אור הישר (חולין) רטז

ולכאורה ב"ש במקום ב"ה אינה משנה כמש"כ התוס' בד"ה ר' יוסי, וכ"מ בשבת די"ג ע"א ומסתימת המשנה דעדיות המובא גם בסוגיין, ועפ"ז תמוה הא דבפרדס סי' רמ"ז העתיק רק דעת ב"ש, וע' בראבי"ה סי' קע"ג ובס' בעלי הנפש להראב"ד ריש שער הפרישה

שם וב"ה אומרים לא עולה ולא נאכל. ע' בת' באר שבע סי' י"ז

שם בש"א מקנח ובה"א מדיח כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקל"א

רש"י ד"ה אבל, איכא למגזר העלאתו אטו העלאת ואכילת בשר בהמה כו', ע' פמ"ג במשבצות ר"ס פ"ח

רש"י ד"ה מתקיף. דדרך בישול אסרה תורה, נ"ב כדאמרינן לקמן דק"ח ע"א. וע"ל דקט"ז ע"א תוד"ה המעמיד ובסנהדרין ד"ד ע"ב תוד"ה דרך ובשו"ע ר"ס פ"ז ובביאורי הגר"א והגרע"א ז"ל

רש"י ד"ה בלא קנוח הפה שאם אכל זה ובקש לאכול זה כו'. ע' ברכי יוסף חי"ד סי' פ"ט סק"א

תוד"ה וניתנת. דהכא מיירי בדליכא כהן חבר כו', ע' בר"ש חלה פ"ד מ"ט ובה' בכורות להרמב"ן פ"ד וברי"ט אלגזי שם סי' מ"ד ובש"ך וי"ד סי' שכ"ג סק"ג ובת' ח"צ סי' ע'

בא"ד כיון דאינו צריך וזה עם הארץ עני וצריך שמצווים להחיותו כו'. ע' בס' חסידים סי' שס"א ובביאור הגר"א ליו"ד סי' שכ"ג סק"ט

תוד"ה ר' יוסי. ואין זה סתמא ואח"כ מחלוקת ע' בת' חו"י סי' צ"ד

תוד"ה עוף, תימה דהיכי פריך מגבינה אחר בשר אבשר אחר גניבה כו'. ע' ביאור הגר"א ליו"ד סי' פ"ט סק"א ובפלתי שם סק"א וסק"ה

בא"ד אלא לאו אגבינה כו'. ע' ראב"ן סי' רע"א וברוקח סי' תס"ט

בא"ד ור"ת מפרש וכן ה"ג דאכל בשר אסור לאכול גבינה היינו בלא נטילה וקנוח כו', ע' ברכי יוסף סי' פ"ט סקי"ח

בא"ד דילמא משום דסבר בשר עוף בחלב לאו דאורייתא ולא קיי"ל הכי ע"כ, וכ"כ התוס' לקמן דקי"ג ע"א בד"ה בשר, דבשר עוף לרבנן אסור מן התורה. ועפ"ז יל"ד בתוס' לעיל דנ"ח ע"א ד"ה ושוין, שכתבו בשם בה"ג דבשר עוף בחלב דרבנן, וע'. בס' יראים סי' קמ"ח קמ"ט ובפר"ח סי' פ"ז סק"ו ובת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד שם

דף ק"ה ע"א לבר מקמחא, ע' ש"ך סי' פ"ט סקי"ב

שם אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר. ע"ל דק"ד ע"ב תוד"ה עוף ומש"כ בחידושי שם

שם א"ר חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה כו' א"ל רב אחא בר יוסף לר"ח בשר שבין השינים מהו קרי עליה הבשר עודנו בין שיניהם. ע' ביאור הסוגיא בס' הארוך מש"ך סי' פ"ט, וע"ש בפר"ח סק"ב ובביאור הגר"א שם סי' קצ"ח ס"ק כ"ב

שם אנא להא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא כו' ואילו אנא כו'. ע' פר"ח לאו"ח סי' תצ"ו קונטרס מנהגי איסור סק"ז ובברכי יוסף חי"ד סי' פ"ט סקכ"ג

שם בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא, ע' בת' הרשב"א סי' ש"ז ובת' מהר"ם ב"ב סי' תרט"ו וברדב"ז ח"ב סי' תשכ"א ובפמ"ג במשבצות ר"ס פ"ט ובמג"א סי' ל"ב סק"ח

שם אמר שמואל אנא להא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא דייק בלשונו להא מילתא משום דבתורה וחכמה היה שמואל גדול מאביו כדכתב בס' האשכול ה' מקואות סי' נ"ט

שם א"ר אידי בר אבין א"ר יצחק בר אשיין מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה מיתיבי מים ראשונים ואחרונים חובה אמצעיים רשות מצוה לגבי רשות חובה קרי לה. וקשה מדוע לא הביא נמי הא דתניא בתוספתא ברכות פ"ה מים ראשונים רשות אחרונים חובה ע"ש, והיא דלא כברייתא שלפנינו ולא כרב אידי, ומצאתי בחסדי דוד שם שכ' דלא על נט"י לפני אכילה קאי אלא דבאמצעיים מיירי בין תבשיל לתבשיל וקרי ליה ראשונים לגבי אחרונים ע"ש. ולע"ד קשה לשבש הספרים ולאמר דמדלג על נט"י דלפני אכילה ופתח באמצעיים, ובמנחת בכורים שם כ' לגבי חובה קרי רשות כלומר דמצוה בעלמא נינהו ע"ש, ולפ"ד קשה יותר א"כ מה חידש בזה רב אידי בר אבין בשם ר' יצחק בר אשיין, הלא לפי פירושו כבר שנויה כן בתוספתא. ודוחק לאמר דזהו גופה מפרש רב אידי דמים ראשונים מצוה. דלא נטעה לפרש התוספתא כפשוטה דמים ראשונים רשות. ועל התוספתא גופה קשה בשלמא בברייתא דבסוגיין דחשיב ראשונים ואחרונים ואמצעיים, ובראשונים ואחרונים קאמר חובה ובאמצעיים נקיט בלשון רשות, בזה נופל לאמר דמצוה לגבי רשות חובה קרי לה. משא"כ בתוספתא דחשיב רק ראשונים ואחרונים. מדוע תני בלשון רשות ונצטרך לפרש דהיא מצוה ליתני בהדיא מצוה ולא יהיה מקום לטעות, וכ"ה נמי בירושלמי ברכות פ"ח ה"ב תני מים שלפני המזון רשות ושלאחר המזון חובה. וצ"ע כעת וע' בברכי יוסף. חא"ח סי' קפ"א סק"א

שם מים ראשונים נוטלין בין בחמין בין בצונן כו'. ע"ל דק"ו ע"א תוד"ה חמי ובכפתור ופרח פ"ז

רש"י ד"ה אסור. משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך בטעמו, ע' ברכי יוסף חי"ד סי' פ"ט סק"ב

רש"י ד"ה אמצעיים שנוטלין בין תבשיל לתבשיל בעלמא ע"כ ובס' יראים סי' קמ"ט הלשון פי' אמצעיים בין תבשיל בשר לתבשיל גבינה, וע' באו"ח ר"ס קע"ג

רש"י ד"ה מצוה. דאע"פ שאינן אלא מצוה חשיבות הן אצל הרשות לקרותם חובה, ע' מהרי"ק שרש ע"ב

תוד"ה לסעודתא. אם סילק השלחן ובירך מותר כו'. ע' ברכי יוסף חי"ד סי' פ"ט סק"ב ובבשמים ראש וכסא דהרסנא סי' רפ"ו.