אור הישר (חולין) קא

אם מצבם הוא בעושר ואושר שם לא תעלה לכם בנקל כל כך וע' פלתי סי' מ"א סק"א

שם כזית שאמרו במקום מרה כו'. ע' בס' הפרנס סי' פ' פ"א

שם א"ר פפא הלכך בעינן כזית במקום מרה ובעינן כזית במקום שהיא חיה, והנה כן היה דרך ר"פ בכל המקומות דאיכא פלוגתא ומספקיה ליה כמאן נעביד פסק כתרווייהו. וכ"ה לקמן דס"ה ע"א ודע"ו ע"ב ודאמרינן בברכות די"א ע"ב הלכך לימרינהו לכולהו, הוא נמי מדברי ר"פ, כדגרסי שם הרי"ף והרא"ש וע"ש דנ"ט ע"א ושם ע"ב ודף ס' ע"ב ובשבת ד"כ ע"א ובמגילה דכ"א ע"ב ובסוטה ד"מ ע"א

שם מתלקט מהו כרצועה מהו כו' תיקו ע' בת' פמ"א ח"א סי' א'

רש"י ד"ה במקום שהיא חיה, דהיינו מקום תלייתה כו' זה נראה לי ומצאתיו. לישנא אחרינא כו', לע"ד מצא כן בה"ג ה' טרפות, וע' בפרדס ה' טרפות ובמעשה הגאונים סי' צ"ב ובמשאת בנימן סי' ק"ג

תוד"ה עד. דה"מ במשנה או בברייתא אבל הכא מימרא היא ע"כ, ע' פר"ח סי' ל"ב סק"ו וסי' מ"ד סק"י

תוד"ה למטה יש להסתפק אם למטה ממקום חיבורן בגוף קאמר אם למטה ממקום ששוכבות על הגוף כו' ע"כ, וספק זה הביא הרא"ש בסי' י"ב בשם רבינו שמשון, וע"ש בהג"א ובראב"ן סי' רל"ד

תוד"ה ואמרי לה כלומר עם עילאה כו'. ע' פמ"ג סי' ל"ט במשבצות סקי"ח ובת' דבר אברהם סי' ל"ה

ע"ב האי ריאה דאוושא כו'. ע' בת' מקום שמואל סי' ט'

שם בחמימי לא דכווצי, ופירש"י והנקב נסתם כו' ע"כ, ועפ"ז מובן הא דאמרינן לקמן דק"ח ע"ב גבי כזית בשר שנפל לתוך יורה רותחת דמפלט לא פלט, ולקמן דקי"א ע"א אמרינן נמי דלר"נ חלטי ליה כבדא ברותחין ע"ש, משום דכיון דאפילו חמימי פועלת על הבשר לסתום את נקבי הפליטה מכש"כ רותחין, וע' ראב"ן סי' כ"ג ובת' ריקאנטי סי' רי"ד

שם אלא מותבינן בפשורי ע"כ, כ"מ שנזכר פשורי, בש"ס, אינן חמין יותר מחמימות הרוק. כמש"כ הרמ"א ביו"ד סי' קפ"ח ס"ד. וע"ש בש"ך סקי"ד שכ' בשינוי לשון קצת ממש"כ בסי' ל"ו סק"ז

שם והאי דאוושא זיקי דביני ביני הוא, ע' בת' פני יהושע ח"א חי"ד סי' יו"ד וי"א

שם האי ריאה דאיגלד כאהינא סומקא כשרה. ע' נוב"י קמא חי"ד סי' י"ח

שם ריאה שהאדימה מקצתה כשרה כולה טרפה כו', ע' תמים דעים להראב"ד סי' י"א ובפר"ח סי' מ"ד סקי"א ובנב"י קמא חי"ד סי' יוד

שם א"ל רבינא לרבא כו'. עמש"כ בחידושי לעיל ד"ב ע"ב בתוד"ה אנא

שם ושאר שקצים ורמשים עד שיצא מהם דם כוי, ביאור הסוגיא ע' בחידושי הרמב"ן והר"ן לשבת ר"פ שמונה שרצים ובס' יראים סי' ק"ב במלאכת שוחט

שם ריאה שיבשה מקצתה טרפה וכמה א"ר פפי משמיה דרבא כדי שתפרך בצפורן כו'. ושיעור זה הוא גם לענין יבשות הכבד כמבואר בשו"ע סי' מ"א ס"ג, מ"מ אין ללמוד מכאן לכל שיעורי יבש המוזכרים בש"ס כדכתב הר"ן ר"פ לולב הגזול. וע' בביאור הגר"א לאו"ח סי' תרמ"ה סקט"ז

שם יבשה כדי שתהא נפרכת בצפורן, ע' פר"ח סי' ל"ו סקכ"ח וסי' מ"א סק"ג

שם האי ריאה דקיימי גילדי גילדי כו' כשרה, ע' עונג יו"ט סי' ע"ג. שם הני תרתי אוני דסריכן להדדי לית להו בדיקה כו', ולמשמש באצבעותיו לראות אם תהא נימוחא נכשיר אותה ע' בתשובות הרשב"א סי' ד"ש ובת' מהר"מ לובלין סי' נ"ה

רש"י ד"ה דאושא, משמעת קול ע"כ, וכה"ג בב"מ דפ"ו ע"א אווש ביני קני ובכתובות ד"נ ע"ב ובברכות ד"נ ע"א אוושו כו"ע ושם דנ"ח ע"א כי קא אוושא ובעירובין דצ"ז ע"ב ומו"ק די"ב ע"ב אוושא מילתא, ואפשר דתתפרש כה"ג גם בריש נדרים ד"ב ע"ב משום דאוושו ליה ובסוף ר"ה דאוושי ברכות

רש"י ד"ה דכווצן לה והנקב נסתם כו' דמטרשי לה מקשין אותה כאבן כו' ע' בר"ן. ובש"ך סי' ל"ו סק"ח ובפמ"ג שפ"ד שם סק"ח

רש"י ד"ה שהאדימה שנקוטר"א, עמש"כ בזה בת' בית דוד סי' י"ב

רש"י ד"ה גילדי גילדי קליפות קליפות כו', ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' ל"ח

רש"י ד"ה חזותא, ודוקא הנך גוונים דלא מיטרפא בהו כגון אדומה ירוקה כו' ע"כ, וכוונת רש"י ז"ל באופני האדמימות והירקרוקית ע' בפרדס סי' רכ"ז

רש"י ד"ה אין מקיפין בבועי כו' כדאמרינן לקמן בפרקין מקיפין בריאה דה"מ ריאה כו' ע' בתמים דעים להראב"ד ס"ס ק"נ ובס' התרומה ה' טרפות סי' י"ג

בא"ד לשון מקיפין מקרבין זו לזו כמו אין מקיפין שתי חביות כו' ע"כ, וכ"ה בלשון המשנה מקפת וקורא לה שם דתנן בנדה דכ"א ע"ב ובטבול יום פ"ד מ"ב, וע"ש בר"ש

רש"י ד"ה לית להו בדיקותא שסירכא זו מחמת נקב היא באה כו'. ע' בפרדס סי' רכ"ז ובראב"ן סי' רמ"ג ובתשובות הרשב"א סי' ש"ג, ואילה"ק לשיטה זו הרי החוש מעיד דיש סירכא בלא נקב. די"ל דבאמת אם לא נמצא נקב לאו סירכא נקראת אלא דלדול בעלמא, וסירכא שקראוה בש"ס היא דוקא כשיש תחתיה נקב. והנקב הולידה הסירכא. וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ' ובס' התרומה ר"ה טרפות ובתה"ד סי' קס"ג ובמהרי"ק שרש ל"ז ובמהרי"ט ח"א סי' ע"ז ע"ח ובתשב"ץ ח"ג סי' רצ"ג ושם ח"ד בטור השלישי סי' כ"ה ובש"ך סי' ל"ט סק"י ובביאור הגר"א סקי"ב וסקי"ט ובפתיחת הפמ"ג לבדיקת הריאה ובפתיחתו לסי' ל"ט ובר"פ