אור הישר (חולין) רסד

אלגזי לבכורות פ"ג סי' ל"ט מ' ושם פ"ח סי' ס"ד

תוד"ה חוץ, א"כ המקח בטל כו', ע' בחו"מ סי' ר"ט ס"ח ובסמ"ע סקכ"ח ושם בביאור הגר"א סקכ"ט

בא"ד א"נ הוי כמו מתנה עמש"כ בתורה שהרשתו תורה ליתנם לכל מי שירצה ע"כ, לע"ד הבליע רש"י ז"ל תירוצם זה בד"ה על מנת, במש"כ והוא אין בו כח להתנות. וע' בת' הרא"ש כלל ק"ח ס"ס ט"ו ובחו"מ סי' ס"ז ס"ט וביו"ד סי' ס"א סכ"ט ובמפרשים שם

ע"ב ופדיון הבן ופדיון פט"ח לפטור, ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ח ס"ס ס"ז

שם לוי זרע בכישר כו'. היא חו"ל. וע' כ"מ ספ"א ממתנות עניים ובכפתור ופרח ס"פ י"ג ובתשב"ץ ח"ג סי' רי"ש ובברכי יוסף חי"ד סי' של"ב ובשיורי ברכה שם

שם ולא הוו עניים למשקל לקט כו', ע' יו"ד סי' רנ"ז ס"ג ובביאור הגר"א שם סק"ה

שם אתא לקמיה דרב ששת א"ל לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים, כ"ה הגרסא גם בת' הר"ן סי' ב', אולם בשאילתות ר"פ קדושים גריס א"ל תנינא לעני ולגר כו'. ובה"ג ה' פאה הגרסא א"ל תניתוה ע"ש, ובירושלמי פאה רפ"ח הובאה ברייתא זו בשם רשב"י. ולפ"ז יל"ד בהא דקאמר בתר הכי מיתיביה כו' ואם אין שם כהן. הלא י"ל דפלוגתא דתנאי היא. והול"ל לימא כתנאי ולתרץ שאני תרומה דטבלה, או שאני מתנות כהונה דנתינה כתיב ביה כדמשני בתר הכי. אבל לשון מיתיביה נראה דהקושיא קאי על רב ששת דאמרה משמיה דנפשיה. וצ"ע כעת

שם אין מביאין תרומה כו' ואם אין שם כהן כו', אין כן הגרסא לפנינו בירושלמי דמאי פ"א ה"ב ובתוספתא סוף תרומות אבל הכוונה דהכא ודהתם חד הוא בנוגע לקושית הש"ס ע"ש

שם ואם אין שם כהן מעלין אותן בדמים כו', ע' יו"ד סי' ש"ו ס"ב ובביאור הגר"א שם סק"ו ובפר"ח סי' ס"א ס"ק מ"ו וברי"ט אלגזי לבכורות פ"א סי' ח' וברפ"ד ושם סי' כ"ד

שם ההוא שקא דדינרי דאתא לבי מדרשא קדים ר' אמי וזכה בהן כו'. ע' רמ"א יו"ד סי' רמ"ו סכ"א ובביאור הגר"א ס"ק ס"ד ובתשב"ץ ח"א סי' קמ"ז קמ"ח ובפמ"א ח"א סי' ע"ט

שם שיהא גדול מאחיו בנוי בחכמה ובעושר אחרים אומרים כו'. כ"ה הגרסא בכה"מ בש"ס, אולם בתוספתא פ"ק דיומא ובתו"כ אמור פרשה ב', ליתנייהו תיבות אחרים אומרים, רק בברייתא גופה מסיק אין לו מנין שיגדלוהו משל אחיו תלמוד לומר הגדול מאחיו כו'

שם איזהו הזרוע מן הפרק של ארכובה עד כף של יד. ע' בת' הרא"ש כלל כ' סי' ט"ז

שם דא"ר יהושע כהנים נהגו בו עין יפה כו', ע' בת' רדב"ז ח"א סי' ש"מ ובת' אבקת רוכל סי' ט"ז

שם דורשי חמורות היו אומרים הזרוע כנגד היד כו', בספרי שפטים בפסוק ונתן לכהן הזרוע. הגרסא ר' יהודא אומר דורשי רשומות היו אומרים פו' וע' בפרקי דר"א פמ"ז

שם והתניא נוטלה ובית שחיטה עמה כו'. ע' תשב"ץ ח"א סי' ט"ו

רש"י ד"ה אין רשאי להפשיט את הזרוע כו'. ע' בר"ן ובפר"ח סי' ס"א סק"ז ובביאור הגר"א סי' ס"ח ס"ק ל"ב

רש"י ד"ה מעלים, שם את דמי המתנות כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' ט"ז ובת' רדב"ז ח"א סי' ש"מ

רש"י ד"ה חייב. קצירך כרמך ולא של הפקר כו'. ע' פ' המניח דכ"ח ע"א תוד"ה זה ובבאר יצחק חי"ד סי' כ"ג ענף ב'

רש"י ד"ה הפרק של לחי אצל הצדעים כו', ע' פר"ח סי' ס"א סק"ד וסק"ה

תוד"ה ראשית. ליתני נמי מתנות לחיוב קודם שהורמו ולפטור אחר שהורמו כו', ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ג סי' ל"ט מ'

תוד"ה דורשי, בשם רב סעדיה גאון כמין המעשה כו' עמש"כ על הגליון וע' בס' האשכול ח"ג ס"ס ל"ט ובנחל אשכול שם. ראשית הגז פרק אחד עשר

דף קלה ע"א במשנה, ראשית הגז נוהג בארץ ובחו"ל. ע"ל דקל"ו ע"ב תוד"ה כרבי ובס' יראים סי' שנ"ה ובכפתור ופרח פט"ז

שם ואינו נוהג אלא במרובה וכמה הוא מרובה כו', ע' טו"א לחגיגה ד"ז ע"א

שם בש"א שתי רחלות כו' ובה"א חמש כו' ר"ד בן הרכינס אומר חמש כו' וחכ"א חמש כו'. ולכאורה אמאי לא חשיב נמי ר"ע דאית ליה בספרי שפטים חמש. וי"ל דבמשנתנו קא חשיב רק לאלו דס"ל חמש ואפ"ה חלוקין הן בשיעורן. אבל ר"ע משמע התם דס"ל כב"ה, ואינו מוסיף רק במאי דאינהו דרשי מקרא דשמואל חמש צאן עשויות. ואיהו דריש מקרא גופיה דראשית הגז הכתוב בתורה. ובכלל לא חשיב התם לאלו דמשנתנו וצע"ק.