אור הישר (חולין) רכח

שם גאמו לשבא כתנאי כו' ע' פלתי סי' ע"ג סק"א וע' ראב"ן סי' י"ג

שם ר"א אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת. בתוספתא תרומות פ"ט, דפוס ווילנא החדשות. הגרסא אוסרת ונאסרת. אכן ניכר שהוא טעות הדפוס ובתוספתא צוקערמאנדל הגרסא כמו שהוא לפנינו בסוגיין. והיא מתאמת עם לשון המשנה בתרומות פ"י מי"א וע"ש בר"ש מ"ח וברא"ש ור"ן לנדרים דמ"ט ע"א ובראב"ן ס"ס כ"ד

שם מפני שפולטת ואינה בולעת, תיבות אלו ליתא בתוספתא שם, וגם בזה גרסא דהכא עיקרית. שכן העתיקו בה"ג ה' דם ובפרדס סי' רל"ב ובראב"ן סי' י"ג ובת' מהר"ח אור זרוע סי' כ"ד וברוקח סי' תל"ח וסי' תמ"ג

שם מתובלת אוסרת ונאסרת, וכ"ה הגרסא ברש''י ורגמ"ה ושם בה"ג ובתמים דעים להראב"ד סימן קנ"ג, אכן הגר''א ז"ל בשנות אליהו למתניתין דתרומות שם ובביאוריו ליו"ד סי' ע"ג סקי"ב, כדמתקן כלל הגרסא בברייתא דהכא גריס מבושלת במקום מתובלת

שם שלוקה אוסרת ונאסרת, וכ"ה הגרסא בזבחים ד"צ ע"ב תוד"ה צלויין וברא"ש ור"ן לנדרים דמ"ט ע"א ובר"ש תרומות פ"י מ"ח. אכן בתוספתא שם הגרסא שלוקה אוסרת ואינה נאסרת וכ"ה בה"ג שם, וברוקח סי' תמ"ה ובס' המכריע חי"ד סי' י"ז הביאו ב' הגרסאות וע' במה"פ לירושלמי תרומות פ"י ה"ו ולמעשרות רפ"ד

שם דמא משרק שריק, וכ"ה הגרסא בת' מהר"ם ב"ב סי' נ"ט ובס' המכריע חי"ד סי' י"ח, אבל בערוך גריס משרג שריג וכ"ה בראבי"ה סי' ר"ב ובתמים דעים להראב"ד סי' ח' ובראב"ן סי' מ"ט, וע"ש סי' י"ד ובאבני שהם אות ו וברוקח סי' תכ"ז ובתרומת הדשן סי' קס"ח

שם מ"ט חלב שחוטה דרבנן, ע"ל דצ"ז ע"ב תוד"ה אלא ובראב"ן סי' י"ד ובפלתי סי' פ"ז סק"ב

שם הלכתא בין כבדא בין כחלא, פי' בין בצלי בין במליחה כדכ' בס' יראים סי' קמ"ו. וע' ברוקח סי' תי"ב וסי' תל"ז ובריקאנטי סי' רי"ש

רש"י ד"ה ומשום, לפי שטרודה לפלוט כל שעה ואינה בולעת כלום כו', ע' פמ"ג סי' ס"ט במשבצות סקכ"ט

רש"י ד"ה שלוקה הרבה מאד, ע"ל דע"ז ע"א רש"י ד"ה ששלקו ומש"כ בחידושי שם

רש"י ד"ה הלכתא, ולדידן אסור לגמרי לכתחלה לפי ששפודים שלנו כו'. וכ"כ בס' התרומה סי' נ"ט, וע' באו"ח סי' תס"ז סט"ו ובביאורי הגר"א שם סק"נ

תוד"ה וחתוכיה לתחת לבשלו בקדרה אחר צלייתו או מליחתו כו', ע' מה שהאריכו בזה בראב"ן סי' י"ג ובס' התרומה סי' נ"ח, וע' בשו"ע סי' ע"ג ס"ג ובביאור הגר"א שם סקי"ט ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' מ"ם

תוד"ה דמא, דמסקינן התם דמולייתא שריא אפילו לכתחלה כו' ע' בס' המכריע חי"ד סי' י"ח וברוקח סי' תכ"ו

בא"ד דם הלב מתבשל ומתייבש במקומו בחלל הלב, ע' בס' הערוך מש"ך סי' ע"ב

תוד"ה דם, תחלה כשנפלט עד שלא נתבשל היה דאורייתא כו' ע' בס' האשכול ח"ג סי' כ"ה ובפר"ח סי' ע"ג סקי"ז ובפמ"ג שם בשפ"ד סקי"ד ובפתיחתו לה' מליחה ובת' מקום שמואל סי' כ"ז

בא"ד אבל חלב שחוטה תחלתו דרבנן. ע' בראב"ן סי' י"ד ובת' מהר"ם ב"ב סי' שכ"ח ושכ"ט

תוד"ה תותי. ולא מצינו בקונטרס שחולק עליו בזה. ע' בביאור הגר"א סי' צ' סקי"ג

בא"ד ואפילו עילוי בשרא לכתחלה הוא דאסור, פי' מפני שהוא נוטף עליו בעין כדביארו התוס' קודם לזה. וע' בביאור הגר"א סי' צ' סקכ"ו ובפמ"ג שם סי' ס"ט בשפ"ד ס"ק כ"ג ולעיל ד"ח ע"ב תוד"ה והלכתא

בסה"ד אבל בדיעבד שרי, פי' משום דכיון דטריד למפלט לא בלע. כדכ' הרשב"א בתשובה סי' תשכ"א וע' בת' מהר"ם ב"ב סי' תתקצ"ב ובמעשה הגאונים סי' ג'

ע"ב שפיד כבדא עילוי בשרא, ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' מ"ו

שם כמה יהיר האי מרבנן, וכ"ה הגרסא ברא"ש, וכ' במעדני יו"ט דברי"ף גריס כמה זהיר כו', אולם לפנינו ברי"ף הגרסא כמה יהיר, וגרסא זו כמה זהיר ראיתי בתמים דעים להראב"ד סי' י'

שם סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח ע"כ, האי ששחט בה קאי אשחיטת כשרה כדכתבו התוס' לעיל ד"ח ע"ב בד"ה סכין, אבל בסכין טרפה פליגי התם רב אחא ורבינא, וע' ע"ז דע"ה ע"ב תוד"ה הסכין ובס' האשכול ח"ג סי' ה' ובס' התרומה סי' ס"ט ובת' מהר"ם ב"ב סי' תס"ט וברוקח סי' רנ"ז ובפלתי סי' יוד סק"ט

שם צונן אמרי לה בעי הדחה ואמרי לה לא בעי הדחה, ע' פסחים דע"ו ע"א ובר"ן שם לדף ל' ע"ב

שם אר"י אמר שמואל קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח כו' לכאורה משמע דמסדר הש"ס סמיך להא דר"נ אמר שמואל. סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח. ובזה יל"ד לפ"מ דיש לחלק, דגבי שחיטה בע"כ צריך גם לכתחלה לשחוט בסכין. ולהכי שפיר נופל לאמר סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח, משא"כ במליחת בשר בקערה דעצם הפעולה א"א לעשותה מתחלתה, דהבשר גופיה נאסר בטרם שבאנו לדון בשאלת הכלי. כדאמרינן לקמן דקי"ב ע"ב אי בכלי שאינו מנוקב אפילו עופות ועופות נמי אסירי. וכ"ה בשו"ע סי' ס"ט סי"ח. ולפ"ז מה מקום להסמיכו אצל סכין ששחט בה כו'. הרי טפי הי"ל לקבוע האי דינא לאידך דשמואל דאמר לקמן דקי"ג ע"א אין מניחין בשר מליח אלא ע"ג כלי מנוקב. ושם היה מקומו לסיים,