אור הישר (חולין) יד

שם וכל היכא דכתיב בהמה גריעותא היא כו', ע' בהתוה"מ פ' ויקרא במאמר תורה אור סי' א' שכ' בזה דבר נחמד

שם והכתיב אדם ובהמה תושיע ה' ואר"י א"ר אלו ב"א שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה, ע' זוה"ק אמור דף צ"א ע"א

שם השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כש"כ, ע' תשב"ץ ח"ב סי' ע"ב

רש"י ד"ה דלאו חיובא, דכתיב זבח רשעים תועבה, עמש"כ בחידושי לקמן בתוד"ה אינו

תוד"ה מעם, ומפרש ר"ת דמומר לאכול חלב היינו מומר לכה"ת חוץ מדם כו', בחידושי באר שבע להוריות די"א ע"א

בא"ד דדוקא בחלב ודם פליגי לפי שהם שוין שיש כרת בשניהם כו' ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ד סי' ל"ד

בא"ד ואינו מניח בשביל האיסור אלא משום דנפשו קצה לאכול דם כו'. ע' בדו"ח להגרע"א מערכה ה'

תוד"ה אינו שב מידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו תומה מה צריך קרא למעט לאינו שב מידיעתו ועומד ברשעו הא הוי זבח רשעים והיכא תיסק אדעתין לאמר דמביא וי"ל כו' ע"כ, ולכאורה היה מקום לאמר דלפ"מ דאמרינן בסנהדרין דקי"ב ע"ב דהא דקדשי מזבח ימותו הוא משום דזבח רשעים תועבה א"כ אפשר דהאי קרא קאי דוקא על עיר הנדחת ומשו"ה דייק שלמה ואמר רשעים בלשון רבים ולא קאמר זבח רשע, דתשובה של אדם פרטי נוחה יותר משל אנשי עיר הנדחת. שכל אחד כרוך בהתאגדות הכלל לעבוד ע"ז שהחמירה תורה בהם יותר. ומשנתנו סתמה שם דקי"א ע"ב אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעוה"ב, הרי דאפילו מיתתם אינה מכפרת. וקרא דאינו שב מידיעתו אתא למומר יחיד, דאפילו ממנו אין מקבלין קרבן אכן גם רש"י ז"ל כתב הכא דגם עולה דדורון הוא אין מקבלין ממומר משום ז"ר תועבה, הרי דגם הוא נקט דהאי קרא קאי גם על יחידים, והא דכתיב רשעים בלשון רבים. רשעים דעלמא קאמר, וע' זבחים ד"ז ע"ב ובש"ק לירושלמי שבועות פ"א ה"ו

ואכתי י"ל דהאי קרא איצטריך לקרבן מומר שנפדה. שלא יוכל לקנות ממעות אלו נדבה להקרבה, דאפילו בקדשי מזבח של עיר הנדחת ס"ל לר"ל בסנהדרין שם, כי אמרינן ז"ר תועבה ה"מ היכא דאיתנייהו בעינייהו אבל אם נסתאבו ונמכרו יפלו דמיהן לנדבה משום דאישתנו, ולהכי איצטריך הכא קרא, ועי' במל"מ פ"ג ה"ז משגגות מה שהאריך בזה, ועי' בירושלמי סנהדרין פ"י ה"ז ובתו"כ ויקרא דבורא דנדבה

אמנם בעצם קושית התוס' אני נבוך מאי הקשו למה צריך קרא למעט הא הוי זבח רשעים האם לא היה צריך לכתוב דין זה בתורה מפני שעתיד שלמה לאמר כן בחכמתו, הרי י"ל דשלמה אמר זבח רשעים תועבה משום דגם איהו דרש השב מידיעתו כו' מקרא דאשר לא תעשינה כדדרש ר"ש. וא"ל דכוונתם ל"ל קרא סברא הוא דז"ר תועבה ז"א דהא בסוגיין קאמר דמצד הסברא הוה אמינא דחטאת דחיובא הוא נקבל מיניה שלא יהא חוטא נשכר כדפירש"י. ועולה נקבל מיניה משום דדורון הוא, ולהכי איצטריכו הני תרי קראי בתורה להכריע שלא לקבל מן המומר שום זבח, ובע"כ דשלמה אמר מן הכרעת הכתובים ולא מסברא וצ"ע כעת וע' באר שבע בסוגיין

תוד"ה ר"ג פי' בקונטרס ר"ג בנו של ר' יהודה הנשיא שהיה אחרון וכן משמע קצת דקאמר בסמוך ר"ג ובית דינו כר' מאיר סבירי להו דחייש למעוטא משמע שהוא ר"ג אחרון שהיה אחר ר"מ ע"כ והנה ראיה זו דחו התוס' גופיה בתר הכי דאפ"ל דר"ג דיבנה היה, והא דקאמר כר"מ ס"ל משום דר"מ ס"ל הכי בהדיא, אמנם בעצם הדבר כמו הכא כן בעירובין ר"פ הדר האריכו התוס' דר"ג דהכא הוא ר"ג דיבנה וע' בע"ז דל"ו ע"א תוד"ה אשר

ולעד"נ לה"ר ממשנה מפורשת דר"ג סתם ס"ל דלא כר"מ. וממילא בסוגיין דאמרינן דר"ג ס"ל כר"מ, בע"כ שהוא ר"ג האחרון כשיטת רש"י. דהתם תנן ידים פ"ד מ"ד בו ביום בא יהודא גר עמוני כו' אמר להם מה אני לבא בקהל א"ל ר"ג אסור אתה א"ל ר' יהושע מותר אתה א"ל ר"ג הכתוב אומר לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי א"ל ר' יהושע כבר עלה סנחריב ובלבל את כל האומות וכל דפריש מרו"פ וע' ברכות דכ"ח ע"א והנה לפמש"כ התוס' בבכורות ד"כ ע"ב דר' יהושע לא חייש למיעוטא שפיר קאמר כל דפריש מרו"פ, אמנם אי נימא דר"ג ס"ל דחיישינן למיעוטא. א"כ מאי מקשה ליה מעיקרא הרי אפילו אחרי שבלבל סנחריב את כל האומות חל הספק על כל הבא להתגייר שמא הוא עמוני או מואבי כיון דחיישינן למיעוט. וכדאמרינן בירושלמי דמאי רפ"ב אהא דר' לעזר חייש למיעוטא. ר' יוסי בעי מעתה גר שבא להתגייר אין מקבלין אותו אני אומר מעמון ומואב הוא. וע' בראבי"ה ז"ל בתשובותיו סי' קנ"א ד"ה בפרקים, ובע"כ דגם ר"ג ס"ל כר' יהושע דלא חייש למיעוטא ושפיר הקשה ליה כיון דסנחריב בלבל את כל האומות יש לנו לאמר כל דפריש מרו"פ והשתא בסוגיין דקאמר דר"ג ס"ל כר"מ דחיישינן למיעוטא בע"כ שהוא ר"ג האחרון

והא דהקשו התוס' מדוע לא מפרש בהדיא ר"ג בנו של ר"י הנשיא כדתנן במס' אבות ר"ג בנו של ר' יהודא הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם ד"א, נלע"ד משום דשם הזכיר מקודם במשנה רבי אומר איזהו דרך ישרה כו'. ור' יהודא הנשיא היינו רבי כדאמרינן ביבמות דמ"ה ע"א וכדי שלא תקשה שקבע דברי זקנו של רבי אחרי דברי רבי. לכן הזכיר בהדיא שהיה בנו של רבי כן דלתכלית טיב הדברים קבעם במשנה אע"ג שהיה בנו, ועוד יש מקום לטעות שם שהזכיר בתר הכי דברי ר' יוחנן בן זכאי שקבל מהלל ושמאי. ולפ"ז אפשר דר"ג זה היה מהראשונים. ולהכי