אור הישר (חולין) מב

שם דת"ר שחיטת מין לע"ז כו'. ע' ביו"ד סי' קנ"ח ובחו"מ סי' תכ"ה ס"ה ומפרשים שם ובת' ריב"ש סי' ע"ט

רש"י ד"ה או דרבנן. שלא אמרו חכמים דבריהם להקל מדברי תורה כו', ע' בת' מקום שמואל סי' א'

תוד"ה בעא מיניה שמואל מר"ה משמע שהיה שמואל קטן מר"ה כו' ע"כ, וכ"כ התוס' בגיטין די"א ע"ב, וכדבריהם משמע בב"ק ד"פ ע"ב וע"ש רש"י ד"ה שמואל, ועפ"ז קשה ממש"כ רש"י ותוס' בביצה ד"ט ע"א דרב רבן של כל בני הגולה היה בדורו חוץ משמואל ע"ש

ולולא דבריהם היה מקום לאמר לע"ד, דעובדא דב"ק דלא עייל שמואל קמיה דרב אסי תלמידיה דרב מפני שהיה קטן ממנו. זה היה בילדותו. ואז בעא ג"כ שמואל מר"ה תלמידיה דרב כדאמרינן הכא, אולם אח"כ נתגדל הרבה בתורה, עד שבני דורו היו צריכים להכרעה אם רב גדול משמואל, ובאו להחלטה דהלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני כדאמרינן בבכורות דמ"ט ע"ב ולולא שבא שמואל למדרגה כזו לא הוה אמר אי הכי אמר אבא לא ידע במילי דשבתא ולא כלום, כדאמר בשבת דנ"ג ע"א. וע' מה שנרשם שם עה"ג ולקמן דל"ח ע"א תוד"ה איצטריך ואכמ"ל, וע' בס' העתים סי' ל"ב ובביאור הגר"א לחו"מ סי' שס"ג סק"ב ובברכי יוסף חח"מ סי' ט"ו סק"ב ובחידושי באר שבע להוריות די"א ע"ב

בא"ד ור' ירמיה חבירו של ר"ז היה כו', ע' ברכי יוסף חא"ח סי' פ"ו

תוד"ה מנין, ועוד יש מתעסק אחר כגון של קדשים שסבור שהוא חולין ושחטו כו'. ע' לח"מ פ"א ה"ג מפסוה"מ ובמה"פ לירושלמי קידושין פ"א ה"ה ובטו"א לר"ה דכ"ח ע"א ובעונג יו"ט חא"ח סי' כ"א

תוד"ה פיתו. בפדר"א פל"ח יש דעזרא וזרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק נידו אותן כו' ע"כ, מזה משמע דהמינין לעכו"ם שהיו בישראל, היו מתאימים אז בדעותיהם עם הכותים, ועמש"כ בחידושי לעיל ד"ו ע"א

בא"ד מכאן אמרו כל האוכל פת כותי כאילו אוכל בשר חזיר. ע' בפר"ח ליו"ד סי' קי"ב סק"ב ובברכי יוסף סק"ד

ע"ב אשתו לא מפקר, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתר"כ מה שהאריכו הראשונים בזה. וע' באה"ע סי' ז' סי"א ובביאורי הגר"א ס"ק ל"ב ל"ג

שם אין מינין באומות כו' ע' תוספתא ב"מ ספ"ב ובע"ז ד"י ע"ב תוד"ה חד ודכ"ו ע"ב תוד"ה איזהו ובנמו"י לב"מ דע"א ע"ב ובמרדכי שם

שם נכרים שבחו"ל לאו עובדי ע"ז הן אלא מנהג אבותיהן בידיהן. ע' בהקדמת הרמב"ם בפיה"מ לס' טהרות ובת' מהר"ח אור זרוע סי' קע"ה ובראב"ן סי' רפ"ח וסי' רצ"א ובס' האשכול ח"ג סי' מ"ב מ"ז נ"ט ובכפתור ופרח פ"י ובריב"ש סי' קי"ט ובחו"י סי' א' השגה י"ב

שם לקבל מהם קרבן כו'. ע' עונג יו"ט חי"ד סי' נ"ד

שם מכם ולא כולכם להוציא את המומר כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"ה ע"א

שם אבל באוה"ע כלל כלל לא לא ס"ד דתניא איש מה ת"ל איש איש לרבות הנכרים שנודרים נדונ"ד כישראל, ולכאורה איך קאמר בגמרא בפשיטות גמורה לא ס"ד, הרי זהו רק דעת ריה"ג בברייתא דמנחות דע"ג ע"ב. אבל ר"ע סבר התם דאין מקבלין מהן אלא עולות, וע' בתו"כ אמור פרשה ז' ובפי' הר"ש משאנץ שם ובויקרא נדבה פרשה ב

ובפרקי דר"א ספ"י אמרינן נמי אהא דכתיב ביונה ויראו המלחים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבח לה' וכי זבח זבחו והלא אין מקבלין זבח מן העכו"ם אלא זהו דם ברית שהוא כדם זבח, פי' שמלו בשר ערלתם ע"ש. וי"ל דכוונת הש"ס דאפילו הביא העכו"ם שלמים נמי מקריבין עולות, כדאמר רב הונא במנחות שם וכ"פ הרמב"ם בפ"ג ה"ג ממעה"ק, או די"ל עפ"מ דאמרינן בירושלמי שקלים פ"א ה"ד, אהא דהכל שוין שהן נודרין ונידרין דמיירי בעולה, היינו בנודר להביא מזה עולה לקרבן וזה מקבלין מהן, וע' בזבחים דמ"ה ע"א תוד"ה והשוחטן ובמש"כ בחידושי שם, ובפי' הר"ש משאנץ לתו"כ בחוקותי פרשה ג' וביראים סי' שע"ט ובברכי יוסף חא"ח סי' תר"מ סק"א

שם איש איש לרבות הנכרים שנודרים נו"נ כישראל, ע' מל"מ פ"י מה' מלכים ובאבני מלואים סי' א' סק"ב

שם דתניא ר' יהודא בן בתירא אומר מנין לתקרובת עכו"ם כו', כ"מ שנזכר בש"ס מאמר זה הוא בשם ר"י בן בתירא אמנם בילקוט תהלים רמז תתס"ה הוא בשם ר' יהודא סתם

במשנה וכן הסומא ששחט שחיטתו כשרה. ע' בכסא דהרסנא לת' בשמים ראש סי' ע"ג ובחידושי הגרע"א ליו"ד סי' א' ס"ט

שם בשאבוקה כנגדו. ע' ברכי יוסף סי' י"א סק"א

רש"י ד"ה מין זה האדוק בעכו"ם כו'. ע' באו"ח סי' של"ד סכ"א ובביאור הגר"א שם סקכ"ו

רש"י ד"ה אין, הוה להו מינין מיעוטא ולמיעוטא לא חיישינן. ע' עונג יו"ט חי"ד סי' נ"ו

רש"י ד"ה לכתחלה לא ישחוט בלילה שמא לא ישחוט רובא והוא לא ידע ע"כ, וכ' במעדני יו"ט תמיהני דהא צריך בדיקת סימנים אחר שחיטה ואי לא בדיק שחיטתו פסולה כדלעיל סי' י"ד וא"כ ליכא למיחש למידי דאי בדק וראה לאור הנר דשחט רובא ודאי דכשרה שחיטתו ואי לא בדק אמרן דשחיטתו פסולה אפילו ביום כו'. וע' בש"ך וט"ז ר"ס י"א, ובפ"ת הביא שם בשם ת' זכרון יצחק שכ' דכיון שצריך לברך ברכת השחיטה קודם השחיטה ע"כ לא ישחוט לכתחלה בלילה שמא לא ישחוט רובא ויבא לידי ברכה לבטלה