אור הישר (חולין) קל

רש"י ד"ה עמוני ולא עמונית הלכה רווחת בישראל דכתיב ע"ד אשר לא קדמו וגו', ע' בת' מקום שמואל סי' ע"א

תוד"ה מאי. וגם רבינו חננאל פי' גבי עוף הבא בסימן אחד טהור קבלה בידנו מאבותנו שזה הסימן קרקבנו נקלף כו' ע"כ, וכ"כ הרא"ש בסי' נ"ט והראב"ן בסי' רס"ח, וע' בס' התרומה סי' כ"ו ובת' ריקאנטי סי' ר"א

תוד"ה תרנגולתא, אלא שני מינים הם הקרואים כך כו', ביותר ביאור כתבו במרדכי רמז תרמ"ב ובראב"ן סי' רס"ח

תוד"ה חזיוה רבנן דדרסה ואכלה מתחלה היו סבורים דלא דרסה ואכלה כו' ע"כ, ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ב כתב דבתחלה היה להם מסרת שאינה דורסת, וע' בת' הרא"ש כלל כ' סי' כ' ובט"ז סי' פ"ב סק"ד ובת' הריב"ש סי' קצ"א

דף ס"ג ע"א שלך זה השולה דגים מן הים, ופירש"י בפ' שמיני השולה פי' מגביה, וכ"כ התוס' בתענית דכ"ד ע"א. וכ"ה גם בלשון התוספתא החבר עומד מלמעלה ועם הארץ עומד מלמטה שולה ונותן לו, כמובא בר"ש פרה רפ"ה

שם ר' יוחנן כי הוה חזי שלך אמר משפטיך תהום רבה כי הוה חזי נמלה כו'. ע' ילקוט תהלים רמז תשכ"ז

שם הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה הא באתרא דלא שכיחי כו', ע' פר"ח ס"ס פ"ב. שם תנשמת באות שבשרצים, ע' ס' חסידים סי' תקפ"ט

שם א"ר יהודא קאת זו הקוק, בירושלמי שבת פ"ב ה"א הוא בשם תני ר' ישמעאל. ובס' העתים סי' ט' גריס בירושלמי תניא ר' ישמעאל אומר. וברא"ש ר"פ במה מדליקין גריס תנא דבי ר' ישמעאל, ועכ"פ מתורץ בזה קושית הקרבן נתנאל שם מדוע לא הביא מהך דהכא, ונשאר בקושיא ע"ש. די"ל דטפי ניחא להרא"ש להביא ממקור הברייתא מלהביא מהא דרב יהודא. דאפשר דגם לו היתה קבלה מאותה ברייתא

שם וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא, ע' בת' חו"י סי' קצ"ב אות ע"ד

שם את כל העורב להביא עורב העמקי, ע' ח"ס חי"ד ס"ס ע"ד

שם למינו להביא עורב הבא בראשי יונים כו'. גרסת הרי"ף והרש"ל בזה מתאמת יותר עם גרסת התו"כ שמיני פרק ה'. וע"ל דס"ב ע"א ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ב

שם עורב זה עורב אטו קמן קאי. ע' ר"ש פרה פי"א מ"ז ובמש"כ בחידושי לעיל דס"ב ע"ב

שם עורב זה עורב אוכמא וכה"א קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. לא ידענא אמאי הביא הא דקווצותיו תלתלים, הלא עיקר הלימוד הוא משחורות כעורב. וכ"ה בילקוט שה"ש רמז תתקפ"ט שחורות כעורב מכאן לעורב שהוא שחור, וע' עירובין דכ"ב ע"א

שם ועורב הבא בראשי יונים אמר ר"פ לא תימא דאתי בריש יוני אלא דדמי רישיה לדיונה ע"כ, וי"ל לע"ד מלבד מה דר"פ חדית לדינא יש להמציא מדבריו עוד מליצה ע"ד הצחות, בנוגע ג"כ לדינא בענין אחר, דלפ"מ דכתיב מלפנו מבהמות הארץ ומעוף השמים יחכמנו, ובעירובין ד"ק ע"ב אלמלא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול כו'. ולפי פשטות הברייתא דעורב הבא בראשי יונים. משמע דהעורב הולך לפני היונים כדפירש"י. ולפ"ז יש מקום להבין מדרכיהם דעוף טמא יהיה המנהיג להעופות הטהורים, ובתוה"ק הוזהרנו שום תשים עליך מלך מקרב אחיך, ודרשו בב"ק דפ"ח ע"א ממובחר שבאחיך, וע' ב"ב ד"ג ע"ב תוד"ה מאן, ובקידושין דע"ו ע"ב אמרינן כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא מקרב אחיך ע"ש. ועורב זה הוא שוכן עם טמאים. ולא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו, כדאמרינן לקמן דס"ה ע"א, וא"כ מה לו להיות מנהיג ליונים הטהורים, ולכן קאמר ר"פ לא תימא דאתי בריש יוני. דזה יוצא מכלל המציאות. וממילא דאין מקום לבני האדם ללמוד מהם, אלא דדמי רישיה לדיונה היינו בהנהגתו מבחוץ הוא דומה לעוף טהור, מ"מ כיון דבעצמותו עורב הוא ושם עורב עליו. טמא הוא. וזה מתאים עם דין התורה לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, דברים י"ז, וע"ש בספרי ובמשנה סוטה דמ"א ע"א וביבמות דמ"ה ע"ב וברמב"ם פ"א ה"ד מה' מלכים

שם החסידה זו דיה לבנה. ע' בסוף הקדמת הראב"ד לספר יצירה

שם למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה ע"כ, ובאדרת אליהו להגר"א ז"ל בפ' ראה י"ד י"ח מסיק וז"ל וגם חסידה שטובלת אחר שימושה

רש"י ד"ה רחמים מטר ע"כ, וכ"פ רגמ"ה, וע' מש"כ בזה בביאור הרד"ל לפרקי דר"א ס"פ כ"א

תוד"ה הא. וקשה דא"כ בכל דוכתין ליתסרו כו', ע' פלתי סי' פ"ב סק"ג

תוד"ה הנץ הכא לא שייך למיפרך אטו קמן קאי כו' ע"כ, וכה"ג יל"ד בתו"כ תזריע פ' נגעים פרק א' בהרת זו בהרת וע' בר"ש משאנ"ץ שם

תוד"ה נץ, וחזינן ליה דאשפרוי"ר דריס כו', ע' פר"ח סי' פ"ב סק"ט ובת' כנסת יחזקאל סי' כ"ד. ן

בא"ד דנשר יש לו ד' סימני טומאה ואייגל"א יש לו אצבע יתירה כו'. ע' בס' האשכול ח"ג סי' כ"ב ובנחל אשכול שם

ע"ב למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה, ויל"ד טובא מדוע לא כלל השי"ת שסועה וראה בתו"כ, ולא איצטריך לו להוסיף במשנה תורה, הלא לא אדם הוא ויתנחם כי חסר בראשונה וצריך להוסיף. ועוד אם בהמות ועופות חזר מפני השסועה וראה, למה כפל במשנה תורה חיות דגים ושרץ העוף ואי משום הני תרתי דשסועה וראה חזר על כולם. א"כ אמאי לא חזר גם על שרץ העוף המותרים לאכול כמו בתו"כ.