אור הישר (חולין) כב

כל הבשר דצ"ג ע"ב ולכך הוצרך לפסוק כאן כמאן דאסר ע"ש משמע דבמקום דפסקינן לקולא לא הוה צריך למימר בש"ס והלכתא דבלא"ה קיי"ל בדבריהם הלכה כדברי המקיל. וע' לקמן דמ"ו ע"ב תוד"ה והלכתא וברא"ש יבמות פ' החולץ סי' כ"א ובפ' ר"ג סי' ו', וא"כ אמאי הוצרכו הכא לפסוק והלכתא אפילו בצונן. כיון דבלא"ה קיי"ל כרבינא לקולא נגד רב אחא, וכה"ג הק' הגרע"א בתשובה ס"ס צ"ב אהא דיבמות דל"ט ודמ"א, וכבר הקדימו בזה בת' חו"י סימן צ"ד ונשארו בקושיא, ולא העירו מהא דהכא ואפשר משום דבעי לסיים בתר הכי ואי איכא בליתא דפרסא למיכפריה אפילו צונן לא צריך לכן הקדים דבדליכא בליתא דפרסא צריך צונן. וע' בס' המנהיג ה' פסח סי' ח' ובראב"ן סי' ר"ז וברוקח סי' תפ"א ובת' עין יצחק ח"ב סי' סמ"ך

שם דהיתירא נמי בלעה אבמה"ח ופירש"י שמנונית, ע' עונג יו"ט סי' ס"ו בהגה"ה

שם אימת קא חיימא לכי גמרה שחיטה כו'. ע' בט"ז סי' יוד סק"י ובפר"ח שם סקי"ח ובת' חמדת שלמה חי"ד סי' ז

שם א"ר יהודא א"ר הטבח צריך שלש סכינין כו', ע' במיוחסות להרמב"ן סי' קס"ה ובתשובות הרשב"א סי' ס"ו

שם לא ליסחוף איניש כפלי עילוי בישרא כו', ע' במעשה הגאונים סי, ד'

שם אי הכי כי תריץ להו נמי בלעו כפלי גופייהו מתרבא קרמי איכא בין תרבא לכפלי אי הכי תרבא גופיה נמי קרמא אית ליה רכיך ומימרטט, כ"ה גרסת השאילתות ר"פ ויקרא וע"ל דצ"ג ע"א ובראב"ן סי' י"ד

רש"י ד"ה צונן, ומיהו הדחה בעי שהרי נתקנח בה שמנונית ואע"פ שלא נבלע בבשר הרי הוא בדפנות בית השחיטה שאי אפשר לדופני הסכין בלא שמנונית ע"כ, ולכאורה לר"ז דס"ל בית השחיטה מירווח רווח, הי"ל רק לאמר שא"א לחידוד הסכין בלא שמנונית, וזה משכחת ע"י דוחקא דסכינא אבל מה לדפנות הסכין לדפנות בית השחיטה. וי"ל דמשכ"ל נגיעת דופני הסכין בדופני בית השחיטה אם שחט כקולמוס כדלקמן ד"ל ע"ב ודאמרינן בית השחיטה מירווח רווח הוא דוקא גבי ליבן סכין ושחט בה דשם א"א ליגע משום שיודע שהסכין מלובן, מכוון שלא יטנו לצדדין. כדכתב שם הרא"ש וע' ברמ"א סי' ט'

רש"י ד"ה והלכתא וגבי סכין של היתר הוא דפסק הלכתא כו', ע' ברא"ש ובפלתי סי' יוד סק"ה ובאור שמח פ"ו הכ"א ממ"א

רש"י ד"ה משום דקא בלע שמנונית דטרפה אבל אבליעת דם לא חייש שהסכין קשה הוא ואין דם נבלע בו כו', ולפ"ז בלתי מובן לע"ד ל"ל להתוס' לתרץ משום דטרידי סימנין לפלוט דם להכי לא בלע, הרי רש"י קושטא דמילתא קאמר דמפני שהוא קשה אין דם נבלע בו. ולא זכיתי נמי להבין הטעם שכתוב בזה במשפטי בדיקת הסכין לרבינו יונה זצ"ל הנספחים לתשובת הגאונים דבע"כ הוא משום שמנונית שהדם אינו יוצא אלא במליחה ע"ש, הרי כיון דהסכין הוא קשה ולא שייך גביה מליחה הלא אינו בולע נמי כמש"כ רש"י. וע' תשב"ץ ח"ב סי' קמ"ד ובפר"ח סי' ע"ו סקכ"ג

רש"י ד"ה חלבים למכור בשוק ע' בהגהת אשרי ובביאור הגר"א ליו"ד סי' צ"א סק"ב

תוד"ה השוחט, צריך להעמיד ביודעין בה שהיא בת יומא כו', ע' בחידושי הרשב"א והר"ן בסוגיין ובר"ן לע"ז דל"ה ע"ב ובמשפטי בדיקת הסכין לרבינו יונה הנספח לתשובות הגאונים ובס' התרומה סי' ס"ט וברוקח ה' פסח סי' רנ"ז ובת' הרמ"א סי' נ"ד ובט"ז ליו"ד סי' יוד סק"ו ובנקוה"כ ובחידושי. הגרע"א שם ובביאור הגר"א סי' ס"ח סקל"א וסי' צ"ד סקכ"ד ובספר הארוך מש"ך סי' ט' ובמנחת אהרן שם ובפר"ח סי' צ"ד סקכ"ה

בא"ד אבל השמן אין הפגם אלא משום שאינו בן יומו כו', ע' בש"ך יו"ד סי' ק"ג סקי"ד ובביאור הגר"א שם סקט"ז וסקי"ט ובפלתי שם סק"ה ובסי' ק"ה סק"א ובפמ"ג שם בשפ"ד סקי"ד ובביאור הגר"א סי' קכ"ב סק"ב

תוד"ה אגב, הריב"ם היה מצריך כו' לחזור ולקלוף כו', ע' ראב"ן סי' ר"ז וסי' רע"ג ובפמ"ג סי' ס"ט סק"ג בשפ"ד ובשעה"מ פי"ז ממ"א

תוד"ה סכין, אבל לחתוך בה רותח אפילו שחט בה כשרה אסור כו', ע' ביש"ש ובס' הפרנס סי' ע"ג ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תס"ט וברדב"ז קונטרס ללשונות הרמב"ם סי' רמ"א וסי' רמ"ד ובתשב"ץ ח"ב סי' קמ"ד

תוד"ה והלכתא, אבל בסכין של נכרים מתוך שחותכין בו איסור תמיד כו', ובפ' בתרא דע"ז סי' ל"ד כ' הרא"ש שדרך עכו"ם לתקן בהן הפתילה בפי הנר של חלב בשעה שדולק כו', וע' פר"ח סי' צ"ב סקל"ז

בא"ד אלמא קסבר בית השחיטה רותח אפ"ה לחתוך בה צונן לא בעי נעיצה כו'. ע' מרדכי פרק בתרא דע"ז רמז תתנ"ח ובראב"ן סי' ער"ב ובס' הפרנס סי' ע"ד ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ז ובתמים דעים להראב"ד סי' פ"ב ובס' התרומה סי' ע' ובתרומת הדשן סי' קע"ו

תוד"ה וליתקן, דסכין ששוחטין בה רגילין לשומרה שלא תתקלקל כו' ע"כ, כוונת התוס' הוא דצריך לשומרה מטעם הדין, ולא רק שרגילין כן, ובס' האשכול ח"ג סי' ה' מבואר כן בהדיא, וע' בת' רדב"ז ח"ב סי' תתי"ב

תוד"ה לא ליסחוף איניש כפלי עלוי בישרא, היינו לאחר ניתוח מיד קודם שנצטנן הבשר כו', ע' ר"ן לע"ז דע"ד ע"ב ובביאור הגר"א ליו"ד סי' צ"א סק"ב ובפמ"ג שם במשבצות סק"א ובביאור הגר"א לה' פסח סי' תמ"ז סקי"ח ותנ"א סק"ה וסק"ט

דף ט' ע"א וא"ר יהודא אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור