אור הישר (חולין) כג

לאכול משחיטתו, והנה בפרדס הגדול לרש"י ז"ל ר"ה שחיטה כ' אהאי דינא וז"ל, מי שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו עד שידע כל עניניו ואם נשאר עליו לידע אפילו דבור אחד אסור עכ"ל. ונלע"ד דאין כוונתו על פרטי הענינים והדברים. אלא על כלליות הדברים: דאל"כ ל"ל לרב יהודא לבאר תיכף בתר הכי ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור כדדייק מזה הכ"מ רפ"ד מה' שחיטה וכהוראת לשון הרמב"ם שם במש"כ חמשה דברים שמפסידין את השחיטה, וכ"ה כוונת המחבר במאי דסתים כלליות חמשה הלכות בר"ס כ"ג, ובסי' א' ס"ב ביאר כוונתו במש"כ, אבל א"צ שידע כל חילוקי הדינים אלא אם אומר על דבר זה הייתי מסתפק ושואל קרינן ביה שפיר יודע ע"ש, והא דלא חשיב בדיקת הסכין. משום דזהו אומנות השחיטה והכא חשיב רק ידיעת ההלכות, וע' בתשובות הרשב"א סי' רי"ח ובראב"ן סי' ר"ה ובס' יראים סי' קל"ז

שם ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה כו'. ע' בביאור הגר"א סי' א' סקי"א

שם ששחט לפנינו ב' וג' פעמים כו' כה"ג לעיל ד"ג ע"ב ועמש"כ בחידושי שם

שם מהו דתימא מדאידך שחט שפיר האי נמי שחט שפיר קמ"ל כו'. כה"ג לקמן די"ב ע"א

שם זימנין דשהי ודריס ולא ידע. ע' בט"ז סי' ט'"ז סקי"ג וע"ל די"ב ע"א

שם הטבח צריך שיבדוק בסימנים לאחר שחיטה כו' ע' מהרי"ק שרש ל"ח

שם לא בדק מאי כו' ע' שאילתות פ' אחרי סי' צ"ב ובהעמק שאלה שם ולע"ד צ"ל בתר שאילתא זו תיבת כו', ואז היתה כוונתו אמסקנא דהכא. וע' שאילתות בהעלותך סי' קכ"ד ובחידושי הגרע"א ליו"ד סי' כ"ה ס"א ובש"ש שמעתא ד' פ"ג

שם במתניתא תנא נבלה ומטמאה במשא במאי קמיפלגי כו' ע' בת' פמ"א ח"א סי' ט"ו ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' ק"כ ובבאר יצחק חא"ח סי כ"ד ובעונג יו"ט חי"ד סי' נ"ד נ"ו פ"א קמ"ב

שם בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה, והנה לפמש"כ התוס' לקמן די"א ע"א דכל חזקה שלא נתבררה ולא נודעה אפילו שעה אחת לא אזלינן בתרה ע"ש, לפ"ז לא דמיין הני שתי החזקות זל"ז, דחזקת איסור דבהמה בחייה בין לפירש"י שהיא משום חזקת איסור אבמה"ח, או לפי' הרשב"א דהיא משום חזקת אינה זבוחה, עכ"פ חזקה דבגופה היא, משא"כ חזקת היתר דשחוטה הרי לא נתבררה עדיין, ובע"כ דחזקה זו אתיא מכח רובא דרוב בהמות כשרות הן ורוב מצויין א"ש מומחין הן וע' בפ"י ובת' הרא"ש כלל כ' סי' י"ג וסי' י"ד ובת' מהרי"ט ח"א סי' פ"ב ובמהרשד"ם חי"ד סי' ל"ח וסי' מ"ה ובת' אבקת רוכל סי' ר"ח

וכה"ג אשכחן בירושלמי קידושין פ"ד ה"י א דקאמר מנין שהורגין על החזקות ר' שמואל בריה דר' יוסי בי ר' בון אמר כתיב ומכה אביו ואמו מות יומת וכי דבר בריא הוא שזה הוא אביו והלא חזקה היא שהוא אביו ואת אמר הורגין אף הכא הורגין ע"ש. ולכאורה הלא בסוגיין לקמן די"א ע"ב נקטינן דין מכה אביו ואמו מטעם רובא ואיך קאמר בירושלמי דהוא משום חזקה וכן אמרינן בנזיר דמ"ט ע"א ובע"כ דהתם נמי חזקה מכח רובא היא דרוב בעילות אחר הבעל, ועמש"כ בחידושי לקמן שם

שם עד שיודע לך במה נשחטה, ע' ש"ש שמעתא ה' פ"א ובכסא דהרסנא לבשמים ראש סי' ק"ז

שם נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה, ע' במעשה הגאונים סי' צ"א ובס' האשכול ח"ג סי' י"ז ובנחל אשכול שם ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' נ' וסי' נ"ב ובתשב"ץ ח"ב סי' יוד ובת' הריב"ש סי' תצ"ז

שם הא קמ"ל דאע"ג דאיתיליד בה ריעותא פי' דאל"ה ה"א רוב מצוין א"ש מומחין הן ושפיר נשחטה, כמש"כ הראב"ן בסי' ר"ה וכ"ה המובן גם בלשון הרי"ף, וע' בת' הרא"ש כלל כ' סי' י"ז ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ל"ח וע"ע ביבמות ד"ל ע"ב תוד"ה אשה ובט"ז יו"ד סי' ק"י סקט"ו ובדיני ס"ס להש"ך שם סקכ"ז ובביאור הגר"א שם סקל"ט ובת' משאת בנימן סי' ל"ח

שם כדבעא מיניה רבי אבא מרב הונא בא זאב ונטל בני מעים מהו נטל הא ליתנייהו כו'. אפשר דהא דקאמר בירושלמי ביצה פ"ג ה"ג ובתרומות פ"ח ה"ג, רבי בא בשם רבנן דתמן שחטה ואכלו זאבים בני מעיה כשרה היינו האי רבי אבא דאמרה בתר דשמעה מרב הונא כדאמר הכא והיינו רבנן דתמן אמנם יל"ד דבסוגיין משמע דבעיא חדשה היא מרבי אבא ורב הונא פשט ליה מדנפשיה, ואילו בירושלמי ברכות פ"ט ה"ג הובא כן בשם ברייתא. ועוד דהכא פריך הש"ס נטל הא ליתנייהו ופירש"י ולא חזינן בהו שום ריעותא ומאי ספיקא איכא ע"כ, והתם קאמר תני שחטה ונטלו הזאבים מעיה כשרה וחושש שמא ניקבה ומתרץ רבי בא בשם רבנן דתמן בני מעיים בחזקת כושר ע"ש. ולפי קושית הבבלי נטל הא ליתנייהו. לא די דקשה מאי אשמעינן בברייתא. אלא דהקשו נמי בתר הכי על הברייתא דליתסר משום חשש נקב. ולהניח גם שם הכוונה דנטלן והחזירן כשהן נקובין מי חיישינן שמא במקום נקב נקב. וזהו מאי דקאמר התם וחושש שמא ניקבה כדהכא, זה ודאי אינו סובל משפט הלשון שם, וע' בס' האשכול ר"ה שחיטה ובת' הריב"ש סי' קס"ג וסי' תצ"ח וברוקח ה' ברכות סי' ש"נ וסי' שס"ו ובתשב"ץ ח"א סי' ס"ז וח"ב סי' פ"ט ובח"ג סי' ל"ב ובפר"ח ופמ"ג סי' י"ט

שם בא זאב ונטל בני מעים כו' ע"ל דמ"ג ע"ב תוד"ה קסבר ובפרדס הגדול סי' רכ"ח ובת' הרשב"א סי' קע"ד רנ"ח תש"ס ובמשפטי בדיקת הריאה בסופו לרבינו יונה זצ"ל הנספחים לתשובות הגאונים ובת' מהרשד"ם