אור הישר (חולין) קלד

תוד"ה סימנין. אור"ת דוקא סימני ביצים כו'. ע' תוס' רא"ש ור"ן ס"פ אין מעמידין ובמראה הפנים לירושלמי שם, ובמש"כ בחידושי לעיל ברש"י ד"ה ה"ג

בא"ד אע"ג דאמר בירושלמי דפת נימנו עליו והתירוהו כו', ע' ירושלמי שבת פ"א ה"ד ובע"ז דל"ח ע"ב תוד"ה מכלל ובראב"ן סי' ש"ג ובס' התרומה סי' כ"ז ובש"ך ס"ס פ"ו

תוד"ה שאם ריקמה ואכלה לוקה עליה משום שרץ, וא"ת לאכילה ולמלקות ל"ל ריקמה הא קיי"ל כל היוצא מן הטמא טמא כו' וכן הקשו כל הראשונים, וכבר כתבתי בחידושי לבכורות ד"ה ע"ב מה דנלע"ד לולא דברי הראשונים ז"ל. דהא דילפינן התם דכל היוצא מן הטמא דטמא מקראי דאת זה לא תאכלו ממעלי הגרה, או מגמל טמא הוא, או מגמל גמל שתי פעמים, הרי בכל אלו יש שייכות להנולדים עם מולידיהם, משא"כ בביצה דאוכלא דאפרת הוא כדאמרינן ריש ביצה, והיינו דקאמר רבא בב"ק דמ"ז ע"א פרה שהזיקה גובה מולדה מ"ט גופה היא תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה מ"ט פירשא בעלמא הוא, וכן ביארו חז"ל דבריהם בתמורה דל"א ע"א גבי ביצה אימת גדלה לכי מסרחא וכי אסרחא עפרא בעלמא הוא, וע' בחו"ד סי' פ"א ובמש"כ בחידושי לקמן בסמוך

בא"ד ומה"ט אסרינן התם מי רגלים של חמור ע"כ, לפמש"כ לעיל בסמוך גם בזה יש לחלק. דגבי מי רגלים של חמור יהיב טעמא בבכורות ד"ז משום דעכירי ודמי לחלב ומגופיה קא ממצצי ומינא דטמא הוא, ואפילו בחלב בהמה טהורה הי"ל לאסור משום דם נעכר ונעשה חלב רק חידוש הוא ע"ש, משא"כ ביצה הרי פירשא בעלמא היא ופירש"י בפ' הפרה דמ"ז ע"א דבר המופרש ממנה, ומה מאד טרחו התוס' בכ"מ בש"ס אהא דאמרינן בעירובין דס"ב ע"ב אפילו ביעתא בכותחא לא לישרי אינש במקום רביה דאיירי בשוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות דמותר לאוכלן בחלב דאי בסתם ביצים איירי אין לך עם הארץ שלא ידע שמותרות בחלב ע"ש, וכל הפשיטות הוא משום דביצה אחרי יציאתה. אין לה שום שייכות עם התרנגולת, לכן מותר לאכלה בחלב. ולפ"ז מה מקום לדמותה לבע"ח הנולדים, או למי רגלים של חמור דדמיא לחלבו דאסירי ודאי, וע' בת' כנסת יחזקאל סי' כ"ט ובמש"כ בחידושי בסמוך

בא"ד ונראה לפרש דביצת עוף טהור נפק"ל דשרי מדדרשינן לקמן דק"מ גבי שלוח הקן תקח לך ולא לכלביך כו', וכ"כ הרשב"א והר"ן הכא ובס' האשכול ח"ג סי' כ"א והרא"ש בפ"ק דבכורות סי' ה' וע"ש ברי"ט אלגזי ובח"ס חי"ד סי' ע"ח ובפר"ח ליו"ד סי' פ"א סקי"ג וסי' פ"ו סקי"א

בא"ד ביצת שרץ דוקא ריקמה אסירא ואי לא ריקמה שריא כו', ע' ח"ס חי"ד סי' פ"ה

בא"ד ובריש מס' ביצה ד"ג משמע דאסירי מדאורייתא ם ע"כ, ע' בת' הגרע"א סי' ס"ד ובאור שמח פט"ו הי"ט ממ"א

בא"ד ושפיר ילפינן איסור מטומאה כיון דאשכחן במס' מעילה כו' ע"כ, משמע דבלא"ה לא הוה יליף איסור מטומאה, וכן יהיו התוס' כמסתפקים בזה לקמן דצ"ז ע"א בד"ה אמר ובעירובין דט"ז ע"ב ד"ה והלכתא ובבכורות ד"ז ע"ב ד"ה דג, וע' במראה הפנים לירושלמי סוטה פ"ט ה"ו ולערלה פ"א ה"ג ולפסחים פ"א ה"ח ומקור הדבר בש"ס הוא לקמן דפ"ו ע"ב אם אמרו ספק טומאה לטהר יאמרו ספק איסור להיתר. כדהביאו בס' התרומה סי' נ"ה ובמרדכי פ"ב דפסחים רמז תק"נ. וכן הי"ל להביא מסוכה די"ח ע"א שאני הלכות טומאה דהכי גמירי להו, ולפ"ז בלתי מובן מה דבת' הרשב"א סי' ער"ה, כ' הטעם מצד הסברא דלגבי טומאה מקילין לפי שאין מרבין בטומאה ע"ש. מדוע לא הביא טפי טעם הש"ס דשאני הלכות טומאה דהכי גמירי להו, ולטעם זה היה מקום רק במקום דלא פירשו בש"ס, כמו ביבמות דק"ג ע"ב דקאמר איסור מטומאה לא גמרינן

ולכאורה לפי גמרות ערוכות כאלו לא היה מקום לחלות הספק אי ילפינן איסור מטומאה, ובכ"ז הננו רואים כמו דמספקא להו לרבותנו בעלי התוס' ויתר הראשונים הנ"ל. כן מספקא ליה לרש"י ז"ל בפרדס סי' קל"ט ובתמים דעים להראב"ד סי' קמ"ה, ומאי דמספקא להו להנך גאוני קדמאי הנ"ל, פשיטא ליה להראב"ן כדהאריך בסי' ח' ובסי' יוד. וכן הר"ן בתשובותיו סי' ה' ס"ל כהראב"ן דלמדין איסור מטומאה ע"ש. ועמש"כ בחידושי לקמן דצ"ו ע"ב

אכן לא ידענא אמאי לא הזכירו אחרי כל ראיותיהם, דבש"ס גופה למדו שאר דינים מטומאה, כמו לעיל ד"י ע"א ודכ"ח ע"ב ובברכות די"ט ע"ב ודכ"ה ע"א וד"נ ע"ב ובשבת דע"ו ע"א ודקי"ב ע"א ובעירובין דכ"ד ע"א ודל"ה ע"א ודס"ח ע"א ובפסחים ד"ט ע"א ובביצה ד"י ע"א ובסוטה דל"ח ע"ב ובב"מ דצ"ג ע"א וע"ל דצ"ה ע"א ומש"כ בחידושי שם

והשתא איך יתאימו כל סוגיות הש"ס עם הא דאמרו שאני הלכות טומאה דהכי גמירי להו וכה"ג, ובע"כ דיש איזה חילוק בין ילפותות הדינים מהלכות טומאה וצ"ע. וע' בשבלי הלקט סי' רי"ז ובביאורי הגר"א לה' פסח סי' תס"ז סקל"ז וסקנ"ג ובחידושי הגרע"א שם ובס' הארוך מש"ך ס"ס פ"ג ובשעה"מ ה' מקואות פ"י כלל א'

בא"ד וכן יש לפרש גבי דבש של דבורים כו'. ע' בס' יראים סי' קל"ב

בא"ד א"נ כיון דכל שאר אבר מן החי אסור מקרי הנך חידוש כו'. ע' ח"ס חי"ד סי' י"ט ובגינת וורדים להפמ"ג כלל נ"א

בא"ד דה"ט דשרי משום דאתי מש"ז של חמור כו', ע' פר"ח סי' פ"א סקי"ב

ע"ב מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. ע' בחידושי הרשב"א ובפר"ח סי' פ"ו סק"כ וסקכ"א וסקכ"ב ובת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד שם

שם ת"ר גיעולי בצים מותרות ביצים מוזרות כו', והנה בירושלמי תרומות פ"י ה"ו גריס בין