אור הישר (חולין) נא

רש"י ד"ה כתלי דחזירי חזירים יבשים ע"כ, וכ'"פ ג"כ רגמ"ה, אכן לפמש"כ הכ"מ רפ"ח מה' מלכים היתה לפני הרמב"ם הגרסא קדלי דחזירי ולהכי מפרש הרמב"ם שם ערפי חזירים. וע' בש"ק לירושלמי עירובין ספ"ק וביערות דבש סוף ח"ב

רש"י ד"ה בין בראש הספינה ואע"ג דתנן לקמן ע"ל די"ג ע"ב ברש"י ותוס' ד"ה בין ובפר"ח סי' י"א סק"ח

תוד"ה וכש"כ, א"כ לר' ישמעאל הותרו הבמות, ע' טו"א מגילה ד"י ע"א ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים בסוגיין

תוד"ה ר"ע, תימא מנ"ל הא דילמא מ"א חדא ומ"א חדא ול"פ כו'. ע' בחידושי הגרע"א ליו"ד ר"ס י"ג ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים בסוגיין

ע"ב סוף סוף כי אזלא מחלשא כי אתא בזע כגון שהוליך ולא הביא, ובשאילתות פ' אחרי סי' צ"ב הגרסא הלכתא כגון שהוליך ולא הביא וע"ש בהעמק שאלה, וע' ראב"ן סי' רי"ב

שם אמר רבא ג' מדות בסכין כו' בה"ג גריס ר' אבא

שם א"ר חסדא מניין לבדיקת סכין מה"ת שנאמר ושחטתם בזה ואכלתם כו' והא"ר יוחנן לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, ויל"ד לפ"מ דאמרינן בפסחים דל"ג ע"ב ובכ"מ א"ל רב חסדא מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך כו'. וכן בברכות דכ"ד ע"ב א"ר חסדא האלקים אם אמרה לי ר' יוחנן בפומיה לא צייתנא ליה ע"ש, א"כ איך הקשה הכא בפשיטות כ"כ מר' יוחנן ארב חסדא עד דנאיד הש"ס וקאמר מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. דלמא ס"ל לר"ח דבדיקת סכין להראותו לחכם הוא מה"ת, ור' יוחנן ס"ל דהוא מדרבנן. ועמש"כ בחידושי לעיל ד"י ע"ב

ובתנחומא פ' צו סי' י"ג משמע קצת כר"ח, דהכי קאמר התם ומנין שבדק הסכין שנאמר ויקח את המאכלת חשוב אותיות ויקח את המאכלת ותמצא י"ב כמנין הבדיקות שעושין לסכין אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא ומנין שנאמר ושחטתם בזה זה בגימטריא י"ב הוי, וע' בזהר הרקיע מצוה י"ט ובש"ך סי' ב' סק"י וסי' י"ח סק"ה ובנוב"י קמא חי"ד סי' ז'

שם פשיטא כיון דכי נקב טריפה בעי בדיקה לחכם קאמרינן, וכ"מ גרסת רש"י ורגמ"ה, אולם בשאילתות בהעלותך סי' קכ"ה גריס כיון דאיכא פגימותא טריפה אנא ידענא דבעי בדיקה לחכם קאמרינן וע"ש בהעמק שאלה וברמב"ן לסה"מ שרש שני ובתשב"ץ ח"א סי' ס"ז. והנה בפרדס הגדול סי' ר"ו כ' וז"ל וצריך השוחט קודם שישחוט להראות לחכם סכינו למי שכמותו בחכמתו כש"כ למי שגדול ממנו משום כבודו של חכם אם הוא במקום ששוחט ע"ש. ולפ"ז יל"פ הא דקאמר בעי בדיקה לחכם, הוא לחכם שכמותו. ולהכי פרין והאר"י לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו ש"ח. ולשון לא אמרו משמע שהוא רק מדברי סופרים. וגם זהו רק מפני כבודו של חכם, וזה שייך דוקא לגדול ממנו, ואיך קאמר דאפילו לחכם שכמותו צריך להראות מן התורה? עד דמסיק מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, וע' בט"ז סי' מ"ח סקי"ב ובנקוה"כ שם ובס' הארוך מש"ך סי' ג' ובמש"כ בחידושי לעיל ד"י ע"ב

שם אר"פ צריכא בדיקה כו', על הגליון הובאו נוסחאות של גרסאות שונות ע"ש. וגרסת הבה"ג וצריכה בדיקה אבישרא ואטופרא ואתלת רוחתא. וכן נקיט בשו"ע סי' י"ח ס"ט, וע' בפרדס הגדול ר"ה שחיטה ובס' התרומה סי' א' ובפמ"ג ר"ס י"ח

שם אמר לן רב סמא בריה דוב משרשיא משמך כו' בה' שחיטה להלכות פסוקות המיוחסות לתלמידי רב יהודאי גאון גרסא אחרת בסוגיין

שם אתלת רוחתא לא צריכא מי לא אמר ר"ז כו', ע' בחידושי הגרע"א ליו"ד סי' ט'

שם ליבן סכין ושחט בה שחיטתו כשרה כו'. הארכתי בזה בחידושי לעיל ד"ח ע"א

שם א"ר הונא בר רב קטינא א"ר שמעון בן לקיש שלש פגימות הן כו', בילקוט אמור רמז תרמ"א הגרסא א"ר אדא בר קטינא אמר ר"ל, ובשאילתות בהעלותך סי' קכ"ה משמע שהיו עוד נוסחאות שונות בשמות האמוראים

שם שלש פגימות הן פגימת עצם בפסח כו', ע' ירושלמי פסחים פ"ז הי"א דפליגי בשיעור דחגירת צפורן, והרמב"ם לא הביא כלל שיעורא דפגימת עצם בפסח

שם ורב חסדא אמר אף פגימת סכין כו' בחידושי הרמב"ן הרשב"א הרא"ש והר"ן וביש"ש, האריכו במה שהרי"ף השמיט הא דר"ח, וע' בת' מהרי"ט סי' ו' ובט"ז או"ח סי' תרמ"ה סק"ד ובברכי יוסף חי"ד סי' ח"י ובשיורי ברכה שם

שם ואידך בחולין לא קא מיירי. ע' בת' רדב"ז ח"א סי' רנ"ד

רש"י ד"ה והוא. שמגל קציר עוקצי הפגימות כפופים מאד מאד כו' ע' פר"ח סי' י"ח סקי"א וסקט"ו

רש"י ד"ה משני, ולשון אוגרת כמו אגרה בקציר מאכלה כו' ע"כ, ובשבלי הלקט ה' שחיטה סי' ב' כתב אוגרת פי' חוגרת אחה"ע מתחלפין שחוגרת בהצפורן בהולכה ובהבאה

רש"י ד"ה כל היכא דאמר משמיה דפלוני לא שמעה ממנו אלא מאחרים שמע שקבלוה ממנו כי הא דרב אשי לא ראה את רבא מעולם כדאמר בעשרה יוחסין דע"ב יום שמת רבא נולד רב אשי עכ"ל.