אור הישר (חולין) יח

גם אשת הע"ה מליגע בטהרות, אבל אם אשת הע"ה טהורה משום נדה אז לא תסייע לאשת החבר, משום דהיא לעצמה אינה נחשבת אצלה טומאת ע"ה לטומאה כלל, וזהו מאי דדייק הירושלמי וקאמר שהיא מחזקת עצמה טהורה ממנה, היינו מאשת החבר שהיא באמת אז טמאה נדה כנ"ל, ולכן לא תהיה אשת הע"ה נזהרת מליגע, והביא הך ברייתא בירושלמי שם לדייק, דלפ"מ דס"ל לר"ט במשנה שם דאגב דטרידי ישכחו ויתנו לתוך פיהם, א"כ לדעתו יצמח מזה דין חדש, דאפילו בזמן שאשת ע"ה טמאה נדה, ג"כ לא תטחון עם אשת החבר, שמא תשכח ותתן לתוך פיה בשוגג ותטמא במגעה כנלע"ד

שם השתא מיגזל גזלה חילופי מיבעיא, ע' יו"ד סי' קי"ט סי"ט

שם העיד ר' יחושוע בן זרוז. באגרת דרב שרירא גאון הגרסא בן זרון כמו בנוסח הספרדי כן בנוסח הצרפתי, ובכפתור ופרח פ"ז הגרסא בן זכון

שם והתיר רבי את בית שאן כו', ע' פסחים דנ"א ע"א תוד"ה אי וביו"ד סי' רי"ד ס"א ובביאור הגר"א שם סק"ד ובסי' של"א סק"ה ובפר"ח ה' פסח סי' תס"ח. ובברכי יוסף חי"ד סי' רמ"ב סק"ו בקונטרס שיורי ברכה

רש"י ד"ה עלה של ירק ולא עישר ע"כ. ע' ירושלמי דמאי פ"ב ה"א ובמראה הפנים שס

תוד"ה התם, ואין הלשון משמע כן דמוריא משמע שמורה לעצמה היתר לעכב משלו כו' ע"כ, ע' ר"ש דמאי פ"ג מ"ה ובש"ך יו"ד סי' קי"ט סק"ט ובפר"ח שם סק"ח

תוד"ה אשת, ומפרש ר"ח וכן ר"ת שבתבואה של חבר איירי כו', ע' ברכי יוסף חא"ח סי' תכ"ג סק"ג

תוד"ה והתיר. כדתנן במס' דמאי פ"א מ"ג מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי כו' ע"כ, והנה על כזיב עצמה בעיא היא שם בירושלמי. ולפנינו בתוספתא רפ"א שם, מפורש להדיא דפטורה וע"ש בירושלמי פ"א ה"א ובראבי"ה סי' קס"ד ובכפתור ופרח פ"ה ופי"א ובת' מהרי"ט ח"א סי' מ"ז וסי' סח

בא"ד ודילמא ר"מ נתן עיניו בצד זה ואכל בצד אחר דלא שרי אלא בדמאי, ע' בת' הגרע"א ס"ס כ"ט ובת' דבר אברהם סי' ט"ז

בא"ד עד שבאו הרובים ובטלום מאן נינהו הרובים תרגמוניא ע"כ, וכ"כ התוס' בר"ה די"ב ע"א ובע"ז דנ"ט ע"א ובבכורות דנ"ד ע"א אכן לא ביארו מאי ניהו תרגמוניא, רק ברא"ש ע"ז פ"ד סי' ט' כתב יש מפרשים גדולי חכמי ישראל כו' וי"מ הכתות שהעמידו הכותים לדרוש להם וע"ש בפלפולא חריפתא אמנם בסמ"ג עשין קל"ג גריס עד שבאו הדובים ובטלום מאן אינהו דובים כו' וע' בר"ש ריש מעשרות ובביאור הגר"א ליו"ד סי' של"א סקל"א

בא"ד ובברכות דל"ו לא גרסינן ירק דבצלף איירי ולאו ירק הוא ולא גרסינן נמי מעשר כו' ע"כ, ע' בשאילתות פ' קדושים סי' ק' ובכפתור ופרח פ"ג ובסוף פכ"ה

בא"ד ועוי"ל שמא הרחוקים מארץ ישראל כמונו לא תקנו חכמים. ע' קידושין דל"ו ע"ב תוד"ה כל ובחו"מ סי' ס"ז ס"א בהג"ה ובביאור הגר"א שם סק"ז

דף ז' ע"א מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו כו' ע' ריב"ש סי' של"ד ובת' אבקת רוכל סי' יוד וסי' נ"ד ובהקדמת הח"ס לחי"ד

שם הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל וקסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ול"ק לע"ל כו'. ע' זבחים ד"ס ע"ב תוד"ה מאי וביבמות דפ"ב ע"ב תוד"ה ירושה ובר"ש ידים פ"ד מ"ג ובטו"א לר"ה ד"ט ע"א ולחגיגה ד"ג ע"ב ולמגילה ד'"ג ע"ב וד"י ע"א, וע' בס' התרומה ח' ארץ ישראל ובס' יראים סי' שכ"ה ובכפתור ופרח פ"ה ובתשב"ץ ח"ג מסי' קצ"ח עד סי' ובביאור הגר"א ליו"ד סי' של"א סק"ו ובת' בשמים ראש סי' קס"ב ובמש"כ בחידושי לערכין דל"ב ע"ב

שם והניחום כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית, ע' כפתור ופרח פמ"ג ובת' אבקת רוכל סי' כ"ג

שם ודילמא לאו אדעתיה. ע' תרומת הדשן סי' מ'"ג ובמהרשד"ם חי"ד ס"ס רכ"ז. שם לא נחשדו חברים לתרום שלא מן, המוקף, ע' בתוס' יבמות דצ"ג ע'"ב ד"ה אלא ובעירובין ד"ל ע"ב ד"ה לא ובתשובות הרשב''א סי' קכ"ז וסי' ר"צ ובכפתור ופרח פי"ז ושם ס"פ כ"ה, וע"ע בתוס' מנחות דנ"ה רע"א ובר"ש רפ"ב דתרומות ובביאור הגר"א ליו"ד סי' של''א סקצ"ב וברדב"ז ח"ב סי' תשל"א וברי"ט אלגזי לבכורות פ"ד סי' מ"ז

שם ודילמא נתן עיניו בצד זה ואכל בצד אחר כו', ע' שעה"מ פ"ד הט"ז מתרומות

שם חלוק נמי להאי דבמצוה עסיק ע' ברוקח ה' פסח סי' רס"ג ובת' הריב"ש סי' ק"א

רש"י ד"ה דבמצוה, דמתחלת טחינה והרקדה בעי שימור לשם מצה ע' בת' חיים שאל סי' ע''א

תוד"ה אמר שמא שר של ים השיב לו כך כו'. ע' ע"ז די'"ז ע"א תוד"ה עד

ע"ב והתנן הלוקח לזרע ולבהמה כו' פטור מהדמאי ע"כ, צ"ע מה חידש בתוספתא שם פ"א, דמוסיף על בהמה, גם חיה ועוף לפטורא דדמאי, הלא בהמה נקט גם במשנה, ומדוע תהיה נ"מ בזה בין בהמה לחיה ועוף, וע' בכפתור ופרח פל"ה

שם אבל לקחן מתחלה לאדם ונמלך עליהם לבהמה חייב לעשר. ע' במה"פ לירושלמי דמאי פ"א ה"ג

שם שמע רבי נפק לאפיה א"ל רצונך סעוד אצלי כו': ע' ירושלמי תענית פ"ג ה"א ובדמאי פ"א ה"ג

שם יש רוצה ואין לו ויש שיש לו ואינו רוצה וכתיב אל תלחם לחם רע עין וגו', ע' ס' חסידים סי' שט"ז.