אור הישר (חולין) רסג

ובכפתור ופרח פ"א, אולם בספרי קרח י"ח כ' גריס י"ב במקדש וי"ב בגבולים

רש"י ד"ה דיתיב עכו"ם אמסחתא כשהטבח מוכר הבשר כו', ע' לקמן בסמוך רש"י ד"ה אלא ולעיל דקל"ב ע"ב רש"י ד"ה היכא ובב"ק דכ"ג ע"ב וברש"י ד"ה תיב ובשבועות דמ"ב ע"א וברש"י ד"ה אמסחתא

רש"י ד"ה אבע"א, דסתם עכו"ם מפעא פעי תדיר הוא צועק אל תתנם בכך אלא בכך כו', ע' בת' רדב"ז קונטרס ללשונות הרמב"ם סי' רכ"ח ובערוך מש"ך סי' ס"א וברי"ט אלגזי לה' חלה סי' יו"ד

דף קל"ד ע"א חוץ שיורא ע"מ לאו שיורא, ע' בגיטין ר"פ המגרש ובנזיר די"א ע"א ובביאור הגר"א לחו"מ סי' ר"ט ס"ק כ"ט ובאבני מלואים סי' ל"ב סק"ח ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ג ס"ס ל"ט

שם בהא פליגי מ"ס ע"מ שיורא הוא ומ"ס ע"מ לאו שיורא הוא. ע' ב"ב דס"ג ע"א וברא"ש וחידושי הרמב"ן שם ובת' מקום שמואל סי' פ"ח ובש"ך וט"ז ובפר"ח סי' ס"א ס"ק מ"ד ובאבני מלואים סי' קל"ז סק"ג וסק"ה וסק"ו

שם אמר רב ל"ש אלא ששקל לעצמו כו', בשאילתות בהעלותך סי' קכ"ה הוא בשם מר זוטרא, וע"ש בהעמק שאלה

שם אבל שקל לו טבח הדין עם הטבח, ע' פר"ח סי' ס"א סקמ"ו

שם רב אמר מתנות כהונה נגזלות ורב אסי אמר מת"כ אין נגזלות. ע' בת' עונג יו"ט סי' צ"ח וסי' קל"ה

במשנה גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב. וכה"ג תנן בפאה פ"ד מ"ו נכרי שקצר את שדהו ואח"כ נתגייר פטור מן הלקט כו' ע"ש ותרווייהו ילפינן מקראי דהכי תניא בספרי שפטים מאת זובחי הזבח אין לי אלא בשעת זביחה בלבד מכאן אמרו גר שנתגייר והי"ל פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב. ובתו"כ קדושים נמי תניא ובקוצרכם פרט לשקצרוה, עכו"ם מכן אמרו עכו"ם שקצר שדהו ואח"כ נתגייר פטור מן הלקט כו' וע"ש בר"ש, ולפ"ז כלתי מובן בת' מהרשד"ם חח"מ סי' שכ"ז דלמד מהא דמשנתנו לזכות אלמנה בנכסי בעלה ע"פ תנאי ומנהג המקום ע"ש, הרי י"ל דהכא גלי קרא וע' במשנה נגעים רפ"ז ובתוספתא שם ספ"ב ובת' הרשב"א סי' תס"א ובת' הרא"ש כלל ב' סי' י"ד וביראים סי' קפ"ג ובכפתור ופרח פ"ד

שם ספק פטור שהממע"ה, ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ח סי' ס"ה ובפלתי סי' ס"א סק"ד

שם תנן ספק פטור אלמא ספיקא לקולא ורמינהו כו', ע"ל דק"ל ע"ב תוד"ה וכשיחזור

שם חורי הנמלים שבתוך הקמה כו' ע' במרדכי שילהי מכילתין ובמל"מ פ"ד ה"ט מה' מתנות עניים ופ"א הי"ג מה' משכב ומושב ובקונטרס הספיקות להקצוה"ח כלל א' סי' ט' ובח"ס חח"מ סי' קע"ג וסי' ר"ה

שם אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה כו' בתו"כ קדושים פרק ג' הוא סתמא דספרא, ובפ' תצא כ"ד כ' הוא סתם ספרי, ושם נדרשו מקראי אחריני, וע' יראים סי' ק"ס וצע"ק

שם ספק לקט לקט כו' בהגהת מרדכי פ"א דב"ב רמז תרנ"ט הביא דגם ספק צדקה צדקה, וע' בת' הר"ן סי' א' ובמהרשד"ם חי"ד סי' קע"ז ובנה"מ סי' כ"ה בכללי דיני תפיסה סק"ב ובח"ס חי"ד סי' ר"מ, וע' מה שהאריך בזה בברכי יוסף חי"ד סי' רנ"ח סק"ג וע' בת' ר' בצלאל אשכנזי סי' י"ד

שם דארשב"ל מאי דכתיב עני ורש הצדיקו כו', בירושלמי פאה ספ"ד אמר ר"ש בר נחמן בשם ר' יוחנן דרשה זו. ורשב"ל דריש מקרא דלא תטה משפט אביונך בריבו כו' ע"ש

שם פרה בחזקת פטורה קיימא קמה בחזקת חיובא קיימא, ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' ל"ט ובאבני מלואים לטו"א ר"ה די"ד ובשעה"מ פ"ט מה' מעשר ובקונטרס הספיקות להקצוה"ח כלל ו' סי' ה' ובח"ס חי"ד סי' ש"ט ובבאר יצחק חי"ד סי' ה' ענף ד' ובעונג יו"ט סי' קי"ז

שם עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב כו'. ע' בת' הרשב"א סי' נ"ד ובמשאת בנימן סי' א' ובת' הרדב"ז ח"ב סי' תרי"ח

שם א"ל ספק איסורא לחומרא ספק ממונא לקולא, וראיתי בזר זהב לס' המכריע חי"ד סי' א' שהקשה הלא כמו שיש בחלה זו ספק איסור כמ"כ יש בה ספק ממון שהוא מוחזק ונאמר דספק ממונא לקולא ולא נוציא ממונו ממנו ע"ש

אולם לא ראה מש"כ הרא"ש בסוגיין וז"ל דספק איסורא לחומרא ומוכר החלה לכהן. וכ"כ ג"כ בס' האשכול ח"ג סי' ל"ט, ובאמת דבריהם מבוארים בירושלמי חלה פ"ג ה"ד, דהתם רמי נמי מספק פרה אספק חלה. ומחלק דבחלה שהוא עון מיתה צריך להפריש לצאת מספק איסור, אבל בשביל חלק הממון שבו דדיינינן המוציא מחבירו עליו הראיה. לכן צריך ליטול דמים מן השבט, משא"כ במתנות דפרה א"צ אפילו הפרשה דמספק פטור דהממע"ה, כ"ה לפי גרסת וביאור הגר"א ז"ל שם, ולא כהרי"ט אלגזי לה' חלה סי' י"א שהביא דמסקנת הירושלמי שם דאינו נוטל דמים מן השבט וע"ש במה"פ, ולפ"ד הגר"א ז"ל מתאימים דברי הירושלמי עם הבנת האשכול והרא"ש בסוגיין, וע' ש"ך יו"ד סי' רנ"ט סקי"ד ובביאור הגר"א ז"ל שם סקט"ו ולחו"מ סי' קנ"ה סק"ח ובת' חיים שאל ח"ב סי' כ"ט

רש"י ד"ה חלה ספק איסורא שיש בה עון מיתה הלכך לא סמכינן אחזקה כו', ע' בת' פמ"א ח"א סי' ט"ו ובפמ"ג בפתיחתו לה' טרפות ובת' עין יצחק סי' ז' ענף ו' וענף ט'

רש"י ד"ה קרבן אשתו ספק ילדה כשהיתה עכו"ם ספק משנתגיירה מביאה קרבן כו' ע' רי"ט