אור הישר (חולין) רכ

קצ"א שכ' וז"ל נוטל אדם ידיו שחרית כו' באותה נטילה שנוטל אדם ידיו שחרית יכול להתנות שתעלה לו כל היום ואפילו לאכילה. וכן מורה מהא דאמר רבינא כגון אתון דלא שכיחי לכו מיא משו ידייכו מצפרא ואתנו כו', הרי דכל התנאי הוא לעצה טובה שלא יצטרכו לחפש אחר מים כל היום, וכן הבינו במעשה הגאונים סי' ס"א ובראב"ן סי' ל"ה ובראבי"ה סי' נ"א, וא"כ מה ענין זה לכוונה לנט"י שכ' הרשב"א, וע' בביאור הגר"א לאו"ח סי' ד' סק"ח וסי' קנ"ח סקי"ט וצ"ע כעת

רש"י ד"ה עד הפרק השני שבאמצע אצבעות כו', ע' רוקח סי' שכ"ח ובס' המנהיג ה' סעודה סי' א' ובחידושי באר שבע לסוטה ד"ד ע"ב

רש"י ד"ה ומתנה לאכילה ובלבד שיזהר כו', וע' בשבלי הלקט סי' קל"ה

תוד"ה אמר, ולא רצה לפרש בקונטרס דפרק דחולין הוא פרק ראשון שבראש האצבעות כו'. ע' מה שהאריכו בזה ברבינו יונה לברכות ס"פ אלו דברים ובת' הרא"ש כלל מ"ח סי' ד' ובס' התרומה ס' ע"ז ובביאור הגר"א לאו"ח סי' קס"א ס''ק י"א

תוד"ה נוטל, ואור"ת דה"מ כשמתנה שחרית כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' קס"ט

דף ק"ז ע"א כגון אתון דלא שכיחי לכו מיא כו', הרי"ף בפ' אלו דברים והרא"ש בסוגיין ובתשובותיו כלל מ"ח סי' ה' גריס כגון אתון דלא נפישא לכון מיא ע"ש, וחילופי גרסאות אלו נ"מ גם לדינא, וע' בשו"ע סי' קס"ד ס"א ובביאורי הגר"א שם סק"ג וסק"ד

שם א"ר פפא האי אריתא כו'. וכ"ה הגרסא גם בס' האשכול אולם הרי"ף והרא"ש הכא ובתשובותיו כלל מ"ח סי' ו' ובס' התרומה סי' ע"ז גרסי רבא, וחלות הספק בחלופי הגרסאות מתחילה ע' ב"ק דס"ז ע"ב תוד''ה רבא ובתוס' שבועות דכ"ו ע"א ובכורות דנ"ד ע"ב

שם ואי בזיע דולא בכונס. משקה כו' ואמר רבא כלי שניקב כו', ויש גורסין דאמר רבא כלי שניקב כו', וע' בשו"ע סי' קנ"ט ס"ז ובביאור הגר"א שם סקכ"ו. אולם למאי דגריס בס' האשכול ח"א סי' ט"ז ואי בזיע דולא כו' דאמר רבא כלי שאין מחזיק כו'. אין מובן לגרסא זו, ונראה דט"ס שם וצ"ל דאמר רבא כלי שניקב בכונס משקה כו'

שם כלי שניקב בכונס משקה כו', ע' נדה דמ"ט ע"א תוד"ה אם וברוקח סי' שכ"ח ובת' משיב דבר חא''ח ס"ס מ"ז

שם דתנן מי רביעית כו'. ובריש מס' ידים הגרסא כדהכא, והא דבנזיר דל"ח ע"א ובגיטין דט"ו ע"ב גריס מרביעית. הוא טעות הדפוס, ועפ"ז אפ"ל נמי דט"ס נפל גם בפירש"י בסוגיין ד"ה הא לחד, בסה"ד דמסיק מי רביעית. דתיבות אלו אין להם שום חבו בדבור זה. ועה"ג הרגיש בזה וכ' דצ"ל כו', וגם בזה לא תיקן הקושי בכוונת רש"י, ולעד"נ דבתר תיבות כדמפרש לקמיה, צריך להיות שתי נקודות, וכוונתו דלקמן בש"ס מפרש משום דקאתי משירי טהרה ותיבות מי רביעית. הוא מאמר בפ"ע בפירש"י, ונשמר בזה משום דבמקומות אחרים בש"ס גריס מרביעית נוטלין כנ"ל. ולכן כ' הוא מי רביעית בשתי תיבות, להורות דגרסא דבסוגיין עיקרית ע"פ משנה דריש ידים

שם שאני התם משום דקאתי משירי טהרה. ע' בביאור הגר"א לאו"ח סי' ק"ס סק"ל וס"ק ל"א

רש"י ד"ה פקתא דערבות בקעה של אותה מדינה כו', ונרשם עה"ג דבמו"ק דט"ו ע"א פירש''י בשוק של אותו מקום ע"כ. ובברכות דנ"ד ע"א פירש"י בפקתא בקעה ערבות שם מקום, וע' נזיר דמ"ג ע"ב ולעיל דל"א ע"א ומה שנרשם שם עה"ג

רש"י ד"ה אין נוטלין. טבילה נמי בצנור ליתא שאין כאן שיעור מקוה ע"כ, ויל"ד הלא בלא"ה שאובין נינהו שאדם דלה אותם מתחלה ובאו לכאן, ובאמת בתוד"ה דלא ובס' האשכול ח"א סי' ט"ז פירשו דהפסול הוא משום שאובין וצ"ע כעת

רש"י ד"ה ואי בזיע, כשהנקב מכניס משקה גדול הוא קצת כו', ע' שבת דצ"ה ע"ב ובמהרי"ק שרש קכ"ב

רש"י ד"ה מילף, ודיה בחבור זה ולא בעינן כשפופרת הנאד כו', ע' בסוגיין תוד"ה ואי וברבנו יונה ס"פ אלו דברים בד"ה ונראה ובד"ה ואיבזע

רש"י ד"ה כלי שניקב כו' לאו כלי הוא, ע' רוקח סי' שע"ב

רש"י ד"ה הא לחד בסה"ד מי רביעית, ביאור דברי רש"י אלו פירשתי בגמרא בסוגיין

רש"י ד"ה אחזותא שיהא בהן מראה מים ע"כ. ואין זה שייך למחלוקת ת"ק ור' יוחנן בן נורי במקוואות פ"ז מ"ה, דהכא בעי רק לפ"מ דתנן במס' ידים פ"א מ"ג נפל בהן דיו קומוס וקנקנתום ונשתנו מראיהן פסול. דאפשר דהוא רק לתרומה, וע' תוד"ה קפדיתו ובביאור הגר"א לאו"ח סי' ק"ס סקכ"ז וסקכ"ח ומש"כ בחידושי לעיל דכ"ו ע"א

רש"י ד"ה נטלא בת רביעית. של זכוכית קרי נטלא והיתה מוצנעת לשער בה כלי של כל איש ואיש שמתקנו ליטול ידיו עכ"ל, הנה בתרגום יונתן שמות מ' ל"א כתב כלי היה בבית המקדש נטלא שמו ומחזיק רביעית לוג ובו נוטלין מימי כיור ונוטלין לידים. וכן הביא הראב"ן בסי' רע"א גם בשם רב האי גאון ע"ש

ועפ"ז קשה לשון רש"י במש"כ של זכוכית קרי נטלא, דאי קאי על מקור שם נטלא דכלי של בית המקדש. כלי זה א"א שיהיה של זכוכית. דכל כלי שרת של זכוכית פסולין כמבואר ברמב"ם פ"א הי"ח מבית הבחירה. ובע"כ דנקודה יתירה יש ברש"י ושל זכוכית נמשך לנטלא בת רביעית שהתקין רב יעקב, ועפ"ז שפיר הקשה לי הרה"ג ר' מנשה גראסבערג ז"ל מראמסגייט. מנ"ל לרש"י דאותו כלי שהיה בזמן רב יעקב היה של זכוכית

לכן נלע"ד דחסר ברש"י תיבה אחת וצ"ל "והכלי" קרי נטלא, וכן קרי לכלי זה נטלא בראב"ן סי' ל"ה, ועל שם נטלא תקנו חכמים שצריך לברך על נטילת ידים כדכ' במעשה הגאונים סי' ס"ב וכ"ה בס' המנהיג