אור הישר (חולין) רב

קפילא ארמאה דגבי כילכית באילפס, היה באילפס של בשר בכדי דליהוי מין בשא"מ משא"כ אי הוה מפרש באילפס של דגים טהורים. הלא הוא מין במינו ולא דמי לבב'"ח

רש"י ד"ה ליטעמיה קפילא נחתום עכו"ם ואשמעינן דמותר לסמוך עליו לפי תומו כו'. וכ"ה דעת הרא"ש והרוקח בסי' תל"ב, וע' בתוד"ה סמכינן ובמש"כ בחידושי שם, וע' בת' הרשב"א סי' תצ"ו ובביאור הגר"א סי' צ"ח סק"ב

תוד"ה שאני. והא דאמרינן נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו יטול את מקומו ותו לא היינו משום דרוטב אינו מפעפע כ"כ כו', ע' ביו'"ד סי' ק"ה ס"ה ובביאור הגר"א סקל"ד ובפמ"ג שם במשבצות סק"ז ובפלתי שם סק"ז ובחידושי הגרע"א לאו"ח סי' תנ"א במג"א ס"ק ל"ז וברוקח סי' תמ'"ט ובת' פני יהושע ח"ב חי"ד סי' כ"ה

בא"ד וא"ת א''כ במתניתא איכא שומן הגיד דמפעפע כו' ע' פלתי סי' צ"ח סק"א וסי' ק"ה סק"י וסי' ק"ח סק"ב

תוד"ה ההוא, מפרש ר"ת כחוש הוה ולכך שרי דחלב כחוש אינו מפעפע, ע' במחבר סי' ק"ה ס''ה ובביאור הגר"א שם סקל"ב ובת' אבקת רוכל סי' רט"ו

בא"ד ועוי"ל כחוש הוה ויש בו מעט חלב ובטל בששים והנה דעה זו נקט הרמב"ם כמש"כ הלח"מ פט"ו ה' ל''ב ממ''א. וע' בפמ"ג סי' ק"ה במשבצות סק"ז

תוד"ה כוליא. ונראה שצריך להסיר מן הכוליא כדי קליפה כו' ע"כ, ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ז נקט דשריא לגמרי משום הפסק הקרום, כמש"כ התוס' בראשית דבריהם

תוד"ה אבל, והא דלא פריך אמתניתין דירק שנתבשל בה גיה'"נ מאן טעים לה כו'. ע' פלתי סי' צ''ח סק"ד ד"ה איברא הא ובכסא דהרסנא לבשמים ראש סי' כ"ט

בא"ד דהך ברייתא ע"י טעימה איירי כו', ע' ביו"ד סי' מ"ב ס"ג ובש"ך סק"ד, ובפר"ח שם סק"ה מחלק בין טעימת הלשון לטעימה דאכילה, וכבר הקדימו בסברא זו הריב"ש בסי' רפ"ח, ועמש"כ בחידושי בסמוך לקמן ע"ב

תוד"ה סמכינן אקפילא אע"ג דעכו"ם הוא כיון דקפילא הוא לא משקר שלא יפסיד אומנתו עכ"ל. וטעם זה כ' ג''כ בשאילתות ר"פ וישלח. והוא שלא כדברי רש"י בסוגיין דנאמן דוקא במסל"ת, ובביאור הגר"א ליו"ד סי' צ"ח סק"ה הביא בזה ד' שיטות, וע' בביאור הגר"א שם סי' ש"ב סק"ה ובת' הרמ"א סי' נ"ד ובת' מהרי"ט סי' י"ב ובראבי"ה סי' ק"א ובפר"ח סי' פ"ג סקכ"ב ובסי' צ"ח סקי"ב ובת' באר שבע סי' כ"ה ובת' חו"י סי' ל"ז וביד המלך פט"ו ה"ו ממ"א

תוד"ה אמר. לקמן בפ' כל הבשר פסק הקונטרס כר' יהודא כו', ע' מה שהאריכו בזה בתוס' פסחים ד"ל ע"א וברי''ף ובעה"מ ומלחמות ור"ן שם ובראב"ן סי' כ' וסי' שי"א ובשעה"מ פ"ח הכ'"ה מה' חו"מ ובפט"ו ממ"א

בא"ד ור"ת אומר כו' דהלכה כר' יוחנן לגבי רב כו', וכ"כ בס' התרומה סי' קס"ח וע' בס' המכריע חא"ח סי' ט' וחי"ד סי' כ"ד ובר"ן לע"ז דע"ג ע"ב ובריקאנטי סי' ר"ט

בא"ד וריב"ל בר סמכא הוא והלכה כמותו בכל מקום ואפילו לגבי ר' יוחנן ע"כ, וכ"כ התוס' בערובין דס"ה ע"ב ובמגילה דכ"ז ע''א ובקידושין דכ"ג ע"א ובגיטין דל"ט ע'"א ובס' האשכול ח"א סי' י"ח וע' בת' מהר"ח אור זרוע סי' קמ"ט ובביאור הגר"א ליו"ד סי' צ"ח סק"ו

בא"ד וכן פסק בשאילתות דרב אחאי דרבא כר' יוחנן, ע' מש"כ בזה בשאילת שלום על השאילתות שם פ' צו סי' פ'

בא"ד וכשהיו מוצאין חטה בתרנגולת רותחת בפסח כו', ע' בפרדס סי' קל"ט ובראב"ן סי' יוד ובשבלי הלקט סי' רי"ז ובת' הרמ"א סי' כ"ח ובפלתי ס"ס פ"ג ובת' ח"צ סי' פ"ו ובת' הגרע"א סי' ס"ד

בא"ד אפילו ילפינן איסור מטומאה כו', ע' בתוס' לעיל דס"ד רע"ב ומש"כ בחידושי שם ולעיל דצ"ו ע"ב בתוד"ה ור"י

בא"ד הא פליג התם ר' יהודא בן בתירא וקאמר בעופות ובדגים מעל"ע. ע' פר"ח ליו"ד ס''ס פ"ג ובנוב"י קמא חי"ד סי' כ"ו

בא"ד משום דטבל ויי"נ הוי שלא במינו בנ"ט כו', ע' בש"ך סי' צ"ח סק"ו ובסי' ק"ב סק"ג

בא"ד וההיא דקני שקנין דקדים ופסיק עכו"ם אסור כו' היינו דאסור לכתחלה לעשות כו'. ע' ט"ז יו"ד סי' קכ"ד ס"ק ל"ב

ע"ב ואמור רבנן בששים, בשאילתות ר"פ וישלח מסיק עלה דא"ר נחמן גיד בששים ואין גיד מן המנין ובשאילת שלום שם העיר ע"ד רש"י דהכא, דנאיד מהא דבסוגיין כפירוש השאילתות, והביא מהא דפסקינן בע"ז דס"ט דכל איסורין שבתורה בששים, ולע"ד הוא פשוט דרש"י נטה מפירוש השאילתות, משום דהא דגיד בששים הוא דין פרטי, לכן בחר יותר להביא מע"ז דקאמר התם הלכתא בכל איסורין שבתורה בששים

שם מין בשא"מ דהיתרא בטעמא כו', ע' ירושלמי נדרים פ"ו ה"ד ובשביעית פ"ו ה"ג ובר''ש שם ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ח וסי' ל"ב וברוקח סי' תנ''א ובס' המכריע חי"ד סי' כ'"ב

שם דאיסורא בקפילא, והנה בריב'"ש סי' רפ'"ח הק' השואל לפ"מ דאמרינן בברכות די"ד ע''א דשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום. א"כ אמאי צריך קפילא ארמאה הלא טעימה לאו כלום. ונימא כן גם לענין איסורא ע"ש, ולע"ד מאי צריך להביא מדיוקא דהכא, דמדצריך קפילא ש'"מ דטעימה אסורה, ולא הביא טפי מהא דאמרינן לעיל בסמוך. בשלמא תרומה טעים לה כהן אלא בב"ח מאן טעים ליה. הלא בהדיא דמאכל האסור אסור גם בטעימה.