אור הישר (חולין) קס

שם ומי איכא מידי דאלו מדלי פסיק ליה וחיה מתתי פסיק ליה ומתה כו', ולכאורה הלא בכל אברי הנוף נמצא הרבה פעמים כן. דאילו מדלי פסיק ליה בגולגולת כשרה ואילו מתתי פסיק ליה בקרום של מוח טרפה. ואי מדלי ופסיק ליה בלחי התחתון כשרה ואלו מתתי ופסיק ליה בסימנין טרפה ואלו מדלי ופסיק ליה בכתף כשרה ואי מתתי ופסיק ליה לריאה או לחלל הלב טרפה כדתנן לעיל דנ"ד ע"א

וי"ל דאע"ג דאמר ומי איכא מידי כו', מ"מ כוונתו דוקא לחלק התחתון של הבהמה, להיות הידים כשרים בכל מקום שיחתוך. וגם הפרק התחתון של הרגל בכ"מ שיחתוך בה כשרה. ולפ"ז נראה דעצם טרפותה מתחלת מהקולית המחובר לגוף, וא"כ אף אם נמצא חתך בפרק האמצעי הסברא נותנת שכל מה שיתקרב לפרק התחתון יהיה כשר ומהחלק היותר עליון של הפרק תתחיל הטרפות. וכאן נראה להיפוך, דהחתך בצומת הגידין הקרוב יותר לפרק התחתון הכשר בכ"מ שיחתך, שם תהיה טרפה. ובפרק זה גופיה למעלה מצוה"ג כשר בכ"מ שיחתוך והיינו דהקשו לו מה ראו חכמים להטיל גבול טרפה בפרק זה. בין שני מקומות הכשרים, הלא הסברא הפשוטה היא דכל מה שהיא קרובה לגוף תטריף חתיכותה. ולא הנמוך לתחתית הרגל, ועכ"פ לא תחול טרפותה בין שני מקומות הכשרים

והשיב רב אשי טרפות קא מדמית להדדי אין אומרים בטרפות זו דומה לזו. ר"ל אין לתת בזה דמיון מצד המקום, רק החיים והמות של הבהמה, הן בעצמן יעידון ויגידון מצד הנסיון, שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיה, וזאת בעצמה תעיד על החלט טרפותה, ועפ"ז אין להטיל גבול הטרפות באברי וחלקי הבהמה בין גבוה לנמוך רק כל חתיכה שתזיק במקומו כדי להמית על ידו תוך י"ב חודש הוא טרפה ואם היא תחי' ע"י חתיכה כזו כשרה. וכלל זה מונח על כל אברי הבהמה בכל מקום שהוא

ובהסבר זה בכוונת הש"ס דהכא מיושב פירוש הרשב"ם בב"ב דק"ל ע"ב, אהא דחותכה מכאן וחיתה דהיינו למעלה מצוה"ג, והוא ג"כ פירש"י לעיל דמ"ח ע"ב. והתוס' בב"ב הקשו מהא דבסוגיין דאצומת הגידין גופה קאמר שהרי חותכה מכאן כו' אלא יש לפרש כגון בטחול דקיי"ל ניקב בסומכיה טרפה בקולשיה כשרה ע"ש. דלפמש"כ הלא תתפרש הא דבסוגיין על כל מציאות הטרפות, דבכולם יעיד הנסיון מה דחותכה מכאן ומתה, וצוה"ג היא אחת מהטרפות משום דחתיכתן במקום זה גורם מיתת הבהמה, א"כ אין מקום לקושית התוס' מה דבסוגיין קאמר אצוה"ג גופה שהרי חותכה מכאן כו'. דהא כלל מונח הניח גם בסוגיין. בהא דמתמה טרפות קא מדמית להדדי. הלא דבכל טרפות איירי ומהם גם צוה"ג. ועל כולם ביחד אמר אין אומרין בטרפות זו דומה לזו. ומשו"ה גופה פירש"י והרשב"ם על צוה"ג דבדידה איירי בסוגיין בהדיא, אבל ה"ה בכל הטרפות, והתם דקאמר בש"ס ובלבד שלא ידמה בטרפות, קאי נמי על כל הטרפות, ואתיא כהך דהכא כנלענ"ד וע' בס' האשכול ה"ג סי' כ' ובמהרי"ק שרש ל"ח

שם א"ר אשי טרפות קא מדמית להדדי אין אומרין בטרפות זו דומה לזו כו', כמו כאן כן בכל המקומות בש"ס משמע. דכל הדברים הם מדברי רב אשי, אולם בב"ב דק"ל ע"ב אמר רב אשי גופיה דתניא אין אומרים בטרפות כו' ע"ש, וכ"מ לעיל דנ"ז ע"א דהיא ברייתא דרב קאמר התם בלשון זה ממש, ואל תתמה שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיתה, ואיהו קדים דורות הרבה מקמי רב אשי כדאמרינן בקידושין דע"ב ע"ב

שם צוה"ג שאמרו מקום שהגידין צומתין כו', ע' בביאור הגר"א סי' נ"ו סק"ג

רש"י ד"ה רגליה האחרונים ע' בתמים דעים להראב"ד סי' קל"ו וסי' קנ"ה ובס' התרומה ה' טרפות סי' כ"ג ובת' מהרשד"ם דיני טרפות סי' נ"ה ובס' הפרנס סי' פ"ח ובת' ריקנטי סי' ר"ה

רש"י ד"ה צומת הגידין למעלה מארכובה הוא כו', ע' ברמב"ם וראב"ד פ"ח הי"ד מה' שחיטה ובמפרשים שם. ובת' הרשב"א סי' כ"ט וסי' ק"ס ובתמים דעים להראב"ד סי' ג' ובשבלי הלקט ה' טרפות סי' י"ח ובת' מהרשד"ם דיני טרפות סי' נ"ו ובתשב"ץ ח"ב סי' קע"ב

רש"י ד"ה שחיטתו. הוי אבר אסור משום ובשר בשדה טרפה כו' ע"כ, ומ"מ הוא רק מדרבנן משום מצות פרוש, וקרא אסמכתא בעלמא הוא. וע"ל דע"ד ע"א תוד"ה אין ובת' משאת בנימן סי' מ"ם

רש"י ד"ה וכלשנא קמא דרב עבדינן לחומרא כו' דלא חזינן דהדר ביה רב כו', ע' בת' הרשב"א סי' תשצ"ו ובס' התרומה ה' טרפות סי' כ"ב ובס' המכריע חי"ד סי' י"ב ובפלתי סי' נ"ו ובת' חיים שאל ח"ב סי' מ"ג אות י"ב

רש"י ד"ה דעילוי, ואם נחתך בין עצם אמצעי לאותו ערקום טריפה. ע' בת' רדב"ז ח"א סי' כ"ז

רש"י ד"ה ארבעה בטדי ארבע אצבעות, ע' בת' הרשב"א סי' ל"ו ולעיל דמ"ד ע"א תוד"ה כדי ומש"כ בחידושי שם. וע' בת' הרדב"ז ח"א סי' שצ"ג

תוד"ה אלא. תימה דילמא סובר כמ"ד צוה"ג הוי דאגרמא ולבר כו', ע' פלתי סי' נ"ה סק"א

ע"ב אמר אמימר משמיה דרב זביד תלתא חוטי הוו כו', ע' ט"ז סי' נ"ו סק"ו ובפמ"ג שם סק"ו במשבצות ובפר"ח שם סק"ה

שם הוה חד דהוה שני מחבריה נפציה ואשכח תרי, ע' ראב"ן סי' רס"ב

שם למעלה מן הארכובה אם רוב הבשר קיים זה וזה מותר כו'. ע' ס' יראים סי' קל"ו

שם ושמואל אמר כו' אבר אסור ובהמה מותרת. ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' י"ב

שם יאמרו אבר שחיה ממנו מוטל באשפה ומותרת. ע' אור שמח פ"ח הכ"ד מה' שחיטה

שם שלחו מתם הלכתא כוותיה דרב הדר שלחו כוותיה דשמואל הדר שלחו כוותיה דרב, ע' ב"ב דל"ב