אור הישר (חולין) ריד

שם ורשב"ל אמר ל"ת הנפש עם הבשר זה אבמה"ח ובשר מן החי' והנה בשאילתות פ' נח סי' ו' ובה"ג ה' אבמה"ח משמע דדרשי כר"ל, דז"ל דאסיר למיכל בישרא דתליש מן חיותא מיקמי דתשתחיט דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר ע'"ש, אכן אי נקטו כר"ל מדוע שיירו לאבמה"ח למדרש נמי מהאי קרא כדדריש ר"ל, ואי משום דכש"כ הוא דאם חייב על בשר מן החי, הלא לא גרע אבר שלם שיש בו בשר גידין ועצמות א"כ תקשה יותר בסוגיין מדוע צריך לר' יוחנן כל קרא דל"ת הנפש עם הבשר לאבמה"ח, אחרי דאית לן קרא דבשר בשדה טרפה ל"ת לבשר מן החי, וק"ו שנאסר אבמה"ח כנ"ל וצ"ע כעת

שם לר' יוחנן אינו חייב אלא אחת ע' פלתי סי' מ"ג סק"ג

רש"י ד"ה בחייה בכל שהוא משום אבמה"ח כו'. ע' פר'"ח סי' ס"ב סק"ג

רש"י ד"ה טמאה, דבריה היא ולא צריכה שיעור כו', ע"ל דצ"ו ע"א תוד"ה מ"ט ובראב"ן סי' כ' ובאבני שהם שם אות ל'

בא"ד אבל לאו דנבלה ליכא לחיובי משום בריה כו'. וכ'"כ המחבר ר"ס ק' וע"ש בש"ך סק'"ד ובס' הארוך שלו

תוד"ה אכל צפור, ה"נ במשהו בשר גידים ועצמות כו'. ע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' ק' סק"ב ובפר"ח סי' ס"ב סק"ג

תוד"ה שאין, אמאי לא חייל עליה איסור אבמה"ח כיון דליכא מטרפה אלא ח"ש כו'. ע' באר יצחק חא"ח סי' ד' ענף ד' ובעונג יו"ט סי' צ"ה

בא"ד דאפילו למ"ד לאברים עומדת מודה דלא לחתיכת בשר עומדת בחייה, ע' בפמ"ג סי' ס"ב בשפ"ד סק"ג ובחידושי הגרע"א שם סי' כ"ז ובחמדת שלמה חי"ד סי' י"ב ובעונג יו"ט חא"ח סי' כ"ו

תוד"ה ובשר, ואע"ג דאיצטריך לבשר שיצא חוץ ממחיצתו כו'. ע"ל דמ"ב ע"א רש"י ד"ה ובשר ומש"כ בחידושי שם

תוד"ה אכל אבר, ואע"ג דאין לוקין על לאו שבכללות כו'. ע' בס' המצות ל"ת קפ"ב ובשרש ט' ורמב"ן ומגילת אסתר שם ובזהר הרקיע שרש ט' ובת' מהרי"ט ח"א סי' ס"ח

תוד"ה לר' יוחנן. ואע"ג דאנא ומבושל לקי שתים שאני התם דכתיב בוי"ו כו'. ע' בחידושי באר שבע לכריתות ד"ד ע"א ובשושנת העמקים כלל י"ח

דף ק"ג ע"א אכל אבמה"ח מן הטרפה כו' ע' ירושלמי נזיר פ"ו ה"א ובפר"ח סי' ס"ב סק"ג

שם מ"ס בהמה בחייה לאברים עומדת כו', ע"ל דל"ז ע"ב תוד"ה ומה ובבאר יצחק חי"ד סי' ו'

שם כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו כו' ע' פר"ח סי' כ"ט סק"א ובפלתי סי' ס"ב סק"ה ובליקוטים מחידושי הגרע"א בסוגיין

שם אכל חלב מן החי מן הטרפה חייב שתים כו', ע' ר"ן לע"ז דע"ג ע"ב. ובאשכול ח"ג סי' ל"ב ובביאור הגר"א ר"ס צ"ח ובשעה"מ פי"ז ה"ח מאיסורי ביאה

שם יבא איסור נבלה יחול על איסור חלב כו', ע"ל דקי"ג ע"ב תוד"ה ושאני ובכסא דהרסנא לבשמים ראש סי' קמ"א ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' מ"ד

רש"י ד"ה כגון, חתך רגליה מן הארכובה ולמעלה כו'. ע' בכורות דנ"ח ע"ב רש"י ד"ה טריפה ומש"כ בחידושי שם ולערכין ד"כ ע"א

רש"י ד"ה איתמר. דכשנולדה חל איסור חלב כו', וכן פירש"י לקמן בסוגיין בד"ה התורה וע"ל דק"א ע"א רש"י ד"ה ה"ג ומש"כ בחידושי שם

רש"י ד''ה התורה, וה''נ אע"ג דאיכא איסור אבר בהדי איסור חלב כו'. ע' נוב"י מ"ת חא"ח סי' קכ"א

תוד"ה מר, וי"ל אע"ג שפירש ר' יוחנן מתניתין דהתם בכולל לדידיה לא ס"ל הכי. ע' בטעם המלך פי"ז ה''ח מאיסורי ביאה ובת' הגרע"א סי' קפ"א

תוד"ה דאיסור, הא איסור חלב קדים דחל במעי אמו ע' תוס' כריתות ס"פ דם שחיטה ומש"כ בחידושי שם

בא"ד דלא מחייב משום טריפה עד שיולד כו', ע' עונג יו"ט סי' ס"ז

בא"ד וא"ת לרבא דאמר לעיל כגון שתלש ממנה אבר ע' פלתי סי' ס"ב סק"ב

בא"ד וי"ל כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו כו', ע' נוב"י מ"ת חא"ח סי' קי"ז

ע"ב בגרומיתא זעירתא ע"ל דצ"ו ע"ב תוד"ה ור"י ובפר"ח סי' ס"ב סק"ג ובנוב"י קמא חי"ד סי' ל"ה

שם מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי. ע' בת' חו"י ס"ס פ"א

שם הרי נהנה גרונו בכזית כו'. ע' ירושלמי שבת פ"א ה"א ובמה"פ שם ובח"ס חא"ח ס"ס קכ"ז ובמנ"ח מצוה שי"ג

שם מאי קמבע"ל אי הוה עיכול כו'. ע' כתובות ד"ל ע"ב תוד"ה ל"צ ובב"ק ד"כ ע"ב תוד"ה הא ובמנחות דס"ט ע"א תוד"ה דבלע ובבכורות ד"ז ע"ב תוד"ה דג ובר"ש אהלות פי"א מ"ז ובפר"ח ליו"ד ס"ס פ"ג

רש"י ד"ה מהו, דמצטרפי שיעורייהו לחצאין בתוך כדי אכילת פרס כו', ע' פמ"ג ליו"ד סי' ס"ה במשבצות סק"ד

תוד"ה חלקו. פי' בקונטרס כזית אבמה"ח חלקו לשנים קודם שיתננו לתוך פיו כו', ע' ירושלמי נזיר פ"ו ה"א ובמה"פ שם

בא"ד דבעינן שיהא מחובר בפיו ויהיה עליו שם אבר, ע' פמ"ג ליו"ד סי' ס"ב במשבצות סוף סק"א.