אור הישר (חולין) כו

והלל, וע' ש"ש שמעתא א' פ"א ופ"ז ובת' פמ"א ח"א סי' ט"ו וח"ב סי' י"ד ובעונג יו"ט סי' קע"א

בא"ד וי"ל כיון דקינא לה ונסתרה יש רגלים לדבר ואיתרע לה חזקתה ע' בתשובות הרשב"א סי' פ"ג ובפמ"ג יו"ד סי' ק"ה במשבצות סק"ג ובשפ"ד שם סי' ק"י סקי"ד ובעונג יו"ט סי' קע"ז

תוד"ה אם, וקשה לפירושו וכי מה מלאכה שייכא בשתייה כו'. ע' בתרומת הדשן סי' ר"ס

תוד"ה או שירד. ושמא ניחא ליה להביא הברייתא שמפורש בה כו'. ע' ר"ש פרה רפי"א

דף י' ע"א מפני שדרכן של שרצים לגלות כו'. ע' ר"ש פרה פי"א מ"א ובמיוחסות להרמב"ן סי' רכ"ט ובתשובות הרשב"א סי' שנ"ט ובמג"א סי' תל"ד סק"ד ובפר"ח שם סק"א

שם ש"מ חמירא סכנתא מאיסורא ש"מ, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תק"ח, אכן יל"ד לפמש"כ בס' חרדים ספ"ד מצות ל"ת, דהא דחמירא סכנתא מאיסורא נובע מקרא דושמרתם מאד לנפשותיכם א"כ תיפ"ל מחומר השמירה דאזהר בה רחמנא ומצד הסברא דבספק איסורא, הלא גם בודאי לא עבר רק על איסור פרטי, ואפשר ג"כ בתשובה, משא"כ בספק סכנה. דכל חייו בספק סכנה. הכולל גוף ונשמה עם כל המצות, ויהיה מעוות לא יוכל לתקון וצ"ע כעת, וע' באה"ע סי' ט' ובביאור הגר"א שם סק"ב ובת' הריב"ש ר"ס רמ"א ובסי' ש"ס ובפר"ח סי' קט"ז סק"ד ובת' באר שבע סי' ל"ה ובחידושי ח"ס לע"ז ד"ל

שם ג' משקין אסורין משום גילוי מים ויין וחלב, ע' פר"ח סי' רט"ז סק"א

שם כדי שיצא מתחת אזן כלי וישתה כו'. והנה לשון הירושלמי בתרומות פ"ח ה"ג מאזן חבית ולפיה, ופי' בפני משה וז"ל וכדי שיעור מאזן הכלי ולפיו הוא מקום קרוב ע"ש. ולפירושו האי ולפיה קאי על פי החבית, ולכאורה האי ולפיה הוא יתור לשון כיון דכל החשש הוא שמא שתה הנחש מן הכלי. ואם לא יגיע לפי הכלי איך ישתה. ולכן נלע"ד דצ"ל שם ולפיו. וקאי על פי הנחש, והוא כמו בסוגיין כדי שיצא מתחת אזן כלי וישתה. ופריך בירושלמי עלה ולא חמי ליה, והוא ג"כ כעין קושית הבבלי ישתה הא קא חזי ליה. ובמקום דמשנינן כאן אלא ישתה ויחזור לחורו תירץ התם מין קטן הוא ושפיפון שמו והוא דומה לשערה וזהו מאי דהביאו התוס' כאן דברי הירושלמי. בכדי להשוות כוונתם שם להא דבסוגיין כנלענ"ד. וע' בר"ש תרומות שם

שם מתיב רבא לסיוע לרב הונא כו'. ע' עונג יו"ט סי' ע'

שם טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ כו' בה"ג ה' נדה נשתנה הגרסא במקצת, ובהלכות פסוקות המיוחסות לתלמידי רב יהודאי גאון ה' נדה שם נשתנה ג"כ באופן אחר. וע' בחו"ד קונטרס בית הספק סקכ"ז ובת' פני יהושע ח"ב חי"ד סי' ל"ב

שם ה"ג הרי טבל לפניך הא איתילידא ביה ריעותא. ע' יו"ד סי' ר"א סעיף ס"ה ובביאור הגר"א שם ס"ק קי"ד

שם כל ספק בשחיטה פסול כל ספק בשחיטה לאתויי מאי כו' לאתויי ספק שהה ספק דרס, ע' שאילתות ויקרא סי' ס"ח ובת' הרא"ש כלל כ' סי' ט"ו ובמהרי"ק שרש ל"ה ובפתיחה לה' שחיטה מהפמ"ג ובת' אבקת רוכל סי' רי"ד ובמשאת בנימן סי' נ' ובש"ש שמעתא ה' פ"ו וביד המלך פ"ב ה"כ מה' שבת ובת' הגרע"א סי' ע"ד ובבאר יצחק חי"ד סי' ה'

רש"י ד"ה נשמטה הגרגרת תחלה הרי נטרפה, ע' ח"ס חי"ד סי' כ"ט

תוד"ה וישתה, בירושלמי מתרץ כחוט השערה ושפיפון שמו ורשות ניתנה לקרקע להבקע לפניו כו' ע"כ, שני קטועי דברים צרפו התוס' מירושלמי תרומות פ"ח ה"ג, ובמק"א באותה הלכה עצמה קראוהו שפופינא ע"ש. וכוונת התוס' דהכא ביאר שם במה"פ

תוד"ה עד, הכא לא מפליג בין טבל סמוך לחפיפה ללא טבל כו', ע' בס' התרומה ה' נדה סי' ק"ב

בא"ד אור"ת דהכא מיירי בנמצא בגוף והתם מיירי דנמצא בראש כו'. ע' ש"ך יו"ד סי' קצ"ט ס"ק י"ז

תוד"ה סכין. תימה דליכא לשנויי הכי אההיא דמקוה שנמדד ונמצא חסר כו', ע' ט"ז יו"ד סי' א' סק"ו ובנקוה"כ ובביאור הגר"א סק"י ובפר"ח שם סק"ט ובפלתי סק"ו ובקצוה"ח סי' ל"ד סק"ה ובש"ש שמעתא ג' פ"ג ובת' פמ"א ח"א סי' ט"ו ובעין יצחק ח"ב סי' ס"ה

בא"ד וי"ל דשאני התם דאיכא למימר חסר ואתאי ע"כ, ע' בת' מהר"ם פדוואה סי' ל"ג ובת' פני יהושע ח"ב חאה"ע סי' נ"ט ובמחנה אפרים ה' אישות סי' ג'

בא"ד ועי"ל דמה לי איתיליד ריעותא בסכין ומה לי איתיליד ריעותא בבהמה כו'. ע' מהרי"ק שרש קמ"ז

בא"ד ואיכא ספיקי טובא שמא בעצם נפגמה ואפילו בעור נפגמה כו', ע' בש"ך סי' ק"י בדיני ס"ס סקי"ד וסקכ"ז ובס' תשובות שמואל סי' א' וסי' ג' ובת' מקום שמואל סי צ"ג ובבאר יצחק חי"ד סי ד'

ע"ב הכא סכין איתרעאי בהמה לא איתרעאי. ע' בת' אבקת רוכל סי' ר"ח

שם והלכתא כוותיה דר"ה כשלא שיבר בה עצם. ע' בתשובות הרמב"ם סי' קפ"א ובתמים דעים להראב"ד סי' כ"ג ובתרומת הדשן סי' קפ"ז ובנוב"י מ"ת חי"ד סי ד'

שם אימא בעצם דמפרקת איפגים. ע' בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ט

שם הוה עובדא וטרף רב יוסף עד תליסר חיותא כמאן כר"ה ואפילו בקמייתא לא כר"ח ולבר מקמייתא, והנה א"ל דהמקשן דייק מדקאמר עד תליסר ולא קאמר תליסר ש"מ דכוונתו עד ועד בכלל. והתרצן השיב לו