אור הישר (חולין) טו

פרט ביה בהדיא דהוא ר"ג האחרון, וע' בכפתור ופרח פ"ה

ובכלל נראה דבדורו שלפני ר"ג האחרון עדיין היה במחלוקת כדאמרינן בירושלמי ברכות פ"ז ה"א ובדמאי פ"ג ה"ד ושם פ"ו ה"ח כותי כגוי דברי רבי רשב"ג אומר כותי כישראל לכל דבר. והשתא אם האי ר"ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה, קאי על ר"ג דיבנה, שוב לא היה מקום לרבי ורשב"ג לחלוק בזה, ויותר מדויק לאמר לשון נמנו על שחיטת כותי לאסור, אחרי מחלוקת דורות הראשונים כדעת רש"י ז"ל, וע' בש"ק לירושלמי יבמות פ"ח ה"א ובתוספתא זבחים רפי"ג ובפמ"ג ליו"ד סי' ב' ובאור שמח פ"ד הט"ו מה"ש

תוד"ה צדיקים. ואור"י דדוקא במידי דאכילה אין הקב"ה מביא תקלה על ידן כו'. ע' בשער המשפט סי' שמ"ט

בא"ד ובב"ר גרס ר' ירמיה דשדר לר"ז כלכלה דפירי כו', ע' ברכי יוסף חא"ח סי' פ"ו

בא"ד ומיהו ההיא עובדא איתא במס' שקלים כו' ע"כ, וכ"ה בירושלמי דמאי פ"א ה"ג, וע' בס' חסידים סי' רי"ט וסי' תתשנ"ט ובכפתור ופרח פל"ו ובתרומת הדשן סי' מ"ג ובת' הרמ"א ס"ס נ"ג

דף ו' ע"א דמות יונה מצאו להם בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה ור"מ לטעמיה כו', מהכא משמע דדמות יונה שמצאו להם שהיו עובדין אותה היה בימי ר"מ ומאז גזר עליהם להיות כעכו"ם דהא מקודם לכן שדריה ר"מ לר"ש בן אלעזר לאתויי חמרא מבי כותאי, ועפ"ז מובן דברי הירושלמי פסחים פ"א ה"א, דאהא דקאמר רשב"ג כל מצוה שהכותים נוהגין בה הם מדקדקין יותר מישראל מסיק שם ר"ש הדא דתימר בראשונה שהיו משוקעין בכופרניהן [כלומר בדברים שהיו כופרים בדרש חכמים היו משוקעין בהן ומה שהחזיקו החזיקו והיו מדקדקין בהן הרבה פ"מ] אבל עכשיו שאין להן לא מצוה ולא שירי מצוה חשודין הן ומקולקלין הן ע"ש, ולכאורה איך נופלת פלוגתא רחוקה כזאת בין רשב"ג לר"ש, אמנם לפי המבואר הכא ניחא דרשב"ג קאמר לדבריו קודם שמצאו להם הדמות יונה. ואז היו מוחזקים באמונתם במה שיאמינו. אף בעיני החכמים, דהא ר"מ גופיה שלח לקנות מהן יין, ור"ש שהיה בדור אחד עם ר"מ כדאמרינן ביבמות דס"ב ע"ב. הוסיף דבריו על דברי רשב"ג בתר דאיתגלי בה תייהו ע"י מציאת הדמות יונה, ומאז גם רשב"ג לא יפלוג עליה דר"ש כנלע"ד, וע' בס' האשכול ח"ג סי' ב' ובשער המשפט קונטרס שער דעה סי קנ"ט סק"ב

שם אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בין כו' ע"כ, ומכש"כ אורח הבא לביתו ואינו יודע אם יוכל להשיב בד"ת שלא ישאל לו. כדכ' בס' חסידים סי' שי"ב, תתקס"ג

שם ואם לאו תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה פרוש הימנו ע"כ, אולם במד"ר בא פ' ט"ו דריש מהאי קרא שהיה שלמה תופס פיו שלא לדבר בפני מי שגדול ממנו. וע' בס' חסידים סי' תתק"מ, תתקס"ב, תתקצ"ח

שם ולא זזו משם עד שעשאום עכו"ם גמורין. ע' בת' מה"ר יוסף חיים ז"ל שבתשובות מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתר"כ

שם למאי אי לשחיטה ויי"נ מהתם גזרו רבנן כו', וקשה אמאי פריך על רבי אמי ור"א במאי דגזרו מאי דכבר נגזר מר"מ ור"ג, ולא פריך על ר"מ ור"ג, הרי כבר נגזר על הכותים בימי עזרא. על שבטלו בנין ביהמ"ק ובקשו להרוג את נחמיה. כדאמרינן בפרקי דר"א פל"ח מה עשה עזרא וזרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק קבצו את כל הקהל אל היכל ה' והביאו ג' מאות כהנים וג' מאות תנוקות וג' מאות שופרות וג' מאות ס"ת בידם והיו תוקעין והלוים משוררים ומזמרים ומנדין את הכותים ע"ש. ובע"כ דהנדוי חל על כל הדברים ועל כל הדורות וע"ל די"ג ע"א תוד"ה פיתו, ואיך שלחו לכתחלה ר"מ ור' אבהו לקנות מהן יין. ומאי פריך מ"ס גזר ר"מ עליהם, ומשמע דאי לאו דמצאו להם דמות יונה שהיו עובדין אותה לא היה גוזר. ומה מקום היה לפני התוס' לחלק דאם הכותי לא אכל מצה אחרת כל הלילה או שהכותי עשה בביתו של ישראל אז מותר גם לישראל כדכתבו התוס' לעיל ד"ד ע"א ובגיטין ד"י ע"א ובקידושין דע"ו ע"א, הלא כבר היתה גזירה קדומה. עד שאמרו מכאן אר"א כל האוכל פת כותי כאילו אוכל בשר חזיר, ובודאי דלא עמד שום ב"ד במשך הזמן והתירם, דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין, ומי היה גדול מבית דינו של עזרא ואם במשך זמן רב נתקררה ונתבטלה הגזרה מצד עצמה היה להם רק לחזק הגזירה הנושנה, ולא לחפש טעם אל הגזירה עד שמצאו הדמות יונה, ואדרבא חזינן דתנא סתים לעיל ד"ג ע"ב דשחיטת כותי מותרת כשישראל עומד על גביו, ואוקמינן נמי מתניתין דהכל שוחטין ואפילו כותי, ורש"י כתב לעיל ד"ה ע"ב ר"ג בנו של ר' יהודא הנשיא שהיה מן האחרונים ובית דינו נמנו על שחיטת כותי לאחר שנשנית משנתנו דהכל שוחטין ואפילו כותי ע"ש, משמע דעד אז הותרה שחיטתם בישראל עע"ג ושלחו לקנות מהם יין עד שמצאו להם הדמות יונה. ולא השגיחו על שהיו מנודים מימי עזרא והיו מקל חובלים לישראל אפילו לאחר שנבנה הבית. כדאמרינן ביומא דס"ט ע"א שבקשו כותים את בית אלקינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו, ושמעון הצדיק א"ל אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך עכו"ם להחריבו א"ל מי הללו א"ל כותים הללו שעומדים לפניך כו' ע"ש הרי דשמעון הצדיק קרא להם עכו"ם, ולכאורה הרי נתגיירו כדכתיב בקרא ובע"כ או משום דסבר גרי אריות הן. או מפני שנתנדו בימי עזרא ועשאום כעכו"ם. וע' תנחומא פי' וישב סי' ב' וברמב"ן לסה"מ ל"ת קצ"ד

ולחומר הדבר נלע"ד בביאור והבנת הענין כי ביטול חרם עזרא על הכותים בהמשך הזמן בא