אור הישר (חולין) קצב

שם גוממו עם השופי, ופי' ביראים סי' קמ"ז הזהירה תורה מה שעל כף הירך וכף הירך היינו בשר השופי כו' ע"ש, וע"ל דצ"ו ע"ב ולעיל דצ"א ע"א רש"י ד"ה פנימי ובס' התרומה סי' מ"ב

שם ומודה שמואל דלר"מ מדרבנן אסור כו' וישראל קדושים נהגו בו איסור. עמש"כ בחידושי לעיל דצ"א ע"א

שם לא אסרה תורה אלא קנוקנות שבו כו', ע' שאילתות ר"פ וישלח ובהעמק שאלה שם

תוד"ה אילימא. וא"ת מ"ש דבגיד דשליל פליגי ובחלבו דשליל מודו ע"כ, ולכאורה הו"מ התוס' לתרוצי כמש"כ לקמן ד"ק ע"ב בתוד"ה אבל, דדילמא שאני חלב דרחמנא אמר כל חלב שור או כשב או עז ואין זה קרוי שור וכשב ועז אבל גיד אסר הכתוב כל מקום שישנו על הכף, וע"ל דפ"ט ע"ב תוד"ה בולדות ובדף קכ"ו ע"ב תוד"ה יכול

בא"ד וי"ל משום דלא מקרי חלב כיון דאינו בעמוד והקרב כו'. ע"ל בסמוך תוד"ה אמר אביי ובמל"מ פי"ג ה"ה משגגות ובפמ"ג ליו"ד במשבצות ר"ס פ' ובח"ס ח"ו סי' ס"ה ובמש"כ בחידושי לעיל ע"ה ע"א

תוד"ה כוותיה, אסרינן קנוקנות מדרבנן משמע דלעולא אפילו מדרבנן שרי ע"כ, אולם בראב"ן סי' רע"ח כתב, דקנוקנות שבו שיש בהן טעם חייב ע"ש, משמע דהוא דאורייתא

תוד"ה אמר, ובשאילתות נמי בפ' וישלח כו', וגריס רבה מחטט ליה ולא גרסינן רבא כו' ע"כ, ותמוה שלא הביאו לדברי השאילתות בפ' אחרי סי' צ"ד דהתם גריס בהדיא רבא ממרטט ליה ורב יוסף גאים ליה, ואולי הי"ל להתוס' הגירסא בשאילתות שם רבה, וע"ש בהעמק שאלה

דף צ"ג ע"א חלב שהבשר חופה אותו מותר כו' ע' בת' הרשב"א סי' ש"ח

שם א"ר יוחנן אנא לאו טבחא אנא כו', בשאילתות פ' אחרי סי' צ"ב הגרסא רב יהודא

שם חלב שעל המסס וביה"כ אסורין וענש כרת וזהו חלב שעל הקרב ע"כ, וכ"ה בשאילתות ר"פ ויקרא, ויל"ד קצת כיון דענוש כרת פשיטא דאסור, ואפשר דמשו"ה השמיט תיבת אסור בס' התרומה ה' או"ה סי' מ"ג, וע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' נ"ב

שם א"ר אבא א"ר יהודא אמר שמואל האי תרבא דקליבוסתא כו', וכ"ה הגרסא בשאילתות ר"פ וישלח, אולם בר"פ ויקרא שם גריס אמר ר' אבא אמר רבי שמואל

שם חתכיה ומלחיה אפילו לקדירה נמי שפיר דמי, לכאורה לשון אפילו לקדירה משמע ולא מיבעיא לצלי, וזה אינו דלצלי לא בעי מליחה כלל כדכ' התוס' לעיל די"ד ע"א בד"ה ונסבין ובדל"ג ע"א בד"ה מולחו, ומשמע דמשום האי דיוקא גריס בשאילתות וישלח סי' כ"ד ואפילו לקדירה ושפיר דמי ע"ש, היינו שישליכו לרותחין דוקא כשיטת הרמב"ם, וע"ש בהעמק שאלה אות י"א ובפ' ויקרא סי' ס"ח אות י"ג

שם ריש מעיא באמתא בעי גרירה, בשאילתות פ' אחרי סי' צ"ב וברוקח סי' ת"ט גריס גרידא, ובשאילתות ויקרא סי' ס"ח מסיק עלה מאי טעמא תותב קרום ונקלף הוא וזהו חלב שעל הדקים וחלב שעל הקיבה וע"ל דמ"ט ע"ב רש"י ד"ה חלב ובפלתי סי' ס"ד סק"ו ובת' כנסת יחזקאל סי' כ"ה

שם חמשא חוטי אית ביה בכפלא כו' ע"ל ד"ח ע"ב ברש"י ד"ה לא ליסחוף וד''ה מפסיק ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ה ובנחל אשכול שם ובת' מהר"ח אור זרוע סי' נ"ט

שם דידא ודלועה משום דמא. ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' ש"ג

שם חמשא קרמי הוו תלתא משום תרבא ותרי משום דמא כו', ע' בפרדס הגדול סי' רל"ג וביראים ס"ס קמ"ד ובס' התרומה ה' או"ה סי' ובת' מהר"ח או"ז ס"ס נ"ז

שם דטחלי דכפלי ודכוליתא משום תרבא כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' רט"ו

רש"י ד''ה חלב שהבשר חופה אותו חלב שעל הכסלים שתחת הכליות כו', ע' בס' התרומה ה' או''ה סי' מ"ג ובביאור הגר"א סי' ס"ד סקי"ג ובתשובה הארוכה הנדפסת בסוף תשובת הרא"ש

רש"י ד"ה תרבא דקליבוסתא כו' ומחובר לחולית האליה ע"כ, והר"ן שינה בלשונו וכתב ומחובר לכליות מלמעלה, וע' בהתוה"מ פרשה ויקרא סימן קע"א

רש"י ד"ה משה תלמיד חכם, ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קנ"ג

רש"י ד"ה ריש מעיא כו' אורך אמה ע"כ, פי' שמכאן ואילך הם דבוקין לכנתא והוא שומן גמור ומותר, כדכ' בת' מהר"ח אור זרוע סי' נ"ח

רש"י ד"ה וזהו חלב שעל הדקין שנחלקו בו ר"י ור"ע באלו טרפות ע"כ, כוונתו דלשון וזהו נופל על דבר שנזכר במקום אחר. ולפ"ז בשתי מימרות דשמואל הקודמות, גבי חלב דהמסס וביה"כ דקאמר וזהו חלב שעל הקרב, וכן בתרבא דקליבוסתא דמסיק וזהו חלב שעל הכסלים ניחא משום דחלבים אלו נזכרים בפסוק אבל במימרא זו דשמואל דריש מעיא, דמסיק וזהו חלב שעל הדקין, היכן נזכר חלב זה. משו"ה פירש"י דזהו חלב שעל הדקין שנחלקו בו ר"י ור"ע באלו טרפות דמ"ט ע"ב. וע"ש ברש"י ד"ה חלב שעל הדקין ובתוד"ה להביא ובאשכול ח"ג סי' י"ז וסי' כ"ה וביראים סי' קמ"ד ובמל"מ פי"ג ה"ה מה' שגגות

תוד"ה חתכיה, דהא חתיכה בעי אף לצלי כו'. ע' בשו"ע סי' ס"ה ס"א ובביאור הגר"א שם סקי"ג

בא"ד לפיר"ת דפי' שכמו שנהגו העולם לבשל כבד בקדירה אחר צליה כן מותר לבשלו בקדירה אחר מליחה כו'. ע"ל דק"י ע"ב תוד"ה כבדא ומש"כ בחידושי שם

בא"ד מדנתן ה"ג שיעור לשהיית מליחה כשיעור צלייה כו'. ע"ל דקי"ב ע"א תוד"ה ה"מ ושם