אור הישר (חולין) קב

ל"ט שם וברדב"ז ח"ג סי' תקצ"ה ובפר"ח סי' ל"ט סק"ו

בא"ד ואע"פ שהוא סותם הנקב ואין מוציא רוח כו', ע' עונג יו"ט סי' ע"ב

רש"י ד"ה היינו. ואונא הסרוכה באומה והיא אצלה מעשה בא לידי ושאלתי את פי רבינו יעקב בר יקר והתירה לי לאכול כו' ע"כ, וכן פסק בפרדס סי' ר"ל וע' בתמים דעים להראב"ד סי' י"א וסי' ק"נ ובתשב"ץ ח"ג סי' מ"ח

תוד"ה והלכתא, בכל דוכתי קיימ"ל כרבינא לקולא ולא הוצרך לפסוק כאן כו'. כה"ג העירו התוס' בע"ז דל"ג ע"ב בד"ה והלכתא, וע' בת' הגרע"א ס"ס צ"ב וכבר הקדימו בזה בת' חו"י סי' צ"ד, וע"ל ד"ח ע"ב ובמש"כ בחידושי שם

תוד"ה אלא, פי' ר"ח ל"ש וטרפה ולפירושו הא דאמר לקמן אדומה כשרה מדר' נתן כו', ע' ברא"ש סי' י"ג ובראב"ן סי' רל"ו ובביאור הגר"א סי' ל"ח סק"ד ובפמ"ג שם משבצות סק"ב ובפלתי סי' ל"ג סק"ו וסי' ל"ח סק"א ובבאר יצחק חאה"ע סי' י"ח

תוד"ה אוכמי. ומעשה בא לפני ר"ת והכשיר כו', ע' בביאור הגר"א סי' ל"ח סק"א ובפמ"ג שפ"ד שם סק"ה

בא"ד ונראה לפרש דאוכמא דהכא היינו כי כוחלא כו', ע' ראב"ן סי' רל"ו וברש"י קידושין די"ב ע"א ד"ה אבנא ובתמים דעים להראב"ד סי' י"א ובשבלי הלקט ה' טריפות סי' ח'

תוד"ה אבל כסדרן היינו רביתייהו נ"ל כסדרן דוקא באותו ענין כשהן שוכבות זו אצל זו כו', ע' ראב"ן סי' רל"ח ובתשובות הרשב"א סי' ב' ושם סי' קס"א ובחידושי הרמב"ן והרשב"א מה שהאריכו בסוגיין: וע' בת' הרא"ש כלל כ' סי' ח' וסי' ל' ובס' התרומה ר"ה טרפות וברוקח סי' שפ"א ובשבלי הלקט ה' טרפות סי' ח' ובמהרי"ק שרש ל"ז ובתשב"ץ ח"ב סי' רס"ג וח"ג סי' מ"ח ובח"ד בטור השלישי סי' כ"ה ובט"ז סי' ל"ט סק"ח ובת' אבקת רוכל סי' רי"ז ובבשמים ראש סי' ס"ו ובכסא דהרסנא שם

תוד"ה היינו. והא דטרפה שלא כסדרן היינו משום שסופה להתפרק כו'. וכ"כ הרשב"א בתשובה סי' כ"א וע' ראב"ן סי' רמ"ב ובמשפטי בדיקת הריאה לרבינו יונה זצ"ל הנספחים לתשובות הגאונים ובמעשה הגאונים סי' צ"א ובת' הרדב"ז ח"א סי' כ"ו וסי' קמ"ה ובפלתי סי' ל"ט סק"ד ובת' פמ"א ח"ב סי' צ'

בא"ד ורבינו נחשון גאון ע'"כ, הוא היה ריש מתיבתא דסורא כמבואר בס' האשכול ח"א סי' ה' ובע"ז דנ"ח ע"ב תוד"ה כתב נזכר עם בנו רב היי גאון כמו שנזכרו שניהם ביחד באגרת דרב שרירא גאון, אולם אין זה הנודע בשם רב האי גאון, שהוא היה בן רב שרירא גאון מפומבדיתא

דף מ"ז ע"א ואמר רבא הני תרתי בועי דסמיכי להדדי כו'. הנה בשיעור הסמיכות מחדא לחברתה מפרש הרא"ש ז"ל שאין ביניהם היכר בשר. והרשב"א ז"ל פירש כדי שתוכל האחת לדחוק חברתה הא לאו הכי כשרה ע"ש. וחילוק זה לדינא תלוי לפ"מ דמפרשי בש"ס בטעמא דרבא. דהרשב"א והר"ן דנקטי משום דחיישינן שמא תדחק זו על זו ותבקע האחת מחמת דוחק חברתה או פעמים שתיהן ע"ש, לפי האי טעמא שפיר פירש דשיעור הסמיכות הוא כדי שתוכל האחת לדחוק חברתה הא לאו הכי כשרה, אולם הרא"ש דנקט פירש"י, וכה"ד הראב"ן בסי' רל"ח, דקים ליה לרבא דאינן סמוכות אלא מחמת נקב שהיה בריאה וממנו נולדו הבועות סביביו, והוא קרוב לפירוש רגמ"ה והרמב"ם בפ"ז הי"א מה שחיטה, שהדבר קרוב הרבה שיש נקב ביניהן ואין להן דרך בדיקה. לפ"ז אין טעם לסמיכותן מפני דחיקתן זל"ז, דאפילו אם לא ידחקו זל"ז ג"כ לית להו בדיקותא לטעמא דרבא, מפני הנקב שיש ביניהן, ולהכי יהיב הרא"ש שיעוריה שאין ביניהם היכר בשר, וע"ש בהג"א

והנה הרשב"א והר"ן הקשו על פירוש הרמב"ם שכתב שאין להן דרך בדיקה, אמאי ננקבינהו לתרווייהו זו מכאן וזו מכאן ואח"כ אפשר לבדוק בינתים אם יש שם נקב או לא ע"ש ובמעדני יו"ט תירץ דקרום שעלה מחמת מכה הוא ואינו קרום ע"ש. וכבר הסביר כן הראב"ן שם ע"ש. והסברא מחייבת ג"כ לפי הך שיעורא דאין ביניהם היכר בשר, א"כ הלא נתקלקל הבשר שבין הבועות ומה שייך בדיקה ביניהם

אולם לולא דברי הראשונים ז"ל אמינא אדרבה דבר גדול כתב בזה הרמב"ם ז"ל, דלכאורה הרי רבא קאמר לית להו בדיקותא. ומדוע שינה הרמב"ם לכתוב אין להן דרך בדיקה, ובע"כ דנשמר בזה מקושית הרשב"א והר"ן ע"ד רבא גופיה. מדוע לית להו בדיקותא ננקבינהו להבועות משתי הקצוות ונבדוק באמצע אם יש שם נקב. לכן מפרש הוא לדברי רבא וקאמר שאין להן דרך בדיקה. ר"ל דדרך בדיקה הורו לנו בש"ס לעיל דמ"ו ע"ב דמותבינן לריאה בפשורי ונפחינא לה אי מבצבצא טרפה ואי לא כשרה ע"ש. והשתא התינח היכא דהריאה היא שלמה. אז בדקינן לה בדרך זה. משא"כ אם היתה מנוקבת משני צדדי הבועות. הלא לא תהיה להן דרך בדיקה הרגילה, ואין אנו יכולין לעמוד על בירור בדיקה כזו, דאי נפחינן לה ותבצבץ, אפשר מפני הנקבים דנקבינהו בידים, ואם לא בצבצה אפילו בתר דנקבינהו, אז בודאי הוא משום קלקול הבשר, דאיך לא תבצבץ גם אחרי שיש נקבים לפנינו. וממילא עכ"פ אחרי כל אלה מספיקא לא נפקא, שמא יש שם נקב גם מבפנים שהולידה את הבועות, והיינו דקאמר רבא לית להו בדיקותא. והסביר הרמב"ם דבריו. דאין להן דרך בדיקה שהורו לנו חז"ל בכלל בדיקת הריאה. כן היה נלע"ד. וע' משפטי בדיקת הריאה לרבינו יונה הנספחים לתשובות הגאונים דף כ"ו ע"ב ובת' פמ"א ח"ב סי' ן קנ"א

שם חמשה אוני אית לה לריאה כו' ע' בס' המכריע חי"ד סי' י"א ובמהרשד"ם חי"ד סי' מ"ד ובפמ"ג ר"ה טרפות.