אור הישר (חולין) ריח

דף ק"ו ע"א כי אתא רב דימי אמר מים הראשונים האכילו בשר חזיר כו'. ונרשם עה"ג דצריך תיקון ביומא דפ"ג ע"ב. דהתם קאמר והיינו דתנן מים ראשונים כו'. וביומא עה"ג נרשם דצ"ל דתניא, ולא זכרו הא דהכא הוא בשם רב דימי, ובירושלמי ברכות פ"ח ה"ב ובחלה פ"ב ה"א הוא בשם רבי יעקב בר אידי

שם מים הראשונים האכילו בשר חזיר כו', ע' ברבינו יונה לברכות ס"פ אלו דברים ד"ה ולענין פסקא

שם חמי האור כו'. חמי טבריא כו' החילוק שביניהם שאלו היתה להן שעת הכושר ואלו לא היתה להן שעת הכושר, כדפירש הרי"ף בברכות פ' אלו דברים, וע' ברז"ה בסוגיין ובכפתור ופרח פ"ז ד"ה על נט"י

שם השתא כל גופו טובל בהם פניו ידיו ורגליו לא י כש"כ ולכאורה ילד"ק ניהי דטבילה עולה לידים יותר מן הנטילה כדפירש"י. מ"מ כל חד וחד לפ"מ שנתקנה בו. וכדאמרינן בברכות דכ"ב ע"א לענין ט' קבין מה ארבעים סאה בטבילה ולא בנתינה אף ט' קבין בנתינה ולא בטבילה, וה"נ טבילה ונטילה שני דברים נפרדים נינהו. וכדאמר חזקיה דבחמי טבריא אין נוטלין מהם לידים אבל מטבילין בהם הידים. וה"נ ס"ל לר' יוחנן דעל כל גופו דנופל יותר לשון טבילה. משו"ה טובל בהן כל גופו. אבל לא פניו ידיו ורגליו. דבדידהו שייך יותר שם נטילה. ופליג על חזקיה בזה, דחזקיה סבר דאף דאין נוטלין מהם לידים. מ"מ מטבילין בהם הידים. ור' יוחנן סבר דכל גופו טובל בהן, אבל פניו ידיו ורגליו אינו טובל משום דמיחלפי בנטילה

וי"ל דאפילו אם טבילה ונטילה הם שני דברים נפרדים, מ"מ אם טבל עולה לו לנטילה ע"י הטבילה, וכה"ג כ' הרשב"א ז"ל בשם רבו הר"ר יונה ז"ל, והובא דבריהם בתשב"ץ ח"ב סי' מ"ם, שהמטביל ידיו בנהר א"צ לברך על טבילת ידים שהוא לא נצטוה על הטבילה כי אם על נטילה ואם החמיר על עצמו להטבילן אינו מכרך כ"א על הנטילה שנצטוה עליה וטבילה העולה לו מתורת נטילה היא עולה ועליה הוא מברך ע"ש הרי דאין נ"מ רק לענין הברכה, אבל הטבילה עולה לו לנטילה עכ"פ, וזהו מאי דפירש"י השתא כל גופו כו' הלא אף טבילה עולה לידים יותר מן הנטילה כו'. וע' בביאור הגר"א לאו"ח סי' קנ"ט סק"מ ובר"ש טהרות פ"ח מ"ט ובידים פ"א מ"ג

שם כתנאי מים שנפסלו משתיית בהמה בכלים פסולים בקרקע כשרין ר"ש בן אלעזר אומר אף בקרקע טובל בהן כל גופו אבל לא פניו ידיו ורגליו כו', לשון זה לקוח מהמשנה והתוספתא ביחד פ"א דידים וע"ש במפרשים

שם נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה כו', והנה בחגיגה די"ח ע"ב תנן. נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה. ופריך בגמרא חולין ומעשר מי בעו נט"י כו' ע"ש. ולפי המבואר כאן הי"ל להש"ס שם לתרץ דחולין ומעשר בעו נט"י מפני סרך תרומה דתני באותה משנה דחגיגה, ובאופן דבירושלמי שם פ"ב ה"ה משני הכי, ומדוע לא תירץ כן גם בבבלי וצע"ק. וע' בר"ש ידים ספ"א ובביאור הגר"א לאו"ח סי' קנ"ח סק"ג ובת' מהרי"ט סי' ע"ו ובהעמק שאלה על השאילתות פ' מצורע סי' צ'

שם ועוד משום מצוה מאי מצוה כו'. ע' בסה"מ שרש ראשון וברמב"ן ומגילת אסתר שם

שם אר"א בן ערך מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מה"ת, בתו"כ מצורע מכילתא זבים פרק ד' הגרסא לטהרת ידים ע"ש, ודרשה זו היא רק לחולין. אבל נטילת ידים לקדשים בגבולים. ילפינן מקרא דעבודת מתנה אתן את כהונתכם דכתיב בפ' קרח י"ח ז' כמבואר שם בספרי, וע' בס' המנהיג ה' פסח סי' פ"ח ובת' מהר"ם ב"ב סי' מ"ם

שם א"ל רבא לר"נ מאי משמע דכתיב וידיו לא שטף במים כו', בילקוט מצורע רמז תקס"ח ובה"ג ה' ברכות פ"ו ובשבלי הלקט סי' קל"א נשתנה הגרסא דבסוגיין

שם לא חובה ולא מצוה אלא רשות ופליגא דר"נ דאר"נ הנוטל ידיו לפירות אינו אלא מגסי הרוח: והנה בפסחים דקט"ו ע"א אהא דטיבולו במשקה צריך נט"י, כ' התוס' וז"ל פי' בקונטרס אע"ג דקיי"ל הנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח כיון דאיכא משקין כו', ולפי המבואר כאן בלתי מדוייק, דהא מרא דשמעתא התם הוא ר' אלעזר א"ר אושעיא דהכא ואיהו הלא פליג אהאי דינא דהוא מגסי הרוח, רק ס"ל דנט"י לפירות הוא רשות. ולפ"ז מיושב דבריו שפיר דמשום דס"ל דנט"י לפירות רשות. להכי חדית איהו גופיה, דאם היה טיבולו במשקה דאיכא למיחש דילמא נגע משו"ה צריך נט"י שלא יטמא בידיו

ואילה"ק מאי נ"מ בין טיבולו במשקה למוהל היוצא מן הפרי גופה, ונוטל ידיו לפירות דהוא מגסי הרוח איירי אפילו ביין כמבואר בראשונים, די"ל כדפירש"י בברכות דנ"ב ע"א דתבשיל טופח על הידים אין תורת משקין עליו אלא תורת אוכל וכן בכוסות שבתוך המזון שהידים נגובין אין מטמאין את הידים. וע' בשו"ע סי' קנ"ח ס"ה ובט"ז ומג"א וביאורי הגר"א שם, ובזה ניחא הא דבלילי פסח אין נוטלין את הידים לקידוש רק לכרפס מפני שטיבולו במשקה וע' בת' הרשב"א בסימנים קנ"ג תק"ח תשנ"ב ובשבלי הלקט סי' ס"ט וסי' רי"ח. ם

שם ארבב"ח הוה קאימנא קמיה דרבי אמי ורבי אסי, וכ"ה הגרסא בה"ג פ"ו מה' ברכות. אולם בשאילתות פ' יתרו סי' נ"א גריס רב אמי ורב אסי, ולפ"ד התוס' בב"ב די"א ע"ב הלא רבי אמי לחוד ורב אמי לחוד

שם ש"מ תלת ש"מ אין נט"י לפירות כו', ע' שאילתות ס"פ עקב ובס' האשכול ח"א סי' ט"ז ובנחל אשכול שם

שם וש"מ אין מזמנין על הפירות. ע' ברכות דל"ז ע"א תוד"ה נתן ובחידושי הרשב"א שם ולדף מ"ב ע"ב ובראבי"ה ר"פ שלשה שאכלו.