אור הישר (חולין) רכא

ריש ה' סעודה ובס' חסידים סי' נ"ח ובשבלי הלקט סי' קל"ו, ויש מהם שקורין לכלי זה אנטיל, והיינו דאמרינן בב"ב דנ"ח ע"ב ואיזהו אנטיל זה רביעית של תורה וע"ש ברשב"ם, ולפ"ז ניחא מאי דפירש"י הכא דלכלי זה קרי נטלא

ומש"כ רש"י דנטלא בת רביעית דאתקין רב יעקב היה של זכוכית. זה הכריח מצד הסברא לפ"מ דמסיק דכלי זה התקין למדה והיתה מוצנעת לשער בה כלי של כל איש ואיש שמתקנו ליטול ידיו, א"כ היתה עומדת מדה זו בתמידיות ריקה מבלי שום תשמיש, והשתא אם היתה עשויה ממתכות או חרס היתה עלולה לבלוע ולהפליט ולהעלות חלודה ונמצאת המדה חסרה, ובע"כ שהיתה של זכוכית לפ"מ דאמרינן באדר"נ פרק בתרא דכלי זכוכית אינו בולע ואינו פולט, וע' ב"ב דפ"ט ע"ב וברש"י שבת דט"ו ע"ב ד"ה בכלי זכוכית ובתוס' ברכות דכ"ה ע"ב ד"ה גרף

רש"י ד"ה תקנה, חקקה לקבל רביעית כו', ע' בת' הרא"ש כלל מ"ח סי' י'

תוד"ה דלא, פירש בה"ג שמותר להטביל ידים בתוך הכלי דחשיבא נטילה כו' ע' באו"ח סי' ד' סי"ב ובט"ז שם סק"ח ובביאור הגר"א סקי"ב ובת' הרשב"א סי' תק"ט

בא"ד והשתא שמעתא דנקט כח גברא אתי כר' יוסי כו', וכ"כ הר"ש בידים ספ"א, וע' בביאור הגר"א סי' קנ"ט סק"כ וסקכ"ח

בא"ד ומיהו אם בפעם אחת שופך מים הרבה כשיעור רביעית ידיו טהורות כו', ע' בשו"ע סי' קנ"ח סי"ג וביאור הגר"א שם סקכ"ו ובסי' קס"ב ס"א ובט"ז שם סק"ז ובביאור הגר"א סק"ה ובתמים דעים להראב"ד סי' ס"ז

תוד"ה קפדיתו אחזותא והא דתנן כו' ונשתנו מראיהן פסולין כו', ע' ברכות ד"נ ע"ב תוד"ה בורא וברא"ש ורשב"א שם ובר"ש מקוואות פ"י מ"ו ובברכי יוסף חא"ח סי' ק"ס ובפמ"א ח"א סי' ל"א

תוד"ה מגופת חבית שתקנה פי' בקונטרס שחקקה כו', ע' בת' מהר"ח אור זרוע סי' קל"ה

תוד"ה ולא, אבל בתחלה מברך אף בפחות מכזית כו', ע"ל ד"ו ע"ב רש"י ד"ה בצע ומש"כ בחידושי שם

ע"ב עבדין כדין כו', ע' ירושלמי ברכות פ"ח ה"ב ובגרסת ופירושי מהר"ש סיריליאו ובעל ס' חרדים שם

שם התירו מפה לאוכלי תרומה כו', ע' באו"ח סי' קס"ג ס"א ובביאור הגר"א שם סק"ב

שם ורבי אמי ורבי אסי כהנים היו ע' תשב"ץ ח"ג סי' רי"ש

שם לאו משום דזהיר ולא נגע לא דזריז קדים כו', ע' ע"ז ד"כ ע"ב רש"י ד"ה זריזות וד"ה זהירות ובר"ן שם

שם ור' יוחנן אמר מברך על כל פרוסה ופרוסה, ע' פסחים דק"ב ע"א תוד"ה כשהן וברא"ש ור"ן שם

שם אמאי קא בכית דמחיין רבאי ואמאי מחייך דאמר לי כו', כ"ה גרסות הבה"ג ס"פ ששי מה' ברכות והשאילתות ס"פ מצורע, וכלל גרסתם בסוגיין אתי שפיר טפי לפי הדין והנימוס ע"ש

שם והלכתא אוכל מחמת מאכיל צריך נט"י, ע' חגיגה דכ"ד ע"ב ובטו"א שם

שם מאכיל א"צ נט"י, ע' בשבלי הלקט סי' קל"ז ובחידושי הגרע"א ז"ל לאו"ח סי' קס"ג

במשנה שני אכסנאין אוכלין על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה כו'. כה"ג במשנה נדרים דמ"א ע"ב וע"ש ברא"ש וריטב"א. וע' בריקאנטי סי' ק"צ ובמעשה בצלאל שם

שם נהי דקליפה לא בעי הדחה מי לא בעי, ע' בת' הרשב"א סי' ע"ו ובמיוחסות סי' קע"ב ובריב"ש סי' שמ"ט וברדב"ז ח"א סי' רט"ז ובשו"ע סי' פ"ט ס"ד וביאור הגר"א שם סקי"ח וי"ט וסי' צ"א סקי"ב ולאו"ח סי' תמ"ז סק"ה וסי' תנ"א סק"ט

שם ל"ש אלא שאין מכירין זא"ז אבל מכירין זא"ז אסור, ע' מרדכי פ"ק דשבת רמז רל"ח ובס' בעלי הנפש להראב"ד ריש שער הפרישה ובראבי"ה סי' קע"ג ובסוף ת' משאת בנימן סי' קי"ב

שם ולא אסרו אלא בתפיסה אחת, ע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' שכ"ה סק"ח ובפלתי סי' פ"ח סק"ב

רש"י ד"ה דטריד. שלא הצריכו נטילה לנוגעין אלא לאוכלין, ע"ל רש"י ד"ה לא מסתייה ובשו"ע סי' פ"ט ס"ג ובש"ך שם סקכ"א

רש"י ד"ה לא יתן. שלא יכעוס בעה"ב כו', ע"ל דק"ה ע"ב רש"י ד"ה דבר קלקלה

תוד"ה בלם ליה אומצא פירוש ופת עמה ע"כ, ע' בביאור הגר"א לאו"ח סי' קנ"ח סקט"ו

תוד"ה התם משום שיבתא פי' בקונטרס רוח רעה כו', ע' ראב"ן סי' רע"א

בא"ד לפי שאין אותה רוח רעה מצויה בינינו כו', וכעין זה ע' תוס' מו"ק די"א ע"א

תוד"ה כעין, מניחין לחם או קנקן או שאר כלים להפסיק כו', ע' בשו"ע סי' פ"ח ס"ב וסי' קצ"ה ס"ג ובמפרשים שם

דף ק"ח ע"א במשנה טיפת חלב שנפלה על החתיכה אם יש בה בנ"ט באותה חתיכה אסור, והא דתנן בע"ז דע"ד ע'"א דבשר בחלב אוסר בכל שהוא. הוא לאחר שנעשה בשר בחלב ע"י נתינת הטעם שביניהם. אבל כל זמן שלא נתנה החלב טעם בהחתיכה הרי לא נולד בה עוד דין בב"ח, והיינו דתנן במשנתנו אם יש בה בנ"ט באותה חתיכה אסור' פי' ואז גם כל שהוא מאותה חתיכה אוסרת אפילו אחד מאלף. שוב מצאתי שהאריכו בנקודה זו בתמים דעים להראב"ד סי' קל"ח, ובמעשה הגאונים סי' י"ח וע' ברוקח סי' ת"פ

שם ניער את הקדרה אם יש בה בנ"ט באותה קדרה אסור, הכא משמע מסתימת המשנה דאף אם ע"י