אור הישר (חולין) ק
Ohr Hayashar Chullin 100 · אור הישר (חולין) · free full Hebrew text
Open in the reader →חלים אבל לארכה כל כמה שהצואר נמשק הסדק סוגר והולך הלכך הדר חלים עכ"ל. ולפ"ז שפיר הקשו התוס' לפ"מ דריב"ל גופיה קאמר ניקבה כנפה מצטרפין לכאיסר. אע"ג דשם הוא ברוחבה, מ"מ איכא בה דין צירוף. מכש"כ ניטלה הימנה רצועה שהוא באורך דקיל כדפירש"י. ואף דניקבה כנפה וניטלה כרצועה בתרווייהו איירי בחסרון ול"ד לנסדק, עכ"פ לפירש"י אורך קיל מרוחב וזו היא מאי דהקשו התוס' השמעינן ניקב וכש"כ רצועה
תוד"ה כדי שיכנס איסר לרחבו פירוש לרחבו של איסר כו' לאפוקי דרך עוביו ע"כ, ע' ברא"ש סי' יוד ובס' האשכול ח"ב סי' ל"ג
תוד"ה אנסה עצמה שפשטה ראשה יותר מדאי ליטול ירק בבור, ע' בת' רדב"ז ח"א סי' קמ"א וסי' קמ"ה ובסמ"ג סי' כ' סק"ג
ע"ב בעי ר"ז לבית חלל קטן או לבית חלל גדול כו', ע' פמ"ג ר"ס מ' במשבצות סק"א ובפלתי שם סק"א
שם אמר אמימר משמיה דרב נחמן תלתא קני הוו כו', ברי"ף הגרסא אמר רבא בריה דרב יצחק אמר רבי וע"ש בר"ן ובתשב"ץ ח"ב סי' קמ"ח ובריב"ש סי' קפ"ט וסי' קצ"ב
שם אי הכי אמר אבא לא ידע בטרפות ולא כלום. כה"ג בשבת דנ"ג ע"א וע' רשב"ם ב"ב דנ"ב ע"א ד"ה אבא ולעיל דל"ח ע"א תוד"ה איצטריך ובמש"כ בחידושי לעיל די"ג ע"א ולקמן דקל"ז ע"ב
שם נתמסמס פסול נתמזמז כשר, ע' בס' הארוך מש"ך סי' ל"ב
שם נתמזמז מוחיה דדין לאו דלא חיי כו'. ע' בת' ח"צ סי' ע"ז
רש"י ד"ה תיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא ע' בת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד סי' ל"ג
רש"י ד"ה נתמזמז כשר נתרוקן מהמוח כו', ע' בתוה"ב להרשב"א דף ל"ט ע"א ובפר"ח סי' ל"א סק"ב ובפלתי שם סק"ג וסק"ד
תוד"ה מר, ונראה דאזלינן בכולהו לחומרא כו'. ע' בס' התרומה ה' טריפות סי' ט"ו
תוד"ה מאן. לאשמעינן דאפילו עורו בעי רוב, ע' פלתי סי' ל"ב סק"א
תוד"ה נתמזמז. תימה לריב"ם דמייתי ראיה ממוח דראש כו', ע' פלתי סי' ל"ב סק"א
דף מ"ו ע"א עד ועד בכלל א"ד עד ולא עד בכלל בעי ר"פ כו' בעי ר' ירמיה כו', לא דמי לעד ועד בכלל דערכין די"ח ע"א דפליגי רבי ורבנן, ובנזיר ד"ו ע"ב דפליגי ר' יאשיה ור' יונתן. וכן במנחות דס"ח ובר"ה ד"ל ובסוכה דמ"א, דפלוגתא דתנאי דהתם הוא בעד דכתיב בקרא אי עד ועד בכלל ועוד יש עד בלשון התנאים דפליגי בזה אמוראי, כדאמרינן לקמן דנ"ד ע"ב אלמא קסבר ר"ג עד ולא עד בכלל. ורב אסי ס"ל בעירובין דפ"ב ע"ב עד ועד בכלל וע' פסחים דקי"ז ע"ב ובנדה דנ"ח ע"ב. משא"כ בעד הנאמר בסוגיין דלא שייך לכל המקומות בש"ס. משום דבעצם הוא מדברי שמואל ורב הונא בריה דרב יהושע בעי לדעת. אי גם עד ועד בכלל היתה בכוונת שמואל או לא, ובשטרות ונדרים שהוא בלשון ב"א. הסכימו כל הפוסקים דעד ולא עד בכלל. כדהביא ביד מלאכי סי' תקי"ט, וע' בת' ריקנטי ה' ק"ש סי' ה' ובמעשה בצלאל שם, וע' בחו"מ סי' מ"ג סכ"ז ובש"ך שם סקמ"ה ובתומים סקכ"ז ובגבורות ארי לתענית ד"י ע"א
שם בעי ר"פ את"ל כו' בעי ר' ירמיה את"ל כו', ע' פר"ח סי' ל"ב סק"ד וסק"ה
שם בעופא ר' ינאי אמר למטה מן האגפים ור"ל אמר עד בין אגפים, ע' בהגהות מיימונית ובמ"מ וכ"מ פ"ט ה"ד מה"ש ובס' התרומה ה' טריפות סי' ט"ז ובשבלי הלקט ה' טרפות סי' ב' ובפר"ח סי' ל"ב סק"ו
שם אמר עולא הוה קאימנא קמיה דבן פזי כו', ע' פר"ח ליו"ד ס"ס ס"ה
שם ניטלה הכבד וכו' הא נשתייר הימנה כלום כשרה כו'. ע' בת' משאת בנימין סי' כ"א ובברכ"י חי"ד ר"ס מ"א ובאור שמח פ"ח הכ"ד מה"ש
שם ההוא פולמוסא דאתא לפומבדיתא ערקו רבה ורב יוסף פגע בהו ר"ז אמר להו ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה רב אדא בר אהבה אמר במקום שהיא חיה. והנה משמע דר"ז לא בעי במקום שהיא חיה, רק אם היא במקום מרה כשרה, ומה נפלאים המה הדברים שבמקום וזמן סכנה נוראה כזו, עד שלבסוף אגב שמדא נח נפשיה דרבה כדאמרינן בהפועלים דפ"ו ע"א. גם אז לא נחה ולא שקטה רוחם מללמוד תורה ולאגמוריה במה שנוגע להלכה ולמעשה
אמנם מדוע למד להם דוקא הלכה זו אפשר דהורה להם דרך אגב ע"פ מה שראה בתכונתם עיקר דאגתם ע"ד הרבצת התורה שמסרו נפשם עליה בכל ימי חייהם. אמנם שם היו עמהם ג"כ ר' אבא ור' יצחק נפחא ור' ירמיה ור' אבהו ור' חנינא בר פפי כמבואר באגרת דרב שרירא גאון. והיו חושבים דעל ידם תתקיים ישיבתם. ועכ"פ ר"ז גופיה ישאר שם שאין לו אימת המלכות כ"כ, דאביו גבאי של מלך היה כדכתבו התוס', ואפשר דעל ידו תתקיים ישיבתם פה, אבל מי יודע באיזה מקום יגלו הם ואולי יהיו מוכרחים להתפרד זה מזה ואם יבא אחד מהם באתרא דלא ידעי ליה, והמקום לא יהיה מסוגל להרבצת תורה. באיזה אופן יהיה בידו ליסד ישיבה חדשה במקום גלותו, ולזאת רמז להם ר"ז הלא תראו כי גם ע"י כזית אחד יוכל הבעל חי להעמיד חלקו בחיים, וממילא אין פחד גם לכל אחד מכם על היותו בודד בפעולתו, רק כלל אחד יזכור כי הכזית צריך להיות במקום מרה. ואע"פ שאינו במקום שהיא חיה, וגם תחיית התורה היא בדרך זה כי אף במיסדים מועטים אפשר להקימה לתחיה, ואפילו במקום דאינה חיה, רק אם היא במקום מרה של המצב הגשמי, לא כן