אור הישר (חולין) קכז

עם סימנים אלו, ולא ידעו מה זאת, ולפ"ז יועילו הסימנים לדעת מי מהם נזיר, ולולא הסימנים היה כ"א מהם בקרבן נזירותו כמכניס חולין לעזרה, וע' נזיר דל"ד ובתוס' יבמות דפ"ג ע"א ד"ה בריה

שם וא"ר יהודא שור שהקריב אדה"ר כו', וכ"ה בשבת דכ"ח ע"ב. אולם בע"ז ד"ח ע"א הוא בשם רב יהודא אמר שמואל, ובילקוט תהלים רמז תת"ב הוא בשם רב, וע' בב"ר פכ"ב ובתוספתא פ"ג ובאור שמח פ"א ה"ב מה' מ"א

שם מקרין תרתי משמע א"ר נחמן מקרן כתיב. וכ"ה גם בילקוט תהלים שם, אולם בשבת ובע"ז שם הוא בשם ר"נ בר יצחק, ובמדרש קהלת בפסוק מה שהיה הוא שיהיה נאמרה בשם ר' חנינא בר יצחק

שם כל מעשה בראשית בקומתן נבראו כו', ע' תשב"ץ ח"ב סי' רכ"ב ובטו"א לר"ה דכ"ו ע"א

שם בשעה שאמר למינו באילנות נשאו דשאים ק"ו בעצמן כו'. פי' דבאילנות כתיב למינו גם בציווי. ובדשאים כתיב למינהו רק בהוצאה, וע' ירושלמי כלאים פ"א ה"ז ובב"ק דנ"ה ע"א תוד"ה למינהו

שם ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא כו', בילקוט תהלים רמז תתס"ב גריס ומה אילנות הללו שהן ניכרין בפירות

שם פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו. ע' בס' חסידים סי' תתר"כ

שם הרכיב שני מיני דשאים. כ"ה גרסת הר"ש בכלאים פ"א מ"ז. וע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' רצ"ה סק"ב

רש"י ד"ה לגידא דרביתא על שפת הנהר ששמו רביתא ע"כ, ולפ"ז היה כדאי למגרס לגודא דרביתא, והוא כמו אגודא דנהרא דב"מ דק"ז ע"ב ודק"ח ע"א ובכ"מ, שוב מצאתי בילקוט עמוס רמז תקמ"א דגרס בגמרא אגודא דרביתא

רש"י ד"ה קרניו, של מעשה בראשית בקומתם נבראו ובקרניהן וכשיצא מן הארץ ראשו תחלה כו' בקומתן נבראו לפיכך קדמו קרנותיו שהרי עמו נוצרו ויצאו תחלה ע"כ, מזה משמע דרש"י מפרש בקרא דתוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה וגו', דבתחלת יציאתם מן הארץ יצאו בקומתם וקרניהן, וע' בתוד"ה בקומתן ובמהרש"א שם אולם בחומש פירש"י דתוצא הארץ קאי על היציאה והא דכתיב בתר הכי ויעש אלקים וגו' הבהמה למינה קאי על התיקון בצביונם בתיקונן ובקומתן ע"ש, הלא דבשעת היציאה לא יצאו עם כל התיקון רק אחרי העשיה וצ"ע כעת

תוד"ה בקומתן נבראו לא בעי למימר שנבראו בעמידה דהא אמרינן בסנהדרין דל"ח גבי אדם הראשון כו' ע"כ, והנה לפירש"י בד"ה קרניו ובד"ה בקומתן משמע שנבראו בעמידה וע' במהרש"א

ולולא דבריהם נלע"ד דרש"י יתרץ לקושית התוס', דמבריאת האדם אין ראיה לבריאת בהמה, דהאדם תלוי בנשמתו, וכל כמה דלא נזרקה בו נשמתו ברביעית לא היה יכול לעמוד, ולכן עמד על רגליו בחמישית. משא"כ בבהמה שאין בה רק רוח חיים, ומשו"ה אפשר דבמאמר תוצא הארץ נפש חיה, נבראת ברוחה ונפשה הבהמית ועמדה ג"כ, ובקרא דויעש אלקים דכתיב בבהמה, הוא רק לצביונם ולכלל התיקון כדפירש"י עה"ת שם. ועמש"כ בחידושי לעיל בסמוך

תוד"ה פסוק, לפי שכתוב בס' יוסיפון כו' ע"כ, במבוא הפסיקתא להרד"ל בסופו כ' דט"ס הוא ולפנינו נמצא באותיות דר"ע

תוד"ה הרכיב. א"נ אפילו בארץ מיבעיא ליה לר' יאשיה כו'. ע' בגליון הש"ס ומה שהאריך בזה בליקוטים בחידושיו בסוגיין

בא"ד אי נמי לבני נח קמבע"ל דשרו בכלאי זרעים ואסירי בהרכבת האילן כו' ע"כ, ע' בתוס' וחידושי הרשב"א ס"פ הפרה ובירושלמי כלאים פ"א ה"ז ובמה"פ שם ובס' יראים סי' ס'

בא"ד הרכיב שני מינים שבים מהו מי גמרי למינהו מיבשה כו', ע' בכסא דהרסנא לבשמים ראש סי' ק"ו

ע"ב ר"ש בן פזי רמי כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים כו'. יל"ד על מסדר הש"ס שלא הביא הכא הא דרב אסי רמי כתיב ותוצא הארץ דשא כו' דאייתי לקמן בסמוך. ויש לזה שייכות עם למינהו דדשאים דאיירי בה, והפסיק בדר"ש בן פזי שהקשה בקראי דמאורות

שם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד א"ל לכי ומעטי את עצמך כו'. ע' בתשובות הרשב"א סי' סמ"ך ובעקדה שער ל"ז ובמעשה ה' פ' וישב

שם שרגא בטיהרא מאי אהני. ע' פרקי דר"א ספ"ז וברד"ל שם

שם לימנו בך ישראל ימים ושנים ע' פסיקתא רבתי פרשת החודש ובמדרש תהלים מזמור כ"ב בפסוק אילת השחר

שם הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח כו'. ע' ב"ר פ"ו ובפדר"א פנ"א ובילקוט בראשית רמז ח' ובשבועות ד"ט ע"א תוד"ה שעיר ובס' המנהיג ה' הלל סי' מ' ובס' האשכול ח"ב ס"ס ד' ובשבלי הלקט סי' קע"ו

שם רב נחמן בר פפא הויא ליה ההיא גינתא כו', בערוך ערך בזר גריס רב חיננא בר רב פפא ובילקוט בראשית רמז ח' הגרסא ר' חנינא בר פפא

שם השסועה בריה בפ"ע היא כו', ע' בהתוה"מ פ' שמיני סי' ע' ובפ' ראה סי' צ"ה

שם וכי משה רבינו קניגי היה או בליסטרי היה כו', בספרי ראה י"ד ז' ובילקוט שם הוא בשם ר' עקיבא. וע' ביד המלך ר"ה מאכלות אסורות

שם א"ר יונתן ארונקי שלהן חמשה. בילקוט דברים רמז תת"ט הגרסא א"ר יוחנן אינדוקי שלהן חמשה. וע' בילקוט יהושע רמז י"ג

שם מדאשבעיה אבימלך לאברהם כו'. ע' בפרקי דר"א פל"ו ובכפתור ופרח ספ"י.