אור הישר (חולין) קטו

שם ספק כלבא ספק שונרא אימר כלבא, כ"ה הגרסא בתוס' לעיל דכ"ח ע"א ד"ה אתא, והוא כגרסת רש"י הרי"ף והרא"ש הכא, עד דמשו"ה הוכרח הר"ן לכתוב דהאי אימור הוא ודאי וע' במעדני יו"ט, דאילו לגרסת הש"ס אימא כלבא, אין מקום להסתפק דלשון זה הוא ודאי. ובע"כ דלכולם היתה הגרסא אימור: והא דאמרינן דתולין בכלבא להקל בדאורייתא דוקא דאיכא לקמן כלבא ושונרא הא ליתנייהו קמן תולין במצוי בהם יותר כדכתב בתוה"ב הארוך דמ"ד ע"ב, וע' בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ט' ובת' מהר"ם פדוואה סי' פ"ג ובפלתי סי' נ"ז סק"ד ובח"ס חי"ד סי' ס"ד

שם קטע רישיה דחד מינייהו נח מרותחיה, ע' ר"ן ובפמ"ג סי' נ"ז סקט"ז במשבצות ובעונג יו"ט סי' ע"ט

רש"י ד"ה בדרברבי מיניה ואפ"ה עוף הדק הוא, ע' ברא"ש ור"ן ובחידושי הרמב"ן והרשב"א ובראב"ן סי' רנ"ב ובמ"מ וכ"מ פ"ה ה"ה מה' שחיטה, וע' בתוה"ב הארוך דמ"ד ע"א

תוד"ה שאר, אבל פשיטא דאין דרוסה לטהורים, ע' פמ"ג ר"ס נ"ז במשבצות

תוד"ה ובא. וא"ת ולישני ליה דהכא רחל גדולה היתה כו' ע"כ, ע' בס' האשכול ח"ג סי' כ' ובנחל אשכול שם

תוד"ה רוב. ואור"ת דהכי פירושו רוב אריות דורסין כלומר ראויין לדרוס כו' ע"כ. ושיטת רש"י משמע דדורסין ממש, וע' פמ"ג סי' נ"ז סקי"ד במשבצות ובת' עין יצחק ח"ב ס"ס ס"ג ובעונג יו"ט סי' ע'

ע"ב כי פליגי דאיהו קא שתיק ואינהו קמקרקרן כו', ודוקא כשהן במקום צר שאין יכולין לברוח מפניו כדכתב בתוה"ב הארוך דמ"ד ע"ב, וע' בת' מהר"ם לובלין סי' ק"ד ובפמ"ג סי' נ"ז סקי"ד במשבצות ובשפ"ד שם סק"ז ובפר"ח ליו"ד סי' ק"י בכללי ס"ס סקי"ג

שם א"ל רב אשי לאמימר האי דרב מאי, פי' הא קיי"ל דהלכה כרב באיסורי לגבי שמואל. וע' במ"מ פ"ה הי"א מה' שחיטה, וכבר הקדימו בדבריו הרשב"א בתוה"ב הארוך דמ"ד ע"ב, וע' באר יצחק חי"ד סי' ה'

שם דההוא שרקפא דספק דרוסות כו', ע' בש"ך ליו"ד סי' ק"י בדיני ס"ס סקל"ו ובפר"ח שם סקי"ח

שם אלא אתריה דשמואל הוה, ע' מהרי"ק סוף שרש קס"ט וברמ"א יו"ד סי' רמ"ה סקכ"ב ובפר"ח לאו"ח קונטרס מנהגי איסור סי' כ"ג

שם אתי בהו לידי תקלה, ע' בת' חו"י סי' קמ"ב ובח"ס חי"ד סי' נ"ז נ"ט ס"א ס"ב ס"ה

שם וליזבנינהו לעכו"ם אתו לזבנינהו לישראל ע"כ, ואע"ג דאיכא בהו ס"ס שמא נדרסו שמא לא נדרסו ואת"ל נדרסו שמא לא ימכרם העכו"ם לישראל, מ"מ אסור משום דס"ס בדאורייתא כחד ספק נחשב, כדכתב במרדכי פ' החולץ רמז כ"א, וע' בש"ך סי' נ"ז סקנ"א ובמהרשד"ם חי"ד סי' מ"ה

שם ההוא בר אווזא דהווה בי רב אשי כו'. ע' בתשובות הרשב"א סי' רע"ז ובס' האשכול ח"ג סי' י"ט

שם ספק קניא ספק שונרא אימר קניא כו', ע' תשב"ץ ח"ג סי' ל"ב ובת' הריב"ש סי' קס"ג

שם דאמר שמואל משום ר' חנינא בן אנטיגנוס כו', הכא מוכח יותר כפירש"י לקמן דקי"ג ע"ב, דכל היכא דקאמר משום פלוני לא שמע מפיו אלא מפי אחרים שאמרו מפיו, דלפי' רשב"ם בב"ב דקי"ד ע"ב דלה"ק משום מפני שלא היה רבו מובהק ע"ש הלא שמואל היה אחרי ר' חנינא בן אנטיגנוס הרבה דורות. ואיך נופל עליו לאמר שלא היה רבו מובהק וע"ל די"ז ע"ב רש"י ד"ה כל היכא ומש"כ שם בחידושי

שם ה"ד נתמסמס אר"ה בריה דר"י כל שהרופא גורדו כו', זהו לאו דוקא לענין דרוסה אלא בכל מקום דמטרפה בה, וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ' ובת' אבקת רוכל סי' רי"ג ובנוב"י קמא חי"ד סי' י"ג י"ד

רש"י ד"ה אהדדי, דכשם שהם נבעתים ממנו כך הוא נבעת מהם ואין לחוש ע"כ, ע' בת' משאת בנימן סי' פ"ז

רש"י ד"ה אתריה, והכי אמרינן בעירובין דצ"ד ורב אי ס"ל דאסור לימא ליה אתריה דשמואל הוה ע"כ, וכה"ג בב"ב דקנ"ג ע"א וע"ש רשב"ם ד"ה אתריה

רש"י ד"ה לידי תקלה איידי דהוה בהו טובא כו' ע' פר"ח סי' נ"ז סקנ"ב

רש"י ד"ה צריכה לבדוק. וטרפה שסופו לשרוף עד שינקוב בני מעיים כו', ע' ר"פ א"ט תוד"ה דרוסת הנץ גרסינן ובפמ"ג סי' נ"ז סק"א במשבצות ובפר"ח שם סקל"ט ובפלתי שם סק"ה

רש"י ד"ה בקוץ, אבל הגיע לחלל יש לחוש שמא נקבו הדקין כו'. ע' מהרשד"ם חי"ד סי' ל"ח ובח"ס חי"ד ס"ס ע"ה

רש"י ד"ה עד שיאדימו דרוב סימנין קשין הן ואין ארס שולט בהן כו', ע' באר יצחק חי"ד סי' ד'

תוד"ה אתי. וי"ל דהא אמר פ"ק דפסחים דתקלה עצמה תנאי היא כו'. עמש"כ בחידושי לבכורות דנ"ג ע"א ולתמורה דכ"ד ע"א

תוד"ה ספק, בין נקובת הקוץ לדרוסת הזאב מידע ידיע כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"ג סי' כ' ובשעה"מ ה' מקואות פ"י כלל ג' ובמש"כ בחידושי לזבחים ע"ד ע"ב

תוד"ה דרוסה, פי' בקונטרס כגון ספק דרוסת ארי כו' ונראה דיש בדיקה אפילו לודאי דרוסה כו', ע' מה שהאריכו בזה ברשב"א רא"ש ור"ן ובס' המכריע חי"ד סי' ט"ז ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' נ"ז ובס' הארוך מש"ך סי' נ"ז ובפר"ח שם סקל"ח ובפלתי שם סק"ה ושם בקונטרס בית הספק ובת' הגרע"א סי' ע"ז ובח"ס חי"ד סי' כ"ז.