אור הישר (חולין) לד

תוד"ה אתיא מפרה אדומה וא"ת כיון דפרה בת שתי שנים א"כ דילמא היינו משום דאוקמיה אחזקה שאינה טרפה למ"ד טרפה אינה חיה ע"כ, וראיתי בלב אריה ושאר מפרשים שפירשו כוונת התוס' דהכא איכא רובא וחזקה ביחד, ומנ"ל למילף, היכא דליכא רק רובא, דאל"ה נסתרה קושית התוס' ממש"כ הם גופייהו בד"ה מנא, דרובא וחזקה רובא עדיף כו' ע"ש אולם המעיין בחידושי הרשב"א ז"ל יראה ברור דכוונת הראשונים ז"ל להקשות רק מחזקה ולא מהשתתפות הרוב ע"ש, ולע"ד אפשר דכוונתם דטפי מסתבר לאוקמה על חזקת גופה מלמיזל בדידה בתר רובא דעלמא

אכן איך שיהיה תקשה אמאי לא הקשו כן מעיקרא גבי עגלה ערופה, דגם היא בת שתי שנים כדפסק הרמב''ם רפ"י מה' רוצח, ואי משום דר"א ס"ל בריש פרה ובספרי דעגלה בת שנתה, הלא בלא"ה עיקר קושיתם היא בפלוגתא, דלמ"ד לקמן ר"פ אלו טריפות דטרפה חיה אין מקום לקושיתם, ובכלל מנא להו דרבה בר רב שילא ס"ל דטריפה אינה חיה דילמא ס"ל טרפה חיה, ובזה יותר מסתבר לאמר דס"ל עגלה בת שתי שנים כדפסקינן לדינא וקשה כנ"ל, וע' בפמ"ג סי' ל' ושם בסי' נ"ז סקמ"ח בשפ"ד ובפר"ח שם סק"ג ובה' פסח סי' תל"ז סק"ב ובפלתי סי' מ"ד סק"ט ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים בסוגיין

בא"ד ומיהו כאן י"ל דאיכא חזקה אחרת כנגדה דהעמד טמא על חזקתו ע"כ. כבר כתבתי לעיל בחידושי לתמוה על סברא זו של רבינו חיים ז"ל. הלא כל חזקה היא תולדת הספק כדפירש"י לעיל ד"ט ע"א, והאי גברא טמא בודאי, ובכ"ז גזרה תורה דין כזה דליטהר ע"י אפר פרה. ומאי שייך זה לחזקה דעלמא ע"ש. וע"ע ברי"ט אלגזי לבכורות דכ"ד ע"א ובמחנה אפרים ה' יבום פ"ג ובשעה"מ שם הט"ז ובנוב"י קמא חי"ד סי' נ"ו ובת' הגרע"א סי' קצ"ח ובת' חמדת שלמה חי"ד סי' ג' ובאור שמח פ"א הי"ג מה' שחיטה

בא"ד וי"ל דכל חזקה שלא נתבררה ולא נודעה אפילו שעה אחת לא אזלינן בתרה ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' ל"ז וסי' פ"ב ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ר"א ובפתיחת הפמ"ג לסי' ל"ט ובס' הארוך מש"ך סי' פ"א ובברכי יוסף חא"ח סי' תל"ז סק"ב ובשער המשפט סי' צ"ב סק"ח ובש"ש שמעתא ב' פי"ג ובת' פני יהושע ח"א חי"ד סי' ב' ובח"ב חי"ד סי' כ"ב ובשעה"מ ה' מקואות פ"י כלל ג' ובנוב"י קמא חאה"ע סי' מ"ט ובדו"ח להגרע"א חלק הכתבים דף ק"ז ע"ב ובבאר יצחק חי"ד סי' ד' וסי' ה'

בא"ד ויש ללמוד מתוך כך הלכה למעשה דאם עשה גבינות מכמה בהמות ואח"כ נשחטה האחת ונמצאת טרפה שכולם אסורות דאין לי להעמיד פרה אחזקתה ולאמר השתא הוא דנטרפה כו' ע'"כ, ואיני יודע אמאי נקט בגבינות מכמה בהמות ואח"כ נשחטה האחת הלא כמ"כ משכ"ל בגבינות שנעשו מחלב בהמה אחת ונמצאת טרפה כמש"כ הרשב"א ז"ל בחידושיו כאן והתוס' בנדה ד"ב ע"ב וע' במיוחסות להרמב"ן סי' קנ"א ובתשובות הרשב"א סי' תקי"ח ובס' הפרנס סי' ע"ז ובת' הרא"ש כלל כ' סי' ט"ו ובס' התרומה סי' ע"ג וברוקח סי' שפ"ו וסי' תס"ד ובש"ך סי' א' סק"ח ובחי' הגרע"א שם

והנה אע"פ שהתוס' כתבו כן ללמוד הלכה למעשה. מ"מ מחלוקת הראשונים היא, כמובא ברשב"א רא'"ש ור"ן ז"ל. ובשו"ע סי' פ"א פסק המחבר, דאם הוא טרפות שאפשר שלא אירע לה אלא עתה, אמרינן השתא הוא דנטרפה והגבינות מותרות וע"ש בביאור הגר''א ובט"ז סי' צ"ח סק"ו ובפלתי סי' נ' סק"א ובתומים סי' ל"ד סק"ח ובפר"ח כללי ס"ס סקי"ג ובת' פני יהושע חי"ד סי ב', ועל פסק השו"ע הקשה הט"ז ביו"ד סי' שצ"ז, מפסחים דצ''א ע"א במפקח את הגל ומצאו מח שחייב לעשות פסח שני, ולא אמרינן דמוקמינן אותו בחזקת חי בשעת שחיטת הפסח וכן בכתובות דע"ו ע'"א דעל בעל החמיר להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת פרה, הרי דלא מוקמינן ליה בחזקת חי, והביא נמי מאה"ע סי' י"ז גבי נהרג דלא מוקמינן בחזקת חי. ואמאי התירו הכא הגבינות משום השתא הוא דנטרפה, ולכן כתב דשאני מיתה דכל חי עומד למות והוא מועד לכך בלי ספק ע"כ שפיר אמרינן דודאי כל זמן שאינו מבורר שמת אמרינן עדיין חי הוא אבל כשמבורר שמת אזלא החזקה לענין שנאמר השתא הוא שמת דאדרבה אמרינן דמעיקרא היה מת כיון שעמד לכך עכ"ד, וע"ש בנקוה"כ ובש"ש שמעתא ג' פ"ח איך שדחו לדבריו, וכ"מ דעת הפלתי בסי' ס"ט סי"ג דלא כהט"ז, שכ' בספק בבהמה אימת נשחטה ועי"ז אינו ידוע אם שהה הבשר ג' ימים מעל"ע, דהעמד בהמה בחזקת חיים והשתא הוא דמת ע"ש הרי אע"ג דכבר מתה ומיועדת היתה למיתה ואפ"ה מוקמינן לה בחזקת חיים

עוד ילה"ר דהנה באליהו רבא סי' של"א הביא בשם תשובת רדב"ז סי' רפ'"ב, בתינוק שנולד בע"ש סמוך לביה"ש וספק אם נולד קודם ביה"ש או בביה"ש, דאין מלין אותו ביום ו', ואין דנין לס'"ס שמא קודם ביה"ש ושמא ביה"ש יום, וכתב באשל אברהם הטעם דאיכא חזקת מעוברת, וכ' הגרע"א ז"ל בתשובותיו סי' מ"ט דלפ"ז נולד דין חדש בנולד בשבת תחלת הלילה ספק שהוא צה"כ ספק שהוא ביה"ש יהיה מותר למולו בשבת מס"ס דמסייע חזקת מעוברת ועמש"כ בחידושיו ליו"ד סי' ט"ו, והנה חזקת מעוברת דתכונת הלידה כרוכה אחריה דמיא ממש לחזקת חיים דתכונת מיתתו כרוך אחריו. ואפ"ה מוקמינן אותה אחזקת מעוברות הקדומה גם אחרי שנולד. וע"פ סברתם בנולד בביה"ש יש עוד לדון טובא בשו"ע סי' רס"ב וסי' רס"ו ובאחרונים שם. וע' בהגהות מיימוני פ''א מה' מילה ובאו"ז ח"ב סי' ק"ב ובמרדכי פ' במה מדליקין רמז רצ''ג ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רי"ט ובת' מהר"ם מרוטנברג סי' ס"ט ובמהר"ם אלשקר סי' צ"ו ובת' הב"ח סי' קנ"ד ובת' מהרי"ל בן חביב ובמהר"ם יפה