אור הישר (חולין) קכה

חסרה שתי מרות. שתי קיבות, שני כרסים, שני מססים, שני בתי כוסות, שני מעים, יתר אונא מגבה, יתירה רגל ע"ש, וכולהו משום יתר כנט"ד, ולהכי דייק ר"ה ואמר כל יתר כנטול דמי. ולא אמר יתר כנט"ד, להודות דהאי כללא כייל כל האברים שהבהמה נטרפת בו. וכמו כל השבעים מיני טרפות כלולות בהנך שמונה דהלמ"מ, כן כלולה יתרת דכל האברים בפרטא דחסרה מהלמ"מ, אלא דקשה לי לשון רש"י לקמן בד"ה והיכא, שכ' אהא דכל יתר כנ"ד וז"ל וכן הלכה דליכא מאן דפליג ע"ש, ואי הוה הלמ"מ אין מקום לרש"י לכתוב בלשון זה וצ"ע

רש"י ד"ה וכנגדן. דעוף זימנין דהוי הכי כו' ויש מפרשים כו', ע' פלתי ר"ס מ"ז ובת' חיים שאל סי' ט"ו וסי' י"ז ובח"ס חי"ד סי' כ"ח

רש"י ד"ה אחוזת הדם שאחזה דם וחלתה והמעושנת נכנס עשן בגופה, במפרשי השו"ע משמע דהרמב"ם בפיה"מ פליג על רש"י ע"ש, ולולא דבריהם היה אפ"ל דהיא היא רק הלשונות מחולקים ע"ש

רש"י ד"ה הרדופני סם המות לבהמה. ע' סוכה דל"ב ע"ב תוד"ה האמת

רש"י ד"ה מים הרעים מים מגולים ע"כ, ולקמן דק"ה סע"ב פירש"י מים הרעים ששתו המזיקין מהן, ובברכות דכ"ב ע"ב ודכ"ה ע"ב גבי לא יתכסה במים הרעים פירש"י מים סרוחים ע"ש. ומשמע דבכ"מ פי' לפי הוראת הענין. והכא בא להורות דמשנתנו איירי במים הרעים שסופה למות ע"י כדפי' בס' האשכול ח"ג סי' ט"ו, והם מים מגולים

ומה שהעיר הט"ז בזה ביו"ד ס"ס קט"ז מהא דב"ק דקט"ו ע"ב כבר הקדימו בזה בס' האשכול ח"ג ס"ס כ' וע' בנחל אשכול שם

רש"י ד"ה קורט של חלתית חד הוא ונוקב את בני המעים כו', ע' ע"ז דל"ט ע"א ובתוד"ה אגב ובביאור הגר"א ליו"ד סי' צ"ו סק"ה ובת' אבקת רוכל סי' רי"ג ובחידושי פמ"א לזבחים דע"ד ע"ב

תוד"ה הני תמרי דכדא, רבינו שמואל גריס דכרים פירוש שהתליעו כמו ענבי דכרום כו' ב"מ דק"ו ע"ב ובנזיר דל"ד לאתויי ענבים דכרום כו' ע"כ, לפנינו בב"מ שם בענבי דכדום, ובנזיר שם ענבי דכרין, וכן גרסי שם ברש"י ותוס' וע' ערוך ערך כד ובתשובות הרא"ש כלל כ' סי' ג'

בא"ד ור"ת מפרש שדרך להניח כל דבר בכד כו'. ע' פר"ח סי' פ"ד סקי"ז

תוד"ה הנוצה, ועד כאן לא קאמר ר' ישמעאל אלא לענין טומאה דחשיב שומר אבל לענין אגוני לא מגין ע"כ, וכ"ה בחידושי הרמב"ן והרשב"א ובר"ש טהרות פ"א מ"ב ובראבי"ה סי' קנ"א

דף נ"ט ע"א א"ר יהודא האי מאן דאכל תלתא תקלי חלתית אליבא ריקנא משתלח משכיה, ואפשר דרב יהודא א לא פליג על ר"ה בירושלמי שבת פ"כ ה"ג דיהיב לה שיעורא מתקל זוזא, דאולי חד שיעורא הוא, דהכא קאמר אליבא ריקני, וע' פלתי סי' מ' סק"ג

שם א"ל שמואל לא חייש מר כו', בילקוט משלי רמז תתק"נ גריס לא חייש מר לאינקורי אלא היכי ליעבד א"ל אותביה בתנורא כו'. וע' באשכול ח"ג ס"ס כ' ובברכי יוסף חי"ד סי' קט"ז סק"ו ובת' באר שבע סי' ל"ד

במשנה סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה כו', סדר התנא דנקט בהמה חיה עופות חגבים דגים, ע' בביאור הרד"ל לפרקי דר"א רפ"ט

שם וסימני העוף לא נאמרו אבל אמרו חכמים, וכ' בתפארת ישראל וז"ל כך מקובלנו הלמ"מ ע"כ, ע' בבעל המאור ולקמן דס"א ע"א תוד"ה כל עוף

שם כל עוף הדורס טמא כל שיש לו אצבע יתירה טהור. בתוספתא פ"ג הוא בשם רשב"ג, וע"ל דנ"ג ע"א תוד"ה שאר ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ב ובנחל אשכול שם

שם כל שי"ל אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף טהור. בזוה"ק משפטים דף קי"ח ע"ב קחשיב בעוף רק תרי סימנין דאעברו דזפק וקלופה דקרקבן כגוונא דמעלי גרה ומפרסת פרסה ודערלה ופריעה ע"ש וצ"ל דס"ל כהפרקי דר"א רפ"ט דבשני סימנין הן מטהרין בזפק וקרקבן נקלף

אכן לפ"מ דלדידן כשר באחד מהשלשה סימנין, וכדפסק אמימר לקמן דס"ב ע"א, ולפ"ז י"ל דהפדר"א ס"ל נמי דבאחד משני הסימנין סגי, אולם זוה"ק דמדמי לה למעלי גרה ומפרסת פרסה ודערלה פריעה, הרי בהכרח דצריך לתרווייהו, ואפשר דבזה עכ"פ פליגי וצ"ע

אמנם יל"ד לפי קבלת רבינו זרחיה הלוי ז"ל בשם הזקנים, והובאו דבריו ג"כ בתשובות הרשב"א סי' רי"ב, דכל עוף שחרטומו רחב ויש לו פאבטא אינו דורס וטהור ע"ש, א"כ אמאי לא חשיב לה התנא בין הסימנים של טהרה

שם ר' אלעזר בר' צדוק אומר כל עוף החולק את את רגליו טמא וכ"ה הגרסא גם בתוספתא אבל בפרדס סי' רל"ו הגרסא ר' אליעזר, וע' בתוי"ט ובח"ס חי"ד סי' ע"ד

שם ובחגבים כל שי"ל ארבע רגלים וארבע כנפים וקרצולים וכנפיו חופין את רובו וכ"ה גם בתוספתא, אבל הרמב"ם בפ"א הכ"ב ממ"א כ' דשלשה סימנין יש בהן וע"ש בלח"מ, אולם בפרקי דר"א פ"ט תניא בשני סימנים הן מטהרים בכרעים ארוכים שהן מקפצין על הארץ ובכנפים מכסין את כל הגוף וע"ש בביאור הרד"ל

שם ובדגים כל שי"ל סנפיר וקשקשת ע' מה שהאריך בזה בתשובות הרשב"א סי' תמ"ג, וע' במגיד משנה ספ"א ממ"א

שם ואלו הן קשקשין הקבועין בו וסנפירים הפורח בהן, והנה לשון התוספתא אלו הן קשקשין שמלובש בהן, וסנפירין ששט בהן ע"כ, והנה לפ"ד הרמב"ן בפ' שמיני שכ' דדוקא הקשקשין הקבועין הנפשטין מעור הדג ביד או בכלי הם מותרין. אבל אם קבועין בקביעות ודבקות ואינו נעדר מן העור כלל אינו