אור הישר (חולין) רמב

פ"א ה"א ובע"ז פ"ב ה"ג ובנוב"י מ"ת חא"ח סי' ל"ז

במשנה חומר בחלב מבדם כו'. ולכאורה אמאי לא חשיב נמי החומר דדם שבשלו או שמלחו אינו עובר עליו משא"כ בחלב, די"ל דמשנתנו לא איירי רק היכא דשניהם ראוים לכפרה, אבל דם שבשלו או מלחו אינו ראוי לכפרה כדפירש"י במנחות דכ"א ע"א

רש"י ד"ה הרי זו אסורה, וחלב הנמצא קרוש בעור הקבה שמולחין אותה בעורה כו' ע' רוקח סי' תכ"א וסי' תפ"ח ובס' הפרנס סי' ע"ה ובת' ריקאנטי סי' רי'"ז ובח"ס חי"ד סי' ע"ט

בא"ד דמין במינו בכל שהוא ע"ל דק"ט ע"א רש"י ד"ה ותו לא ובדצ"ז ע"א תוד"ה אמר ובמש"כ בחידושי שם ובע"ז דע"ד ע"א תוד"ה אלו, וע' בשעה"מ פט"ו ממ"א וחידושי ח"ס לע"ז דל"ה ע"א ובבאר יצחק חי"ד סי' י"ג

בא"ד מדקתני קבת עגלי עכו"ם אסירי לאו משום דקבה פירשא חשיב לה כו', ע' ראב"ן סי' רע"ז

תוד"ה חיישינן, לא קיי"ל הכי דהלכה כשמואל כו', ע' בת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד סי' פ"א סעיף וי"ו

תוד"ה כאן לאחר חזרה ולפ"ז שריא קבת נבלה כו', ע' ת' הרשב"א סי' קמ"ג ובמעשה הגאונים סי' ט'

תוד"ה ה"ג ברוב ספרים והלכתא כו', ע' בס' המכריע חי"ד סי' י"ט מה שהאריך בזה

בא"ד ואור"ת דה"מ חלב צלול שבתוך הקבה כו', ע' ע"ז דל"ה ע"א תוד"ה חדא וברוקח סי' תס"ד ובס' התרומה סי' ע"ב ובת' הרמ"א סי' נ"ג ובביאור הגר"א ליו"ד סי' פ"א סק"כ ולה' פסח ס"ס תס"ז ובת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד סי' פ"ז ס"ט וס"י

דף קי"ז ע"א במשנה, שהדם נוהג בבהמה וחיה ועוף כו' ע' שאילתות ר"פ ויקרא ובהעמק שאלה שם

שם בין טמאים בין טהורים. ע' בפמ"ג ליו'"ד במשבצות סי' י''ג סק"א ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' ל"ה

שם מה"מ א"ר ינאי דא"ק כאשר יורם כו'. והנה כמו דהכא קאמר מה"מ דיש מעילה בחלב, כמ"כ קאמר בתר הכי בגמ' מה"מ דבדם אין בו מעילה, ובשניהם טרח הש"ס למילף מקראי טובא, וקשה אמאי לא הביאו בש"ס ברייתא דתו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק כ', על הכתוב המדבר בעצם דין מעילה, נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדש ה', דהכי תניא התם. מנין לרבות את החלב למעילה ת"ל קדשי ה' ריבה יכול שאני מרבה את הדם ת"ל מקדשי ה' מיעט כו' ע"ש. ולפ"ז הרי יש לנו ריבוי לחלב ומיעוט לדם מחד קרא. וע"ש בהתוה"מ סי' שמ"ט

וי"ל דר' ינאי דהכא לטעמיה אזיל במעילה דט"ו ע"א, דדריש מקדשי ה' המיוחדין לשם והוא עולה, אבל קדשי מזבח אית בהו לכהנים ואית בהו לבעלים, וא"כ אפילו חטאת ואשם ממועטין וע"ש תוד"ה מחוורתא, והכא דבעי למילף על סתם חלב דמועלין בו ואפילו דקדשים קלים משו"ה מצא טפי למילף מקרא דכאשר יורם משור זבח השלמים כו' מה פר כהן משיח יש בו מעילה אף שור זבח השלמים יש בו מעילה, ועפ"ז שפיר פריך ליה ר' חנינא כיון דכל חידושא היא רק על קדשים קלים, דקדק"ד כבר איתרבו בתו"כ מקרא דמקדשי ה', א"כ גם קדק"ל ל"ל למילף מהיקש דפר כהן משיח, כעורה זו ששנה רבי כל חלב לה' לרבות קדשים קלים למעילה

שם א"ל רב מרי לרב זביד אי אליה איקראי חלב תתסר באכילה כו' בה"ג הוסיף תיבת בזמן הזה וע"ל דצ"ג ע"א תוד"ה אמר ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ה וביראים סי' קמ"ד ובס' התרומה סי' מ"ג ובפי' הראב"ד לתו"כ צו פרשה יוד ובבאר שבע לכריתות ד"ד ע''א

שם חלבו האליה איקראי חלב סתמא לא איקראי, עמש"כ בחידושי לבכורות דל"ח ע"ב

שם מה"מ אמר עולא דא"ק לכם שלכם יהא, בילקוט אחרי רמז תקפ"ב לא הזכיר תיבת עולא בדרשה זו רק בשם סתמא דהש"ס ובדרשת לכם עמש"כ בחידושי לקמן דקי"ח ע"א

שם דבי ר' ישמעאל תנא לכפר לכפרה נתתיו ולא למעילה ור' יוחנן אמר א"ק הוא כו', ע' ירושלמי יומא פ"ה ה"ו ובמש"כ בחידושי למעילה די"א ע"א

שם אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו, ע' תמורה דל"ג ע"ב תוד"ה הנשרפין ובקידושין דנ"ז ע"א תוד"ה כפרה ובחידושי הרשב"א שם

שם אלא לר' דוסא דאמר שלא ישתמש בהן ליוה"כ אחר כו', בתו"כ אחרי פרק ו' הגרסא ר' יוסי

תוד"ה אמר, והא דתנן בפ' אמרו לו יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד איכא לאוקמי בעולה ע"כ, ולכאורה היא נגד גמרא ערוכה בשבועות דכ"ד ע"ב, דאוקמינן למשנה דיש אוכל אכילה אחת כו' דאיירי בבכור, וכה"ג הק' הטו"א לר"ה. דכ"ח ע"ב ע"ד התוס' בכריתות די"ג ע"ב ועמש"כ בחידושי שם

ודאתאן לדברי התוס' וקושית הטו"א על דבריהם שם, נלע"ד דמש"כ התוס' שם דלאחר זריקת הדם ליתא עוד בשאלה, היא משנה מפורשת בנזיר דכ"ח ע"א, דהתם תנן נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר ע"ש, ולכאורה אין לחלק בזה בין התרת החכם להפרת הבעל, והא דר"ע פליג וס"ל דאפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר, הוא רק משום הפסד קדשים כדאמר שם בגמ', אבל גבול זמן השאלה משמע מהתם דהיא הזריקה כמש"כ התוס' בכריתות שם

תוד"ה הוא. וא"ת דהתם תנן דם בתחלה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון מועלין בו וי"ל דמעילה דהתם מדרבנן היא, ולע"ד בלתי מובן קושיתם, הלא שם גופה במעילה די"א קאמר דמתניתין דהתם הוא כר"מ ור"ש דס"ל מועלין בדמים. ומשנתנו בע"כ