אור הישר (חולין) רכג

קפ"ז וע' בלח"מ פ"ט ה"ב ממ"א, וכ"ה בשו"ע ר"ס פ"ז ועמש"כ בחידושי לבכורות ד"ו ע"ב

רש"י ד"ה מבב"ח, דחידוש הוא דשניהם מין היתר זה לבדו וזה לבדו כו'. ע' פלתי סי' פ"ז סק"ב וסי' צ"ב סק"ט ובתוס' ע"ז דס"ה ע"ב ד"ה הבגד ובחידושי ח"ס שם ובגינת וורדים להפמ"ג כלל נ"ד

רש"י ד''ה א"ל, אלא דרך בשול שאסר הבשר להתבשל בחלב ואין לך כגון זו שלא יתן טעם ע"כ, וכ"כ הר"ן לע"ז דס"ה ע"ב וז"ל דרך בשול אסרה תורה פירש דאיכא נתינת טעם ע"ש. ולכאורה איכא למידק לפ"ז בהא דיליף לקמן מלא תבשל ג' פעמים. א' לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה וא' לאיסור בשול והביאו רש"י לעיל בסמוך, דילמא ליכא איסור כלל על עצם הבשול, רק להכי אפקיה רחמנא בלשון בשול, דבזולתו ליכא טעם ורק ע"י הבשול נולד נתינת הטעם, די"ל דרבא דאמר דרך בשול א"ת, דייק מלא תבשל הפרטי המורה על אכילה. מדוע אפקיה רחמנא גביה בלשון בשול, לכתוב לא תאכל. ובע"כ להורות על נתינת הטעם זה בזה שלא יתכן בזולת הבשול, וע' ברמ"א סי' ק"ה ס"א ובביאור הגר"א שם סק"ח ובפלתי ר"ס פ"ז ומש"כ בחדושי לקמן דקי"ד ע"א

ואין להקשות הלא איצטריך מאי דשינה הכתוב מאכילה לבשול, להורות דאפילו שלא כדרך הנאתו אסרה תורה, כדאמרינן בפסחים דכ"ה ע"א וע' בסה"מ ל"ת קפ"ז, די"ל דאפילו שלא כדרך הנאתו ג"כ אינו חייב רק דרך בשול וע' בפמ"ג ר"ס פ"ז

רש"י ד"ה אלא קסבר, אף ההיתר שבה נעשה איסור כו', ע' עונג יו"ט סי' פ"א

תוד"ה טיפת, כשהחתיכה כולה חוץ לרוטב איירי כו', ע' במרדכי רמז תרצ"א ובס' התרומה סי' נ"א ובת' מהר"ם ב"ב סי' תרט"ז ובש"ך סי' צ"ב סק"ד וסקי"ג ובביאור הגר"א שם סקי"ח ושם סי' ק"ה סק"ו

בא"ד ואין מפעפע מחתיכה לחברתה אלא ע"י ניעור וכיסוי כו', ע' ביו"ד סי' ס"ט סי"ח ובביאור הגר"א שם סק"ע ובסי' ק"ה ס"ק כ"ו וסק"מ וס"ק מ"ב ובאו"ח סי' תמ"ז ס"א ובביאור הגר"א שם סי' תס"א ס"ק ט"ז וסי' תס"ז סק"ל וסקמ"ו וסק"נ

תוד"ה מבשר, וא"ת דהכא משמע דנפק"ל לאביי טעם כעיקר מבב"ח כו', ע' פסחים דמ"ד ע"ב תוד"ה ורבנן ובנזיר ז ל"ז ע"ב תוד"ה מגיעולי ובת' מהר"ם ב"ב סי' תתקי"ג ובבאר יצחק חא"ח סי' י"א

תוד"ה דחדוש הוא פי' בקונטרס דשניהן מין היתר כו' וטעם זה לא קאמר באלו עוברין כו', ע' בש"ק לירושלמי נזיר פ"ו ה"א ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' ל"ז ובח"ס חי"ד סי' פ"ה פ"ו

תוד"ה אמר רבא דרך בשול אסרה תורה דיחויא בעלמא כו' אבל טעם כעיקר הוי דאורייתא כו', אמנם בס' התרומה סי' מ"ט כ' דאביי ורבא פליגי ורבא ס"ל דלאו דאורייתא הוא והלכה כרבא לגבי אביי וע' בת' מהרי"ק שרש קמ"ד ובת' הגרע"א סי' ר"ז

תוד"ה דאמר, פי' בקונטרס דאמר רבא בפ' גיה"נ ואין לשון זה שם כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"ק ע"ב

תוד"ה אפשר לסוחטו מותר פי' דיעבד כו' אבל לכתחלה אין מבטלין איסור כדפירש בקונטרס עכ"ל. אמנם בת' הרשב"א סי' תצ"ה כ' שאין אומרין אין מבטלין איסור לכתחלה אלא כשמבטל את האיסור ואכלו אבל לסחוט את האיסור ולהוציאו מתוך ההיתר אין זה מבטל איסור אלא מכשיר את ההיתר ומפריד ממנו האיסור שאם כן בטלת כל הגעלה וליבון וטיחת הכחל כו', וע' פר"ח ה' פסח סי' תנ"ב סק"א וביאור הגר"א ליו"ד סי' צ"ח סקכ"ו ובת' פני יהושע ח"ב חי"ד סי' כ"א ובת' הגרע"א סי' ר"ז

ע"ב חלב אמאי מותר חלב נבלה הוא. ע' ש"ך סי' צ"ט ס"ק י"ד וט"ו ושם סי' צ"ב סקט"ו ובביאור הגר"א סקל"ד ובפלתי שם סק"י ובסי' צ"ט סקי"ט

שם חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זע"ז אמר רב לוקה על אכילתו ואינו לוקה על בשולו כו'. ע' בס' האשכול ח"ג סי' כ"ט ובפמ"ג שער התערובות חלק שני פרק ב' ד"ה ודע ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' ל"ו ובגינת וורדים כלל נ"ח ובמנ"ח מצוה צ"ב

שם כגון שנפל לתוך יורה רותחת דמבלע בלע מפלט לא פלט, ע"ל דף מ"ו ע"ב רש"י ד"ה דכווצן ובמש"כ בחידושי שם בגמ'

שם כשקדם וסילקו, כה"ג לעיל ד"ק ע"א וע"ש תוד"ה בשקדם ומש"כ בחידושי שם, וע' בראב"ן סי' כ"א ובספר הערוך מש"ך סימן צ"ב ובפלתי שם סק"א וסק"ג

שם ובבא מיורה גדולה ע' לח"מ פ"ט ה"א ממ"א ובח"ס חי"ד סי' צ"ב

שם ולוי אמר אף לוקה על בשולו, ע' ברי"ט אלגזי לבכורות פ"ק בסוגיא דגמל גמל סי' ב'

שם ובאיזה בשול אמרו כו', עיין פר"ח סימן פ"ז סק"ג

שם ואפשר לסוחטו עצמו תנאי היא כו', ע' פלתי סי' ק"א סק"א

שם נראין דברי ר"י בשלא ניער ולא כסה כו', ע' ריב"ש סי' רנ"ה וברדב"ז ח"א סי' רכ"ג

רש"י ד"ה חצי זית חלב הכי משערינן יין וחלב וכל משקה לשערו בכזית כו', ע' פר"ח ליו"ד סי' צ"ט סק"ו ובח"ס חא"ח סי' קכ"ז

רש"י ד"ה והכא, שכל זמן שאינו נח מרתיחותיו אינו פולט, ע' בס' המנהיג ה' פסח סי' י"א ובראב"ן סי' ט' כ"ב כ"ג

רש"י ד"ה מפלט, שהחלב בגגה של חתיכה הוה, ע' פלתי סי' צ"ב סק"ו

תוד"ה אמאי, מכאן היה מדקדק רבינו שמואל דלמ"ד מין במינו לא בטיל צריך תרי ששים כו', ע' בס' התרומה סי' נ"ב וברוקח סי' תפ"ח ובשו"ע