אור הישר (חולין) קט

תירוצא דבאת חסומה מחוץ לירושלים. הרי מ"מ י"ל דע"י שנתחככה בירושלים בכתלים, נכנס המחט בבשרה בירושלים גופה, ועל ספק כלים בירושלים הרי לא גזרו, ואיך נטמא הבשר, וצ"ע כעת

שם אלא אמר רב אשי חזינא אי קופא לבר כו', ע' בס' המכריע חי"ד סי' ט"ז ובריב"ש סי' קפ"ט וסי' קצ"ב

שם חזינא אי קופא לבר כו'. הוא כעין פילא בקופא דמחטא דב"מ דל"ח ע"ב ובברכות דנ"ה ע"ב והוא ג"כ לשון המשנה בכלים פי"ג מ"ג

רש"י ד"ה טינרי, ואין מראיהן דומה למראה ריאה אלא למראה מוגלא כו', כ"ה הגרסא בת' הרמ"א סי' ה', וע"ש מה שהוכיח מזה, ומה שהאריך בזה שם ובסי' ו' ז'

רש"י ד"ה סמפונא, ועל ריעותא דלא חזינן לא מחזקינן. ע' פר"ח סי' נ"ה סקל"ב

רש"י ד"ה כשרה. ונהי נמי דדרך הסמפון בא הרי לא בסמפונות נמצאת כו', ע' מהרי"ק שורש ל"ו ובט"ז סי' ל"ו סק"ט

רש"י ד"ה לחבירו, בשר הריאה שהוא רך נכנס לנקב ומגין עליו. ע' נוב"י קמא חי"ד סי' ה'

בא"ד שרוב הנבלעין אין נבלעין אלא דרך הוושט כו', ע' פמ"ג סי' מ"א בשפ"ד סקי"ד ובמשבצות שם סק"ה, ובסי' נ"ז סקמ"ח בשפ"ד, ובפר"ח סי' מ"א סק"ח

רש"י ד"ה שהרי חותכה מכאן כו' נחתך בשר רגלים למעלה מצומת הגידין כו'. ע"ל דנ"ה ע"ב רש"י ד"ה שהרי וברשב"ם ב"ב דק"ל ע"ב ד"ה בטרפות ובתוס' שם ד"ה שהרי ובראב"ן סי' ע"ר ובתמים דעים להראב"ד סי' קל"ו, ובמש"כ בחידושי לקמן דנ"ה ע"ב ודע"ו ע"א

תוד"ה דלמא, אלא בעי למימר דרך הסמפונות יצא כו', ע' פר"ח סי' ל"ו סק"מ

תוד"ה אי. ונראה דדוקא גבי כבד יש חילוק בין קופא לגיו לקופא לבר אבל בריאה כשרה בכל ענין כו', ע' ברא"ש סי' כ"ז ובראב"ן סי' רמ"ד

בא"ד וכן אם נמצאת בתוך הקורקבן כשר כו'. ע' פלתי סי' מ"ח סקי"ג

דף מ"ט ע"א הא ודאי סמפונא נקיט ואתאי, ע' בת' הריב"ש סי קצ"ב

שם אבא מרישי כלי דרפרם הוה כו'. הנה שם כלה הונח אצלם על עצם הדרשה, כדאמרינן בברכות ד"ו ע"א האי דוחקא דהוי בכלה, ושם ע"ב אגרא דכלה דוחקא. וע"ש די"ז ע"ב תוד"ה תרי ובשבת דקי"ד ע"א תוד"ה ואפילו ובר"ן לקידושין דמ"ט ע"ב והכי אמרינן נמי בסוכה דכ"ו ע"א כדטעים בר בי רב ועייל לכלה, ובמו"ק דט"ז ע"ב ההוא ביומי דכלה

אמנם רישי דכלה פירש"י הכא ריש דרשנין המשמיעין לעם את דבריו כשהיה דורש. וכן מוכח בגמרא גופא דקאמר אבא מרישי כלי דרפרם הוה, משמע דר' אבהו היה מהדרשנין המשמיעין אל העם דרשות רפרם, וכן פירש"י בברכות דנ"ז ע"א גבי נעשה ראש לבני כלה, שמפרש לתלמידים שמעתא אחר שעמד הרב כו' ע"ש, אולם בב"ב דכ"ד ע"א פירש"י ריש כלה דורש ברבים בשבתות, ומשמע התם שהוא בעצמו היה הדורש ע"ש וצע"ק

שם כוותיה דאבוה דאבא מסתברא דהא תלינן בזאב, ע' תמים דעים להראב"ד סי' י"ב ובתשב"ץ ח"א סי' ס"ז ובח"ב סי' פ"ט ובח"ג סי' ל"ב וסי' מ"ח ובריב"ש סי' ע"ז וסי' קס"ג וסי' תצ"ח ובת' פמ"א ח"א סי' ט"ו

שם מורנא פליגי בה רב יוסף בר דוסאי ורבנן. ברי"ף גריס אבא יוסי בר ביסא ורבנן. וברא"ש הגרסא רב יוסף ורבינא

שם והלכתא לאחר שחיטה פריש, ע' בס' התרומה ה' טרפות סי' י"ד ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ל"ו ובת' מהר"ם לובלין סי' קכ"ז

שם עד שתינקב לסמפון גדול, פי' אמצעי ש שבאומא, ור' ירמיה בר אבא דייק כן מדברי ר"ש גופיה דקאמר עד שתינקב לבית הסמפונות והוא להיכא דשפכי סמפונות כולהו כדאמרינן לעיל דמ"ה ע"ב

שם א"ר יצחק בר נחמני א"ר אושעיא בילקוט ויקרא רמז תס"א הגרסא רב יצחק בר נחמן א"ר הושעיא

שם חלב שע"ג קבה כהנים נהגו בו היתר. ע' מה שהאריך בזה במל"מ פי"ג ה"ה משגגות

שם ר' ישמעאל אומר כו' כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקב"ה מברך לכהנים דע"א כו' כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקב"ה מסכים על ידם כו' ובספרי פ' נשא דריש כתרווייהו וע"ש בהתוה"מ, אולם במד"ר שם אמרו ישראל לפני הקב"ה רבון העולמים לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו אין אנו צריכין אלא לברכותיך כו' אמר להם הקב"ה אע"פ שאמרתי לכהנים שיהיו מברכין אתכם עמהם אני עומד ומברך אתכם כו' ע"ש. והוא דעת ר"ע דואני אברכם קאי על הסכמת הקב"ה לברכת הכהנים לישראל. וכ"מ בירושלמי גיטין פ"ה ה"ט דקאמר שלא תאמר איש פלוני מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכנו אמר הקב"ה ומי מברכך לא אני מברכך שנאמר ושמו את שמי על ב"י ואני אברכם וע' בראבי"ה סי' קנ"א, הרי דס"ל נמי דואני אברכם קאי על ברכה לישראל וע' בתנחומא פ' לך סי' ד' ובפ' נשא סי' ח' וברוקח סי' שכ"ג ובשבלי הלקט סי' ל"ג

אמנם יל"ד קצת אליבא דתרווייהו הרי בתר דכתיב דבר אל בני ישראל איצטריך ליה האי קרא דואני אברכם לרבות גרים נשים ועבדים לברכה כמבואר במד"ר שם. וע' מנחות דס"א ע"ב תוד"ה אין וע' בס' האשכול ח"א סי' ט"ו ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרמ"ח ובת' רדב"ז ח"א סי' א' ובמש"כ בחידושי ריש ערכין

והנה פה מצאתי מקום להעיר במש"כ בהפלאה לכתובות דכ"ד ע"ב בשם הס' חרדים, דכמו שיש מצוה על הכהנים לברך. כמ"כ יש מצוה על הישראלים להתברך מן הכהנים והביא ראיה לדעת