אור הישר (חולין) קכט

רש"י ד''ה מכדי, וכיון דאין מלמדין מנא תיתי לן איסורא דאיצטריך נשר למישריה, ע' נדה ד"נ ע"ב תוד"ה תרנגולתא ובחוות דעת ס"ס פ'"א

תוד"ה מכדי, כך פי' בקונטרס ובחנם פי' דלא ידעינן מאי ניהו האי סימן כו'. ע' פלתי קונטרס פני נשר

דף ס"ב ע"א היה בקי בהן ובשמותיהן כו'. ע' בב"י סי' פ"ב ובס' הארוך מש"ך שם ובת' הריב"ש סי' קצ"א

שם והוא שיכיר עורב כו'. ע"ל דס"א ע"א תוד''ה כל שיש ובבעה"מ וחידושי הרמב"ן הרשב"א והר"ן

שם והלא אנשי גליל העליון אוכלין אותו מפני שקרקבנו נקלף ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרי"ד ובפלתי קונטרס פני נשר

שם אלא עורב וכל מין עורב ע' ברדב"ז קונטרס ללשונות הרמב"ם סי' ר"א

שם הלכתא עוף הבא בסימן אחד טהור והוא דלא דריס, ע"ל דס"א ע"א רש"י ד"ה עוף ובמש"כ בחידושי שם. וע' באדרת אליהו להגר"א ז"ל בפ' ראה י"ד י"ב

שם עוף המסרט כשר לטהרת מצורע כו', ע"ל דקל"ט ע"ב תוד"ה ת"ש, ובט"ז ובנקוה"כ ופמ"ג סי' פ"ב ובפר"ח או"ח ה' יו"ט סי' תצ"ז סק"ט מה שהאריכו בגרסת וכוונת התוס' שם ובת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד סי' פ"ב

ולעד"נ בפשוטו עפמש"כ רש"י הכא, וז"ל לטהרת מצורע שהוא צפור האמור בתורה ע"כ, ולפ"ז משמע שהיה מין צפור מיוחד לטהרת מצורע. ובתו"כ מצורע פרק ה' תניא ושלח את הצפור החיה ר' יוסי הגלילי אומר צפור שחיה חוץ לעיר ואיזו זו זו צפור דרור וע' במשנה נגעים רפי"ד. והשתא בסוגיין דקאמר שכשר לטהרת מצורע. הלא בהכרח דקאי על הצפור דרור, ולפ"ז נכונה גרסת התוס' לקמן דקל"ט ע"ב, במש"כ וצפור דרור היא טהורה כדמוכח באלו טרפות דס"ב, וקאי אהך דהכא. וע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' פ"א ובמש"כ בחידושי לקמן דקל"ט ע"ב שם

שם כי פליגי בדחיורא כרסה ר"א אסר ורבנן שרו והלכתא כרבנן דשרו, ע' בפי' הראב"ד על הספרא שמיני פרק ה' ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ג ס"ס כ"ב ובמהרי"ק שרש קנ"ח ובט"ז יו"ד סי' פ"ב סק"ז ובנקוה"כ ופמ"ג שם ובפר"ח לאו"ח סי' תצ"ז סק"ט

רש"י ד"ה וה"מ. כל כמה דלא חזינן ליה דדריס כו'. ע' פלתי קונטרס פני נשר

תוד"ה מפני. דזפק של זרזיר קטן הוא כו'. ע' פר"ח סי' פ"ב סק"ג

תוד"ה והוא. אבל אם היה דורס הא תנן עוף הדורס טמא ע' בביאור הגר"א סי' פ"ב סק"ג ובפלתי קונטרס פני נשר

ע"ב חוץ מן היונה מפני שמוצצת כו' ע' בתרומת הדשן סי' ר"ס ובברכי יוסף חא"ח סי' תס"ו סק"א

שם ואם איתא ליתני חוץ מיונה ותסיל אר"ז זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא ע"כ, בגיטין דפ"ו ע"ב גבי קרצית משני באופן אחר. משום שהיו בקיאים בטבעיות בעלי חיים אלו

שם הני כופשני צוצייני כו', ע' תשב"ץ ח"ב סי' ד'

שם אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלי כו'. וכ"ה הגרסא במשנה נגעים פי"ד מ"ו ובסוכה די"ג ע"א ולפי גרסא זו יש מקום לפי' הערוך דהוא מין צבע וכחל, כמו לא כחל ולא שרק דכתובות די"ז ע"א, ויהיה לדעתו ביאור אזוב כוחלי כמו האי גברא דאקדיש באבנא דכוחלא דקידושין די"ב ע"א. אולם הרמב"ם בפי"א ה"ה מה' פרה נקט גרסת אזוב כחלית, וכ"ה הגרסא במשנה פרה פי"א מ"ז ובמכילתא בא פרשה י"א ובתו"כ ר"פ מצורע ובספרי חקת י"ט ו' ושם י"ח, לכן משמע לפי פירושו בפיה"מ בנגעים שם שהוא ממקום או מדינה, ומלבד מה דלשון כחלית מורה על שם מקום עוד הוא דומה יותר לשאר מיני אזוב דחשיב במשנה, יון, רומי, מדברי, שהם מן מקומות ומדינות כן הך דכחלית, אבל סתם אזוב הוא הגדל בארץ ישראל ולכן קראוהו בשם אזוב סתם. וע' בתרומת הדשן סי' רל"ה

ובזה מתורץ קושית הר"ש בפרה פי"א מ"ז, דדייק אהא דתנן התם אזוב זה כשר, כדדייק לקמן דס"ג ע"א אברייתא דעורב זה עורב, אטו קמן קאי וע"ש בתירוצו ובפירוש הר"ש שם. אכן לפי שיטת הרמב"ם ניחא דהוא פירש דכל מיני אזוב הם ממדינות אחרות וסתם אזוב הוא הגדל בארץ ישראל ובה' פרה שם מסיק על סתם אזוב. שהוא האזוב שאוכלין אותו בעלי בתים, וכ"כ בפיה"מ בנגעים שם ולפ"ז מסדר המשנה שהיה בארץ ישראל והיה הסתם אזוב שם למאכל תמידי, להכי קאמר אזוב זה כשר, ולאפוקי הבאים ממדינות אחרות שאינם כ"כ בנמצא שם. ושפיר מסיק אזוב יון אזוב כוחלית אזוב רומי אזוב מדברי פסול, משא"כ גבי עורב דתני בברייתא עורב זה, שפיר הקשה הש"ס אטו קמן קאי, דמסתמא עופות טמאים לא היו מצויין בבתיהם. ועוד דבמיניהם אין שום חילוק על שם מקומם. וע' בס' יראים סי' ס"א

שם כל שנשתנה שמו קודם מ"ת כו'. ע' סוכה די"ג ע"א ובהתוה"מ מצורע סי' י"ד

שם אע"ג דרפי לא מקליף אלא בסכינא, ע' נוב''י מ"ת חי"ד סי' כ"ט ל'

רש"י ד"ה פוסלין. והרי הן כמי שנעשת בהם מלאכה כו'. ע"ל ד"ט ע"ב ברש"י ותוס' ד"ה אם יכולה ובפסחים די"ח ע"א תוד"ה בטלו ובגיטין דפ"ו ע"ב תוד"ה כל ובר"ש פרה פ"ט מ"ג

רש"י ד"ה תסיל מוצץ ומקיא ואפ"ה מין יונה הוא כו' ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קמ"ג

רש"י ד"ה אזוב. והאי מקשה סבר דצוצייני שם לווי הוא כו', ע' בת' ח"צ סי' קס"א

רש"י ד"ה חובא והוגא, ומספקא לן אי קילוף הוא כו', ע' פלתי קונטרס פני נשר.