אור הישר (בכורות) סז

דף נ"ה ע"א כל הנהרות למטה משלש נהרות, וג' נהרות למטה מפרת כו', והנה המג"א בסי' רכ"ח סק"ג הק', מ"ש דמברכינן עושה מעשה בראשית, דוקא על הארבע נהרות דכתיבי בקרא, ולא על שאר נהרות גדולות שנבראו מששת ימי בראשית, ומשום קושיא זו הכריח דעל כל נהרות גדולות צריך לברך, אמנם בתורה תמימה שדא ביה נרגא בתירוצו, ע"פ סוגיא דידן דד' נהרות אלו הם יסודי ומקורי כל הנהרות שבעולם ע"ש

, ולכאורה יש מקום לדברי הרב בעל תורה תמימה, דאין סברא לברך ברכת עושה מעשה בראשית, על כל פרט מפרטי הבריאה, רק על ענין כללי או דבר מסויים דקחשיב במתניתין ר"פ הרואה, ולכן יש מקום לקביעות הברכה דוקא על הד' נהרות דכתיבי בקרא, להיות הם העיקרים לכל הנהרות שבעולם, ומכש"כ די"ל נמי, מאן מפיס בשאר נהרות גדולות, אם לא שלטו בהם מעשה ידי אדם בזמן מן הזמנים, ובאופן זה הרי אפילו נהר פרת, שהוא המקור גם לג' הנהרות האחרות כמבואר בסוגיין, מ"מ אין לברך עליו אלא מבי שבור ולעיל או מאיהי דקירא ולעיל, כדאמרינן בברכות דנ"ט ע"ב, ולפ"ז אין לברך על שאר נהרות גדולות, ויהיה נ"מ לדינא בין המג"א והתורה תמימה כנ"ל

ולעד"נ דהא באמת פסק השו"ע נוסד ע"ד התוס' והמרדכי ר"פ הרואה, והתוס' שם דייקו בלשונם, במש"כ ד' נהרות דכתיבי בקרא ע"ש, והשתא אם כדברי בעל התו"ת, דאלו הן המקור לכל הנהרות שבעולם, א"כ סובב הולך קושית המג"א מיניה וביה, הלא במתניתין נהרות סתמא תנן, ולפ"ד הו"ל למיתני אלו ד' נהרות ומנלן לחלק, ולכן לע"ד כוונת הראשונים ז"ל עפמש"כ לעיל, דעל נהרות אחרות אפילו אם מצד הדין צריך לברך, אך עכ"פ מידי ספק ברכה לא יצאו, דעל כל אחד אפשר לאמר שנחפר ע"י בני אדם, כעין דאמרינן בסנהדרין דצ"ג ע"א, דדניאל אזיל למיכרא נהרא רבה בטבריא ע"ש, ולפ"ז אין מקום לקביעת ברכת עושה מעשה בראשית, על שום נהר בעולם, רק על ד' נהרות אלו דכתיבי בקרא, היינו שהכתוב מעיד עליהם שהיו מששת ימי בראשית, עליהם ודאי נופל לאמר שקבעו הברכה, כל היכא דלא ידענו שנשתנו, כנלע"ד הבנתם במתניתין דר"פ הרואה

ובזה סרה קושית המג"א, שהקשה הרי במתניתין נהרות סתמא תנן, ומדוע לא יברכו עליהם, דלפמש"כ הרי בזה גופה נתקשו הראשונים ז"ל בדברי משנתינו, איך אפשר קביעת ברכת עושה מעשה בראשית על סתם נהרות, כל זמן דלא ידעינן אם הם עומדים באמת מששת ימי בראשית, ומשום הכי גופה פירשו דברי משנתינו, דאע"ג דתנן נהרות סתם, מ"מ מוסב כוונתם על הד' נהרות, שהכתוב העיד עליהם, שהם מששת ימי בראשית כנ"ל

וממילא דאין מקום גם לדברי התו"ת, שכ' דד' נהרות אלו הם המקור לכל הנהרות שבעולם, ראשונה דא"כ לא יברך רק על פרת, שהוא המקור גם לג' האחרים, דמשו"ה אמרינן בסוגיין דנודר ממימי פרת אסור בכל מימות שבעולם, ואף שהוא בעצמו הרגיש בזה, אמנם תירוצו דחוק מאד ע"ש, אולם לפמש"כ בלא"ה כוונת הראשונים ז"ל, דמפרשי למתניתין דוקא על אלו הד' נהרות, משום דרק על אלו יש יסוד לקביעת ברכת עושה מעשה בראשית, מפני שהם מששת ימי בראשית בודאי, על פי עדות הכתוב כנ"ל, אבל איך נברך על נהרות אחרות שלא הוקבע עליהן ברכה מתחלה, ולכן פסק שפיר בשו"ע דאין לברך עליהן כנלע"ד

ע"ב דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיבריך, וכתבו התוס' מסלעו שלו, וכ"כ הר"ן בנדרים ד"מ ע"א, וז"ל מכיפיה מסלעו כלומר ממקורו הוא מתגדל עכ"ל, ועפ"ז יל"פ מש"א ר' יוחנן בפ' חלק דצ"ח ע"א, אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר, חכה לו, שנאמר כי יבא כנהר צר רוח ה' נוססה בו, וסמיך ליה ובא לציון גואל ע"כ, והענין הוא כך, דכל הצרות והגזירות הבאות עלינו בכל דור ודור בגוף ובנפש בכל משך גלותינו, היו רק מאומות אחרות, וזהו מה שאחז"ל במד"ר תולדות, קולו של יעקב מצווחת ממה שעשו לו הידים ידי עשו ע"ש, והענין עמוק למאד, לא כן בדורנו בעוה"ר, התחילו הצרות והגזרות לנבוע ולהתגדל ממקור ישראל עצמו, כי החפשים בעמנו השחיתו התעיבו כל חלקה טובה, ויסכרו על ידם מעיינות התורה והחכמה האלקית, ובמים הזדונים של רעל הכפירה ישקו לעדרי צאן קדשים, והדברים ארוכים ואכ"מ

וזמשאחז"ל אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר, כמו דנהרא מכיפיה מיבריך כמ"כ יבאו הצרות ממקור הישראל גופא, דמצד האומות נוכל ללמוד ולקיים את דברי התורה באין מפריע, והצרות הן רק מקרביני, אז חכה לו, שהוא עיקבא דמשיחא, שנאמר כי יבא כנהר צד, בעת, רוח ה' נוססה בו, ובכ"ז נבהלו נחפזו מדיחנו מעצמנו, להדיחנו מדרכי התורה והיהדות, על הזמן הזה נועד נבואת הנביא, דסמיך ליה ובא לציון גואל בב"א

תוד"ה הוא כו', וק"ק דאמר בפ' כל הנשבעין דמ"ז ע"ב, עד הנהר הגדול נהר פרת עבד מלך כמלך, דמשמע דוקא משום א"י קורהו גדול ע"כ, ולולא דברי התוס' היה נלע"ד, דמה דנחשב הכא לנהר גדול, להיותו נובע ומקורו יותר מיתר הג' נהרות דכתיבי בקרא כמבואר בסוגיין, ואפשר שתוקפו הוא בעומקו, אכן במראהו החיצוני ברוחבו אינו גדול כ"כ, ומשו"ה בלשון ב"א אין מקום לקרותו גדול, והשתא מדוע נסיב ליה קרא הנהר הגדול נהר פרת בפ' דברים, הרי שם לא נחית הכתוב לפרושי איכותו המקורי, כיאות אל הכתוב לפרש במקורו הסמוך למעשה בראשית, ואם בפי העולם איננו נקרא הנהר הגדול, מפני מראהו החיצוני, גם בכתוב לא היה צריך לקרותו גדול, ובע"כ משום חשיבות ארץ ישראל קורהו כן מפני דעבד מלך כמלך.