אור הישר (חולין) רנט
Ohr Hayashar Chullin 259 · אור הישר (חולין) · free full Hebrew text
Open in the reader →לאור או לים כדפירש"י. ובע"כ דבמה שהוסיף או שאכלן כוונתו לאכילה ממש, וע' ברי"ט אלגזי לבכורות פ"ה סי' נ"א ובקצוה"ח סי' רמ"ו ובנה"מ שם סק"ו ובנחל יצחק סי' ל"ט קונטרס שיעבודא דאורייתא סי' ד' ענף א. ובמש"כ בחידושי לעיל בסמוך
תוד"ה ה"ג, אבל מ"מ איסורא איכא לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה כו'. ע"ל דל"ז ע"ב רש"י ד"ה מתנותיה ותוד"ה שלא ובס' האשכול ח"ג סי' ל"ט ובנחל אשכול שם ובפר"ח סי' ס"א סק"י ובת' אבקת רוכל סי' יו"ד
תוד"ה מעשר, דשני דיני מעשר הם אחד מתחלק תוך הבית ואחד מתחלק בתוך הגרנות כו', ע' מל"מ פ"ו מהל' מתנות עניים ובהתוה"מ לפרשה ראה סי' קי"ז
תוד"ה יש, דדבר שיש בו טוה"נ לבעלים אפילו בא עני ולקחו מוציאין מידו. ע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' ס"א ס"ק כ"ב ובטעם המלך פ"ה ה"ו מה' אישות ובבאר יצחק חי"ד סי' כ"ג ענף ג'
בא"ד לא יתן לו דקרי ליה לעיל ממון שא"ל תובעין כו', ע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' ס"א ס"ק כ"ז וסי' רנ"ח סק"י
תוד"ה גמר, א"נ מדכתיב שכחה בלשון אחריך ש"מ לגז"ש אתא, ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ג סי' מ"א מה שהביא דוגמא לסברא זו
בא"ד וצ"ע למה לא גמרינן בגז"ש דאחריך דליהוי פרט בזית כמו בכרם כו', ע' ירושלמי פאה פ"א ה"ד ובמה"פ ותוס' רי"ד שם
ע"ב לא תלקט לעני וגו' להזהיר עני על שלו, ע' ב"מ די"ב ע"א תוד"ה ואביה ובתוי"ט פאה פ"ה מ"ה ובחידושי פנים מאירות לגיטין די"א ע"ב
שם ומעשר עני המתחלק בתוך הבית יש בו טוה"נ לבעלים מ"ט נתינה כתיבא ביה, בספרי נשא דריש הכי מקרא אחרינא דכתיב ואיש את קדשיו לו יהיו מגיד שטובת הנאתן לבעליהם, וע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ד סי' מ"ד
שם ואפילו עני שבישראל מוציאין אותו מידו דא"ר אילעא גמר לגר לגר מהתם, ע' ש"א סי' צ"ז ובמחנה אפרים ה' צדקה סי' ב' ובת' הגרע"א סי' ר"ג
שם הא מלוי לכהן מוציאין כו' ומאי ניהו מעשר ראשון כו', ע' יו"ד סי' של"א סעיף ס"ט ובביאור הגר"א ס"ק קט"ז ובשעה"מ פ"א מה' מעשר
שם זה הכלל כל דבר שהוא בקדושה כו' מוציאין אותן מידם כו'. ע' כ"מ פ"א ה"ד מה' מעשר ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ה
שם וכל דבר שאינו בקדושה כגון הזרוע כו'. וה"ה לקט שכחה ופאה כמתנות כהונה נינהו כדכתב הר"ן בתשובותיו סי' ב'
שם דריש מרימר הלכתא כוותיה דרב, נראה דמרימר מסכים אהא דמספקא ליה לרב, להכי אין נוטלין ממנו מתנות דילמא לא איקרי עם, ואין נותנין לו דדילמא איקרו עם. וע' בה"ג ה' כסוי הדם ובהלכות פסוקות המיוחסות לתלמידי רב יהודאי גאון סי' ט', ולפ"ז בלתי מובן מאי דפירש"י הלכתא כרב ולא שקלינן מינייהו עכ"ל. הלא כמו דלא שקלינן מינייהו כמ"כ לא יהבינן להו נמי מהאי ספיקא גופיה. דבע"כ הא דלא שקלינן מיניה כוונת רש"י הוא מטעם הדין. דכתיב ביה משפט ודרשינן לעיל ד"ל ע"ב מלמד שהמתנות דין. משו"ה אשמעינן הכא דלא שקלינן מיניה, ולפ"ז טפי הי"ל להשמיענו דלא יהבינן ליה, דאילו ליטול ממנו פשיטא דבכל ספק ממונא אוקמינן בחזקת מריה שלא להוציא מספק, אבל לתת לו צריך להשמיענו דאם הישראל הוא במקום שאין שם כהן רק לוי. ולדידיה חל הספק אם לוים איקרו עם וחייב לתת לו מדין התורה, או לא איקרו עם ופטור מטעם הדין, ושפיר השמיענו מרימר דהוא ספק, ומספיקא פטור ליתן לו כמו בכל ספק ממון דמוקמינן בחזקת מריה קמא. רק מעלין אותן בדמים. ואוכל בעצמו המתנות. ונותן הדמים לכהן הבא ראשון כדתניא לקמן דקל"ד ע"ב. וצ"ע כעת
שם עולא הוה יהיב מתנתא לכהנתא כו', ויל"ד קצת הלא פלוגתא דתנאי היא בסמוך לקמן. דדבי ר' ישמעאל תנא כהן ולא כהנת וילמוד סתום מן המפורש, ודבי ר"א בן יעקב תנא כהן ואפילו כהנת הוה מיעוט אח"מ ואין מיעוט אח"מ אלא לרבות, וזהו כל חידושא דעולא שבא להכריע בין הברייתות, כדביאר בשאילתות ס"פ שופטים, וע' בחידושי הגרע"א ליו"ד ר"ה מתנות כהונה, ולפ"ז היה צריך מסדר הש"ס להביא תחלה מחלוקת התנאים. ואח"כ הי"ל להביא הכרעת עולא לדינא גם למעשה וצע"ק
רש"י ד"ה כל דבר שבקדושה שאסור לזרים כגון תרומה כו' ושאין בה משום קדושה כגון הזרוע כו' ע"כ, פי' דמותר לזרים, כדאמרינן לקמן דקל"ג ע"א האי כהנא דאית ליה צורבא מרבנן בשבבותיה ודחיקא ליה מילתא ליזכי ליה מתנתא. וע' שבת ד"י ע''ב רש"י ד''ה הוה נקיט ובתוד"ה יהבא
רש"י ד"ה לפני ולפנים כו' בכל פירש"י בסוגיין סתר א"ע קצת ממה דמפרש ביומא ובשבועות ובמנחות ע"ש, אולם בירושלמי יומא פ"ה ה"ו מפרש כל הברייתא באופן אחר. ומובא בפי' הראב"ד והר"ש משאנ"ץ לתו"כ אחרי פרק ח', וז"ל לפני ולפנים מתנות של לפני לפנים, אהל מועד זה היכל מתנות שבהיכל, המזבח מתנות שבמזבח הזהב, עזרות אלו שיריים שנשפכין ליסוד מזבח החיצון שהוא בעזרה ור' יהודא קתני לה דס"ל שיריים מעככין ע"ש
דף קל"ב ע"א אהרן ובניו כתובין בפרשה. ע' רמ"א יו"ד ר"ס ש"ו ובביאור הגר"א שם סק"ה ובנמו"י ר"ה טומאה
שם דבי ר"י תנא כהן ולא כהנת כו' דבי ראב"י תנא כהן ואפילו כהנת. ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ד סי' מ"ד ובמש"כ בחידושי לעיל דקל"א ע"ב