אור הישר (חולין) קפ

בא"ד אבל עם החזקה חייש למיעוטא מן התורה כו', ע' בת' הגרע"א סי' קצ"ח

תוד"ה יאמרו, דאיכא לגבינה חזקת היתר דמסייע לרוב כו', ע' בחידושי ח"ס לע"ז דל'ד ע"ב

תוד"ה לחלק, היינו משום דשמא אין חוששין, ע' בס' התרומה ה' או"ב סי' ל"ט ובת' מהר"ם מלובלין סי' ס"ה ובחידושי הגרע''א ליו'"ד סי' כ"ח ס"ט ובתשובותיו סי' קכ"ט ובדו"ח מערכה י"א

דף פ"ז ע"א הכי השתא התם משתא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר כו', ע' בת' הרשב"א סי' שפ"ב ובס' המנהיג ה' פסח סי' ס"א ובתשב"ץ ח''ב סי' ר"ד

שם הכא אפשר דשחיט בחדא ומכסי בחדא. ע' בת' הריב"ש סי' שפ"ד

במשנה כסהו ונתגלה פטור מלכסות, ולכאורה קשה טובא ממשנתנו על רב הונא, דס"ל בשבת דכ"א ע"א גבי נר חנוכה, כבתה זקוק לה. דהשתא בכסוי הדם דהוא דאורייתא. סתם תנא דמתניתין דאם קיים מצות כסוי ונתגלה פטור מלכסות עוד, מכש"כ נר חנוכה דרבנן דהסברא נותנת שלא יהיה זקוק להדליקה אחר שכבתה, אם לא דנאמר דס"ל לר"ה כדאמרינן בעירובין דע"ז ע"א דברשויות דרבנן עשו חכמים חיזוק לדבריהם יותר מלרשויות דאורייתא, או כדאמרינן בכתובות דנ"ו ע"ב דבמילתא דשכיחא עבדו בה רבנן חיזוק. מילתא דלא שכיחא לא עבדו בה רבנן חיזוק, וכיבוי נר בתר הדלקה שכיחא טפי מגילוי אפר אחרי כסוי הדם, ועוד משום פרסומי ניסא. ובהדלקה שהיא בידו ובזריזות יתירא אפשר להטיבה בטיב ההדלקה שלא תשלוט בה כיבוי כ"כ, וכדי לעשות סייג, עשו חכמים חיזוק לדבריהם יותר משל תורה, כמש"כ התוס' בב"מ דנ"ה ע"ב בד"ה וכי, וע' ברש"י ותוס' זבחים דק"א ע"א ד"ה וחכמים

שם ת"ר ושפך וכסה מי ששפך יכסה, בתו"כ פ' אחרי פרק י''א מסיק ולא יקפיד אם אחר יכסה ומנין שאף אחרים מוזהרים עליו ת"ל כי נפש הבשר דמו בנפשו הוא, וכ' בהתוה"מ דגרסת הספרים ולא יקפיד אין לו ביאור. ומשו"ה כ' דעיקר הגירסא ולא יפקיד שאחר יכסה ע'"ש

ולולא דבריו היה נלע"ד להיפוך. דבשלמא לפי גרסת הספרים ולא יקפיד אם אחר יכסה, יש קשר למאי דמסיק בתו"כ בתר הכי ומנין שאף אחרים מוזהרים עליו ת"ל כו', פי' כיון שאחרים מוזהרים עליו, לכן לא יקפיד אם האחר יכסה, משום דגם על האחר מוטלת אזהרת המצוה, משא"כ לפי גרסתו ולא יפקיד שאחר יכסה, משמע משום שהמצוה מוטלת עליו. א"כ מאי האי דמסיק בתו"כ ומנין שאף אחרים מוזהרים עליו כו', ובאמת גם האחר צריך לברך וע' בט"ז סי' כ"ח סק"ח, ולפ"ד התוה"מ נצטרך לפרש ולא יפקיד שאחר יכסה, היינו בתורת פקידה, אבל בתורת כיבוד או אם כסה מעצמו שפיר דמי והוא דחוק. אולם לפי גרסת הספרים ולא יקפיד, ניחא לדינא בכל אופן שהאחר מכסה אין עליו קפידא כיון שהאזהרה לכל בני ישראל מקרא דכי נפש הבשר דמו בנפשו הוא כדתניא בתו"כ, או מדכתיב ואומר לבני ישראל אזהרה לכל בני ישראל כדיליף בברייתא בגמ', ומיושב גם לשון התו"כ במסקנתו ע"ש. וע' פלתי סי' כ"ח סק"ב

עוד אפ"ל גרסת הספרים בתו"כ ולא יקפיד אם אחר יכסה, עפ"מ דמסקינן בסוגיין תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך הוא יכסנו מעשה באחד ששחט וקדם חבירו וכסה וחייבו ר"ג ליתן לו עשרה זהובים. ולפ"ז אם יקפיד הרי יוכל ג"כ להוציא ממון מן האחר המכסה, לכן שפיר אשמעינן בתו"כ בתר דתני מי ששפך הוא יכסה שלא יקפיד לכתחלה אם אחר יכסה, דמדין התורה גם האחרים מוזהרים עליו כו' ע"ש

שם תניא אידך ושפך וכסה במה ששפך בו יכסה שלא יכסנו ברגל כו' תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך הוא יכסנו כו', ולכאורה כל תניא אידך בש"ס מתאמת עם הסמוך לה, והכא קמייתא ובתרייתא דרשי ושפך וכסה על השוחט. מי ששחט הוא יכסה, ומציעתא דריש על יד השוחט. ולמעוטי כסוי הדם ברגל שלא יהיו מצות בזויות עליו. ובס' האורה לרש"י ז"ל סי' מ"ט משמע, דשתי הדרשות פליגי אהדדי, וצ"ע כעת

שם ושפך וכסה במה ששפך שפך בו יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהיו מצות בזויות עליו וכ' בס' חרדים פ"ו דהוא לאו הבא מכלל עשה עשה. וע"ש בהקדמתו מש"כ בשם ס' שושן סודות סי' קפ"ז ע"ש. ומינה ילפינן לכל המצות שלא יעשם בדרך בזיון כדאמרינן בשבת דכ"ב ע"א אבוהון דכולהו דם. וע' בשאילתות ר"פ שלח ובר"ן פ' במה מדליקין הלכות חנוכה ובמגילה פ' בני העיר דף כ"ו ע"ב ובט"ז או"ח ר"ס כ"א ובביאור הגר"א שם

שם וחייבו ר"ג ליתן לו עשרה זהובים כו', ע' בת' הרשב"א סי' תע"ב וברוקח סי' ש"כ

שם למאי נ"מ לברכת המזון כו'. ע' פלתי ס"ס י"ט ובברכי יוסף חא"ח סי' רט"ו סק"ג ובת' חיים שאל סי' ע"ה

שם דא"ל ההוא צדוקי לרבי מי שיצר הרים לא ברא רוח כו' דכתיב כי הנה יוצר הרים ובורא רוח כו', ויל"ד מדוע הקשה לו משני דברים נפרדים שאחד ביצירה והשני בבריאה דכתיב בעמוס, ודלג על ישעיה הקודם כדמשמע בפסחים דפ"ז ע"א והוא אמר שם בפרשה מ"ה יוצר אור ובורא חושך. הרי דזו ביצירה וזו בבריאה והם הפכיים, וכמו שבאמת טועים בזה המינים כמבואר באו"ח ר"ס נ"ט, ומה דבסיפא דקרא מסיק אני ה' עושה כל אלה, הרי לא שפיל לסיפא דקרא גם בעמוס, עד שהורה לו רבי, וע' במורה נבוכים ח"ג פ"י ובעקידה דברים שער פ"ז ובשבלי הלקט ה' תפילה סי' י"ג

שם כוס של ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטלו, ע' זהר הרקיע עשה כ"א

שם כסהו הרוח חייב לכסות ארבב"ח אר"י ל"ש אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות. והנה במרדכי פרק במה מדליקין רמז רצ"ד ובס' המנהיג ה' שבת סי' י"ז דייקו מהכא דצריך לברך על הדלקת