"ה ע"א רש"י ד"ה נסדקה ודנ"ד ע"א ד"ה או שנסדקה. וכן תניא בהדיא בתוספתא פ"ג דפסוקת הגרגרת לרחבה פסולה לאורכה כשרה

רש"י ד"ה נשברה השדרה ונפסק החוט חדא היא כו' ע"כ, וכן צריכינן לפרש הא דתניא בתוספתא רפ"ג נשברה שדרה ונחתך רובו של חוט, דגם שם חדא היא, ועיקר הטרפות היא בפסיקת החוט, ודברי רש"י מוכרחים ממתניתין דלקמן דנ"ד ע"א. דחשיב נשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה בכשרות, ולפ"ז בהכרח טעות הדפוס הוא בתו"כ דפוס ווין תר"ב בפ' שמיני פרק ג' וכ"ה מועתק ג"כ בילקוט שמיני רמז תקל"ז. דהכי תניא התם נפסק חוט השדרה ניקב קרום של מוח ניקב הלב לבית חללו נשברה השדרה כו' ע"ש, הרי דחשיב נשברה השדרה לטרפות בפ"ע בלא פסיקת החוט, ומכש"כ לפ"מ דמסיק בברייתא דתו"כ שם בסיפא, דנשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה נקראת כמוה חיה ע"ש. בודאי דברישא הוא טעות גמור

רש"י ד"ה שניקבו לחוץ שהנקב נראה מבחוץ וכגון שניקבו או זה או זה שלא במקום חיבורן לאפוקי שניקבו במקום חיבורן בשתי דופנותיהן והנקב הולך מחללו של זה לחללו של זה ע"כ, אולם בפרדס סי' רי"ז הביא רש"י ז"ל פירוש זה בשם יש מפרשים, ובלשון ראשון מפרש שלכל אחד מהם יש לו שתי עורות בעוביו ואם שני העורות ניקבו שנראה הנקב לחוץ טרפה ע"ש, ומשמע דלפי שנסתפקו הראשונים בביאור משנתנו דהמסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ, לכן שאל השואל מהרשב"א ז"ל פירושו. והשיבו כדפירש"י הכא, כמבואר בתשובותיו סי' שע"ג וע"ש סי' שע"ד ובס' האשכול ח"ג סי' כ' ובת' מהרשד"פ חי"ד סי' מ"ח ובפמ"ג סי' מ"ח במשבצות סק"ט

רש"י ד"ה נפלה מן הגג ושחטה מיד טרפה אע"פ שאין שבר נראה בה כו' נשתברו רוב צלעותיה בלא שום נפילה טרפה ע"כ, לפ"ז טעות הוא בתו"כ דפוס ווילנא משנת תרל"א בפ' שמיני פרק ג' ובילקוט שם רמז תקל"ז דגרסי נפלה מן הגג ונשתברו רוב צלעותיה ע"ש

בא"ד ואין טעם בטרפות שהלמ"מ הן ובגמרא אמר שאם שהתה מעל"ע ושחטה כשרה ואע"פ שלא עמדה ע"כ, לכאורה הו"ל לרש"י לסיים ואין טעם בטרפות כו' בתר דמסיק שאם שהתה מעל"ע כו', דכמו שאנו מוכרחים לאמר גבי נפולה, דטרפה כששחטה מיד אע"פ שאין שבר נראה בה, משום דהלמ"מ הוא ואין טעם בדבר, כמ"כ אין לנו טעם מדוע תהיה כשרה אם שהתה מעל"ע. הלא לא עמדה, ויש מקום לחששא דריסוק אברים ובע"כ דהלל"מ הוא אלא משום דרש"י קאי אהא דנפלה מן הגג דחשיב במשנה בטרפות, להכי מפרש באיזה אופן היא טרפה כששחטה מיד כו', וכדאיירי בצד הטרפות שיש בה קאמר דאין בה טעם כו'. ובתר הכי מסיק צד ההכשר דאיכא בנפולה שאם שהתה מעל"ע. ואע"ג דגם זה הלמ"מ, דמצד השכל יש לחשוש דהא לא עמדה, אכן אחרי שפירש במקומה דאין בה טעם בצד הטרפות, ממילא קאי בדבריו על כל דין נפולה, וע' בס' התרומה ה' טרפות סי' י"ח

רש"י ד"ה הנץ אשפורווי"ר ע' בביאור הגר"א סי' נ"ז סק"כ

רש"י ד"ה ובשר בשדה טרפה ואע"ג דילפינן מיניה בעלמא בשר קדשים שיצא חוץ ממחיצתו טרפה משמע טרפה ממש ע"כ. וכ"כ בס' יראים סי' קמ"ג ולולא דבריהם נלע"ד דעצם קרא ובשר טרפה לא תאכלו, הרי ודאי מבע"ל להך דהכא ומשו"ה תמה המקשן אמאי קרי לה רמז לטרפה, הלא מקרא מלא הוא, והא דנאסר בשר שיצא חוץ למחיצתו. מבשדה יתירה קא דייק, כדפירש"י בהדיא במכות די"ח ע"א, וע"ל ר"פ בהמה המקשה רש"י ד"ה ובשר ובזבחים דפ"ב ע"ב רש"י ד"ה בשדה ובפסחים דכ"ב ע"א תוד"ה אותו וע"ל דק"ב ע"ב תוד"ה ובשר ובת' מקום שמואל סי' ע"ה, ועפ"ז אין מקום לכתחלה לדקדק מדרשתם דהתם אהך דהכא, ועוד יל"ד מדוע דייק רש"י בלשונו בשר קדשים. הלא כל איסור יוצא חוץ למחיצתו נפק"ל לקמן דס"ח ע"א מהאי קרא וצ"ע. וע' תשב"ץ ח"א סי' ס"ז ובפר"ח סי' כ"ט סק"א

תוד"ה אלו טרפות אי גרסינן אלו ניחא ואי גרסינן ואלו יש לפרש דקאי אפלוגתא דר' ישבב ור"ע כו' וקאמר הכא ואלו הן הטרפות, כ"ה גרסת השטמ"ק

ולולא דברי התוס' היה נלע"ד כמו דאמרינן ריש ברכות תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך כו', ובסוטה דל"ב ע"ב תוד"ה ורבי כתבו דדוחק לאמר דהוי אסמכתא וע"ש מה שנרשם עה"ג, ולפ"ז י"ל ה"נ דתנא אקרא קאי, וביותר דבתו"כ שמיני פרק ג' סמיך אקרא, אך את זה לא תאכלו כו' יש לך במעלה הגרה ובמפריסי הפרסה שאי אתה אוכל ואלו הן הטרפות נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת כו' ע"ש, וכוונתם דבע"כ במש"כ בתורה אך את זה לא תאכלו ממעלה הגרה וממפריסי הפרסה השסועה, וביאר בתו"כ יש לך במעלה הגרה ומפריסי הפרסה שאי אתה אוכל, ולכן אף באלו סימני טהרה שהתיר לך הכתוב צריך אתה ג"כ לבדוק, וכמ"כ בי"ו טרפות שהם הלמ"מ נמי הורו לן חז"ל גם בבהמה חיה ועוף הטהורים שצריך אתה לבדוק אחריהם ולהכי שפיר סמכו בתו"כ לקרא דבדיקת סימני טהרה ואלו הן הטהרות נקובת הוושט כו'. דבע"כ צריך אתה לבדוק בשניהן הרי דבתו"כ נקיט ואלו הן הטרפות