אור הישר (חולין) קיד

בא"ד הא כו"ע מודו הכא דעמדה א"צ מעת לעת כו', ע' פר"ח סי' נ"ח סק"ט ובנוב"י קמא חי"ד סי' נ"ז

תוד"ה והלכתא, דוקא עמדה למעוטי פשטה ידה לעמוד וננערה לעמוד, עמש"כ בחידושי לעיל בסמוך ברש"י ד"ה כגון שהפריס ובד"ה היכא דנפלה

דף נ"ב ע"א אמר עולא בן זכאי אמר. כ"ה גרסת הרי"ף והרא"ש והרשב"א בחידושיו ובתשובותיו סי' שצ"ו, אולם רש"י גריס בר זכאי, והוא כגרסת התוס' לעיל דמ"ב ע"ב. ודלא כגרסתם הכא עולא בר ר' זכאי, וברש"ל משמע שהי"ל גרסא אחרת בתוס' דהכא

שם נעקרו ברוב צד אחד נשתברו ברוב שני צדדין כו', ע' מנ"ח מצוה רס"ג

שם נעקרה צלע וחוליא עמה טרפה. ע' תרומת הדשן סי' קע"ז ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' נ"ד

שם וגולגולת שנחבסה ברובה, והא דאמר בירושלמי ס"פ המפלת גולגולת העוף ברובו, שפיר פי' הפ"מ שם דלא תימא בעוף כיון דחיותיה קליש לא בעינן רובו לה"ק דאף בעוף ברובו

רש"י ד"ה כתוב בה"ג, ומותר לסמוך עליו דכתיב אל השופט אשר יהיה בימים ההם כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתנ"ד ובס' התרומה ס"ה טרפות ובס' המכריע חי"ד סי' ט"ז ובת' אבקת רוכל סי' יו"ד וסי' קפ"ח ובח"ס ח"ו סי' פ"ו ד"ה והנה המחבר

תוד"ה קטניות, אית ספרים דגרסי בתר הכי חמצי אין בהם משום ריסוק אברים חפצי יש בהם משום ריסוק אברים כו' ע"כ, ובערוך ערך חמץ משמע דהי"ל בזה גרסא אחרת. וכן כפל דבריו בערך הפצי, דגרסינן הכא כל מיני קטניות לא חיישינן לבד מחמצי והפצי, פי' הפצי עפצים חמצי אפונים כו' ע"ש

תוד"ה נעקרה, פי' בקונטרס אפילו בלא אסיתא ור"ת מפרש עם האסיתא כו'. ע' פר"ח סי' נ"ד סק"ד ובת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד שם

ע"ב כמה חסרון בשדרה בש"א שתי חוליות ובה"א חוליא אחת כו', ע' ר"ש אהלות פ"ב מ"ג ובס' האשכול ח"ג סי' ט"ז ובמש"כ בחידושי לבכורות דל"ח ע"א

שם בשילהי כפלי, ע' פלתי סי' נ"ד סק"ב וסק"ג

שם כי איתשיל לענין טומאה איתשיל כו', ע' בתרומת הדשן סי' קע"ז ובקונטרס אבני שהם לטו"א ריש ר"ה

שם בעי רב אשי ברוב קרוע או ברוב נטול כו'. ע' בס' האשכול ח"ג ס"ס י"ז ובפלתי סי' מ"ח סק"ד

שם בבהמה מן הזאב ולמעלה כו' ע' בתרומת הדשן סי' קע"ח

שם למעוטי מאי אילימא למעוטי חתול תנינא כו', ע' פלתי סי' נ"ז סק"א

שם והא תנן ר' יהודא אומר דרוסת הזאב בדקה כו', ע' בת' מהר"ם לובלין סי' צ"ג

שם וכ"ת ר' יהודא מפלג פליג והא"ר בנימין בר יפת א"ר אלעא לא בא ר"י אלא לפרש דברי חכמים כו', ולכאורה לפ"מ דאמרינן בסנהדרין דכ"ה ע"א דריב"ל סבר כ"מ שאר"י אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים ור' יוחנן אומר אימתי לפרש ובמה לחלוק ודכו"ע אימתי לפרש כו' ע"ש. ולפי האי כללא אם איתא דר"י דהכא בא לפרש דברי חכמים. הו"ל למסדר המשנה את דברי החכמים, לסיים בדבריהם שאמרו ודרוסת הזאב. אמר ר' יהודא אימתי בדקה אבל בגסה ארי דריס, ומזה ראיה דכל פלוגתתם שם הוא במקום דר"י קאמר אימתי ובמה, אי כוונתו לפרש או לחלוק אבל זה אינו מורה דאם לא אמר אימתי או במה, אז נהיה מוכרחים לאמר במקום דמצינו דברי ר"י אחרי דברי חכמים שבא לחלוק עליהם, ולכן היתה הבנתו של ר' אלעא. [או ר' אלעזר לפי גרסת רש"י והרא"ש ובס' התרומה סי' כ"ה,] דהכא בא ר"י לפרש דברי חכמים, ורב סבר דר"י פליג, וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ' ובס' יראים סי' קל"ט ובמש"כ בחידושי לקמן קי"ט ע"ב וקל"ח ע"א ולמנחות דע"א ע"ב

שם ובמקום שאין מצילין אין דרוסה והא ההיא תרנגולת כו', ע' בביאור הגר"א סי' נ"ז סקי"ח

רש"י ד"ה רוב גובהה מן העינים ולמעלה כו', ע' פר"ח סי' ל' סק"ב

רש"י ד"ה תיפשוט דברוב קרוע קאמר דהא או שנקרע תנן כו'. ע' מהרי"ק שרש קכ"ב

רש"י ד"ה עד שתינקב לחלל כקוץ בעלמא כו', ע' בלח"מ פ"ה ה"ד מה' שחיטה ובתשב"ץ ח"ב סי' קמ"ט

רש"י ד"ה בריבי שם חכם, ונרשם עה"ג ל"א גדול הדור, ע"ל די"א ע"ב רש"י ד"ה והתניא ובמכות ד"ה ע"ב רש"י ד"ה בריבי ובנוב"י מ"ת חא"ח סי' קי"ג

תוד"ה וכי. דכל מן הזאב ולמעלה שוה כו'. ע' פלתי סי' נ"ז סק"א

תוד"ה מ"מ. וי"ל דדומיא דנץ קתני כו', ע' פר"ח סי' נ"ז סק"ט ובפלתי שם סק"ב. דף נ"ג ע"א יש דרוסה לחתול, ע' תשובות הרשב"א סי' תקמ"ו

שם אף לחולדה יש דרוסה. ע' ח"ס חי"ד סי' נ"ח

שם דרוסת הנץ בדרבי מיניה ואינך בדכוותייהו, ע' פר"ח סי' נ"ז סקי"ב

שם ארי שנכנס לבין השוורים כו', ע' בת' משאת בנימן סי' פ"ז

שם ורב לטעמיה דאמר א"ח לספק דרוסה, ע' בת' פמ"א ח"א סי' ט"ו

שם לא אמרן אלא ציפורן אבל מקום ציפורן חוששין ע' פר"ח סי' נ"ז סקל"ט

שם רב אמר אין חוששין לספק דרוסה ושמואל אמר חוששין לספק דרוסה. בס' התרומה ה' טרפות סי' כ"ה גריס איפכא דרב סבר חוששין ושמואל סבר אין חוששין והלכה כרב באיסורי ע"ש.