אור הישר (חולין) רנז

אות ג' ד' ובברכי יוסף חח"מ סי' ב' סק"ד ובעונג יו"ט סי' קל"ה

שם וקסבר האי תנא מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין, ע' בחידושי הרשב"א ובת' הרדב"ז ח"א סי' מ"א ובשעה"מ פ"ח ה"ו מה' אישות

שם א"ר חסדא מדת חסידות שנו כאן, וכמ"כ משני איהו גופיה בב"מ דנ"ב ע"ב ובשבת דק"כ ע"א, וע' תשב"ץ ח"ב סי' קל"א

שם וחכ"א עני היה באותה שעה, ע' ס' חסידים סי' תתרמ"א תתרמ"ב

שם מנין לבעה"ב שאכל פירותיו טבלין וכן לוי שאכל מעשרותיו טבלים מנין שפטור מן התשלומין ת"ל ולא יחללו כו', בתו"כ אמור פרק ו' איתא להאי דרשה בלי שום חולק. ויל"ד לפ"מ דתניא בסנהדרין דפ"ג ע"א דטבל היא במיתה. ולר' נחוניא בן הקנה דעשה יוה"כ כשבת לתשלומין. ומה שבת דבמיתת ב"ד פטור מתשלומין כמ"כ יוה"כ דבכרת, משום דעכ"פ חיוב נפש הוא זה כדפירש"י בכתובות ד"ל ע"א, ולפ"ז ל"ל לדידיה קרא לפטור אוכל טבל מתשלומין. הלא בלא"ה הוא פטור, מפני חיוב מיתה דאיכא באכילתו, וע' ילקוט קרח סוף רמז תשנ"ה, וצ"ע כעת

רש"י ד"ה קא מעייל חולין לעזרה מידי דלא איתעביד ביה צורך גבוה ע"כ, נראה דאגב אורחיה הבליע רש"י בלשונו לתרץ קושית התוס', מהא דזבחים דרשאין הכהנים לתת לתוכן תבלי חולין כו' ומהא דדרשינן במנחות יאכלוה שיאכלו עמה חולין כו', ומשו"ה פירש"י דהכא מעייל חולין בעזרה מידי דלא איתעביד ביה צורך גבוה, כוונתו לאפוקי התם דמפני הצטרפות החולין אל הקדש דאכילתה היא מ"ע, דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם כדפירש"י בפסחים דנ"ט ע"א, נעשה גם החולין קדש והוא צורך גבוה, כדאמרינן ביומא דס"ח ע"ב שאני אכילה דצורך עבודה היא, וע' בת' רדב"ז ח"ב סי' תרע"ט ומש"כ בחידושי ע"ד התוס' ד"ה אי

רש"י ד"ה המזיק מת"כ קודם שנתנן לכהן השליכם לאור או לים ע"כ, וכ"כ בס' האשכול ח"ג סי' ל"ט כגון שהשליכם לאור או שאכלן פטור וכן הביא בתשב"ץ ח"ב סי' רצ"ג בשם המפרשים שאפילו פשע בהן פטור ע"ש, ולפ"ז בלתי מובן מש"כ בה"ג ס"ה כסוי הדם וז"ל דהיכי דהוה נקיט מתנות או דמי מתנות ואבדו ליה לא מחייב לשלומי לכהן ע"ש, הלא לפמש"כ מאי איריא אבדו אפילו פשע נמי, וכסתימת לשון הש"ס המזיק מתנות כהונה וצ"ע כעת

רש"י ד"ה וכשיחזור ישלם הבא ראשון יכול לתובעו כו' ע"כ, וזה אינו סותר למאי דאמרו בירושלמי פיאה פ"ה סוף הלכה ג' אמתניתין דבעה"ב שהיה עובר כו' כשיחזור ישלם ולמי הוא משלם א"ר יונה לעניי אותה העיר שנטל שם הוא משלם כו' ע"ש, דאפשר גם כוונת רש"י הוא דצריך לשלם לעני ראשון הבא מאותה העיר שנטל

והנה בתרומות רפ"ח תנן כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה ר' אליעזר מחייב קרן וחומש כו', והק' בטעם המלך ה' ביאת מקדש לפ"מ דאר"ח בסוגיין המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור, א"כ כשנמצא שאינו כהן אבל עכ"פ גם כהן אחר לא זכה עוד. ולפ"ז למי מחייב הקרן וחומש ולמי ישלם, ותירץ דהא דא"ר חסדא מזיק מת"כ או שאכלן פטור דוקא כשאכלן במזיד אבל אם בשוגג אכל התרומה ודאי מחייב קרן וחומש משום כפרה. וא"כ מפריש הקרן וחומש והקרן משלם לעצמו וחומש למי שירצה דר-"א סובר דהאי נמי מקרי בשוגג כו' ע"ש. וכמה מן הדוחק יש בתירוצו דהא אפ"ל כמו שמשלם החומש למי שירצה כמ"כ ישלם גם הקרן למי שירצה. וכפשטות לשון ישלם דמשמע לאחרים, ולא להפריש ולהניח לעצמו. וא"כ אין מקום לקושיתו מעיקרא די"ל בכוונת ר"א ישלם למי שירצה, ועוד דלפי תירוצו יהיה חמור שוגג ממזיד, דבשגג משלם קרן וחומש, ובמזיק מתנות כהונה בידים או אכלן פטור לר' אליעזר

אכן לע"ד איני רואה התחלה לעצם קושיתו. לפ"מ דכל הקושיא על ר' אליעזר דתרומות היא מהא דקאמר ר"ח דמזיק מת"כ או שאכלן פטור. והנה בסוגיין כדהקשו בש"ס על ר"ח מהא דס"ל לר"א בפאה דבעה"ב העובר ממקום למקום כו' לכשיחזור ישלם, הרי דלא הוי ממון שאין לו תובעין. וקאמר רבא מדר' אליעזר ליקום וליתוב כו' פי' דר"ח לא ס"ל כר"א אלא כחכמים, ואהא דאפשר להקשות על ר"ח מחכמים תירץ ר"ח גופיה דהוא ממדת חסידות. ומזה חזינן דר"ח ל"ל כר"א וגם ר"א ל"ל דר"ח דהא איהו קאמר ישלם. והאי ישלם פירשו בירושלמי דפאה שהוא לעניי אותה העיר. ורש"י ביאר הכא לעני הבא משם ראשון. וכמ"כ י"ל בדעת ר"א דתרומות דמשלם הקרן וחומש לעניי אותה העיר ולעני הבא ראשון. וכן פירש"י לעיל בד"ה משפט דכהן ראשון התובען מוציאן מידו. וע' פלתי סי' ס"א סק"ה

רש"י ד"ה וכן לוי שאכל מעשרותיו טבלים שלא הפריש תרומת מעשר ע"כ, ע' תו"כ אמור פרק ו' ובירושלמי תרומות פ"ו ה"א ובמל"מ רפ"י מה' תרומות ובס' עונג יו"ט סי' ק"ז

תוד"ה אי, דכל חולין מדאורייתא אסור להביא בעזרה כו' זהו כפירוש הראשון ברשב"ם ב"ב דפ"א ע"ב. ועמש"כ בחידושי למנחות דמ"ח ודק"ו

בא"ד ותימה דבפ' כל התדיר אמרינן כו' ולתת לתוכן תבלין של חולין כו'. ע"ל דל"ז ע"א תוד"ה כי ובמה שהאריך בזה המל"מ פ"ב ה"ג מה' שחיטה ובס"ה מעילה

בסה"ד וכן לחם לצורך תודה שהוא הכשר קרבן כו', ע' זבחים דע"ו ע"ב תוד"ה לוג ובפנים מאירות וחק נתן שם ובתמורה דכ"ג ע"א תוד"ה אוכלין ומש"כ שם בחידושי

תוד"ה ואב"א משום דהו"ל ממון שא"ל תובעין ולהאי לישנא אייתר וזה יהיה כו' שמתנות דין כו'