אור הישר (חולין) רכד

סי' צ"ד ס"ב וביאור הגר"א שם סק"ז ובס' אור גדול סי' ס' אות ח'

בא"ד והלא בעלמא חתיכה של היתר נעשה נבלה מדרבנן כו', ע' פלתי סי' צ"ב סק"ט ובליקוטים מחידושי הגרע"א בסוגיין ובאור שמח פ"ט ה"ט ממ"א

בא"ד אע"ג דגדי אסרה תורה ולא חלב מ"מ מדרבנן החלב עצמו נאסר כו', ע' תרומת הדשן סי' קפ"ג

בא"ד היינו דוקא בבשר בחלב כו', ע' בשו"ע סי' ק"א ס"ב ובביאור הגר"א שם סק"ז

בא"ד ומכאן יש להוכיח דתבלין הבלועין מחלב או מדם ונפלו לקדירה מתבטלין בששים כו', ע' ס' התרומה סי' נ"ג ובשו"ע סי' צ"ח ס"ח ובביאור הגר"א שם סקל"ג ובחוות דעת שם סי' צ"ב סק"א

תוד"ה שנפל, דכשנותנין ירק בקדירה רותחת משתנה מראית המים מן הירק כו'. ע' ת' הרשב"א סי' רס"ג ובס' התרומה סי' נ"ד ובת' מהר"ח אור זרוע סי' ו'

בא"ד דהא דקאמר מפלט לא פליט היינו עד שיהא שבע מלבלוע אבל לאחר ששבע חוזר ופולט כו', ע' פמ"ג ליו"ד סי' צ"ב סק"א במשבצות ובשפ"ד שם סק"ב ובפלתי שם סק"ז

בא"ד ואין להתיר מטעם זה להגעיל כלי שהוא בן יומו כשאין במים ששים כו', ע' בת' הרשב"א סי' תנ"ו וס' תק"ג ובס' המכריע חא"ח סי' י"ז וחי"ד סי' כ"ג

בא"ד לא הגעילו אלא כלים קטנים בתוך הגדולים כו'. ע' בס' האשכול ח"ג סי' ל"ב ולעיל ד"ק תוד"ה בשקדם בסה"ד ובפלתי סי' פ"ז סקי"ג וסי' צ"ב סק"ט וסק"י וסי' צ"ד סק"ד וסק"ט

בא"ד ובערב פסח קודם ארבע שעות מותר להגעיל כלי של חמץ אע"פ שאין במים ס' דאיכא ג' נותני טעם כו', ע' ע"ז דע"ו ע"א תוד"ה מכאן ובת' הרשב"א סי' רס"ב ובשו"ע ה' פסח ר"ס תנ"ב ובביאור הגר"א שם וליו"ד סי' צ"ד סקט"ז

דף ק"ט ע"א מכלל דר' יהודא סבר כי ניער מתחלה ועד סוף כו' ע' במעשה הגאונים סי' י"ב ובפלתי סי' ק"ה סקי"א וביד המלך פ"ט ממ"א

שם דלמא אפשר לסוחטו ד"ה אסור והכא במין במינו קא מיפלגי כו', ע' פלתי סי' צ"ב סק"ה וסק"ט ובסי' ק"ו סק"א

שם ור' יהודה לטעמיה דאמר מין במינו לא בטיל ורבנן לטעמייהו כו', ע' בתמים דעים להראב"ד סי' קמ"ו ובר"ן נדרים דנ"ב ע"א

במשנה הכחל קורעו ומוציא את חלבו כו' ע' מה שהאריכו בזה הראב"ן בסי' י"ז ובס' התרומה סי' נ"ו נ"ז וברוקח סי' תמ"ב ובס' המנהיג ה' סעודה סי' י"ט ובמעשה הגאונים סי' ט"ו

רש"י ד"ה ותו לא מידי, והשתא דקם ליה רבי בשיטתיה דר' יהודה כו', כבר האריכו יכו בזה התוס' לעיל ובפסחים כנרשם עה"ג, וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ"ח וסי' ל"ב ובס' התרומה סי' מ"ח ובראב"ן סי' י"ג כ' שי"א וביראים סי' קל"ט ובס' המכריע חי"ד סי' כ"ד ובריב"ש סי' שמ"ט ובשעה"מ פט"ו ממ"א

רש"י ד''ה הלב, ובמס' כריתות מוקים לה בלב עוף שאין בדמו כזית כו', ע"ל ע"ב רש"י ד"ה הא איסורא ובת' מהר"י מינץ סי' ט"ו

בא"ד אבל בבהמה חייב כרת אם לא קרעו לאחר בשולו ע' פמ"ג בפתיחתו לה' מליחה ובפלתי ר"ס ס"ט

בא"ד אבל בשרו אינו נאסר שהלב חלק הוא ואינו בולע כו'. וכ"ה הלשון גם ברוקח סי' תמ"א, אבל הראב"ן בסי' י"ג כ' דאינו בולע ואינו פולט הוא דם שבבשרו אבל דם שבחללו פולט דרך פתיחתו וכן כתב שם בסי' כ' וסי' רע"א, אמנם בפרדס סי' רכ"ג כתב רש"י דלב מישע שיע ולא פליט ממנו

תוד"ה נראין, תימא לימא דכו"ע מב"מ לא בטיל כו'. ע' בחידושי ח"ס לע"ז דס"ו ע"א

תוד"ה הלב. פי' בקונטרס כו' אבל בבהמה חייב כרת אם לא קרעו לאחר בשולו ואי אפשר לאמר כן דבהדיא אמרינן בהקומץ רבה דדם שבשלו אינו עובר עליו כו', ורש"י ותוס' לטעמייהו אזלו בפלוגתתם דהכא, לקמן דק"כ ע"א בד"ה הקפה, וע' בס' התרומה סי' נ"ה ובבשמים ראש סי' ל"ד ובכסא דהרסנא שם ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' ל"ו

בא"ד ומה שפי' בקונטרס דבשר הלב אינו נאסר שהלב חלק הוא ואינו בולע דהכי אמרינן בפסחים שאני לב דשיע אור"ת דאין לסמוך ע"ז לעשות מעשה דדחיה בעלמא הוא כו'. וכ"כ התוס' בפסחים דע"ד ע"ב ד"ה שאני ובס' התרומה סי' נ"ו, ונראה דשיטת רש"י הוא כמש"כ הבעל המאור בפ' כיצד צולין. דאע"ג דהאי שינויא למידחא הוא אפ"ה קיי"ל כי האי שנויא דהא קא חזינן דהכי הוא דלב מישע שיע כו', וע"ש בהשגת הראב"ד ובתמים דעים סי' קל"ז ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ה ובערוך מש"ך סי' ע"ב ובשירי קרבן לירושלמי נזיר פ"ו ה"ט ולשבועות פ"ג ה"ב ובח"ס חי"ד סי' ע"א

ע"ב א"ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר. ע"ל דצ"ז ע"ב תוד"ה וכחל עצמו ובתשובות הרמב"ם סימן ע"ג וביראים סימן קמ"ט ובפלתי סימן צ' סק"ב

שם לא קרעו קורעו לאחר בשולו ומותר, ע' בת' פני יהושע ח"ב חי"ד סי' כ'

שם דלמא לב הוא דסגי ליה בקריעה אבל כחל לא סגי ליה בקריעה, ע' בתמים דעים להראב"ד סי' קמ"ח ובפרדס סי' רמ"ד ובמעשה הגאונים סי' י"ד

שם מאי קמ"ל מתניתין היא הא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל, ע' בס' המכריע חי"ד סי' כ"א

שם אמרה ליה ילתא לר"נ מכדי כל דאסר לן רחמנא