אור הישר (בכורות) כה

פ"ב מ"ט, דאם מצא בשר בעיר שישראל ונכרים דרים בה, הולכין אחר רוב הטבחים, ואם רוב טבחי ישראל הבשר מותר, ואם היתה מבושל הולכים אחר רוב אוכלי בשר מבושל, וע' בחולין דצ"ה ע"א ובב"מ דכ"ד ע"ב, ומדין תורה ודאי דהכי הוא, רק מדרבנן אסור מטעם בשר שנתעלם מן העין, כמבואר ברמב"ם פ"ח הי"ב ממ"א ובשו"ע סי' ק"י ס"ג, והשתא לפ"מ דאיירי הכא בנמצא, וע"פ דין תורה, א"כ אין חילוק אם היה הנמצא מתשע חנויות כשרות ואחת טריפה, וכולהו איתנייהו קמן, או מכלל העיר דרוב טבחי ישראל ומיעוט עכו"ם וליתנייהו קמן, וכל הציור דתשע חנויות הוא רק משום לקח, דבזה אסרינן מטעם קבוע, אבל בנמצא שפיר משכ"ל אפילו בדליתא קמן, ובע"כ משום דהש"ס בעי להורות הדמיון בדאיתא קמן, לכן בהכרח הביא מהא דתשע חנויות, דאפילו לפ"מ דנמצא, אפ"ה הא איתנייהו קמן, ומהשתא קשה אהא דבעי להקשות הרי גם בדליתא קמן אזלי רבנן בת"ר, ומביא מהא דקטן וקטנה דגבי חליצה ויבום, ולא הביא ממשנה דמכשירין הנ"ל, דמציאת בשר בעיר שרובא ישראל דכשרה, ומי לא עסקינן דאפילו היתה העיר גדולה כאנטוכיא, הרי דאזלינן בת"ר בדליתא קמן ג"כ, ואז הרי היה הדמיון דוגמת דתשע חנויות וצ"ע, ועמש"כ בחידושי לחולין די"א ע"א בס"ד

, רש"י ד"ה ר"מ חייש למיעוט כדקתני לקמן קטן וקטנה ע"כ, וביבמות דקי"ט ע"א כ' רש"י, ר"מ חייש למיעוט בפ' הכל שוחטין ד"ו ע"א גבי כותים כו' ע"ש, וע' בחולין שם רש"י ד"ה מצאו וצע"ק

תוד"ה ובגסה כו', כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה כו', ואית ספרים דלא גרסי התם כן, אלא גרסי, סימן ולד באשה סימן ולד בבהמה בו' ע"כ, והנה התוס' נקטו בגרסתם כסימן, כמו הכא כן בחולין דס"ח ע"א ובכ"מ, ולכן הקשו משה"ק, ורש"י נקיט גרסת סימן, ומשום קושית התוס' מהך דהכא, דייק רש"י לכתוב במשנה חולין דע"ז ע"א וז"ל, הכי גרסינן סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה, וכן הורה על גרסתו זו, בביאור דבריו בב"ק די"א ע"א ע"ש

דף כ' ע"א מחוורתא ר' ישמעאל כר"מ ס"ל דחייש למיעוטא, ע"ל דמ"ב ע"ב רש"י ד"ה כר"מ, ובמש"כ בחידושי שם בס"ד

שם כי אזלי רבנן בת"ר, ברובא דלא תלי במעשה כו', ע' פלתי סי' א' סק"ז

שם והכא בחוששין לטינוף קא מיפלגי, ר' ישמעאל סבר א"ח לטינוף ור' יהושע סבר חוששין לטינוף, ולא חייש והאמר רבא מחוורתא ר' ישמעאל כר"מ ס"ל דחייש למיעוט כו', והנה מטנפות הוה מיעוטא, כמש"כ התוס' אאוקימתא דהכא בד"ה ור' יהושע, ולפ"מ דאוקים דר' ישמעאל סבר א"ח לטינוף, בע"כ משו"ה לא חייש משום דמיעוטא הוא, ולפ"ז שפיר פריך ולא חייש והאמר רבא ר' ישמעאל כר"מ ס"ל דחייש למיעוט, ולפ"ז הי"ל לחוש למיעוטא דמטנפות

אולם בזה גופה קשה מנ"ל להקשות כן, דלמא לא ס"ל לאוקימתא דהכא כרבא דר"י כר"מ ס"ל, רק כרבינא דאוקים לעיל דר' ישמעאל ס"ל כרבנן דאזלי בת"ר, וכי אזלי רבנן בת"ר ברובא דלא תלי במעשה, אבל רובא דתלי במעשה לא, ולפמש"כ התוס' הכא וכן לחד תירוצא בתוס' ר"פ האשה בתרא, ס"ל לאוקימתת הש"ס ביבמות דקי"ט ע"א ג"כ כרבינא ע"ש, ולפ"ז תהיה הבנת הסוגיא כן, דלהכי ס"ל לר' ישמעאל א"ח לטינוף, משום דגם זה תלוי במעשה דהרבעה, ומפני חסרון הידיעה אם נעשתה המעשה או לא, קאמר ר' ישמעאל מכן ואילך ספק, וזהו גופה כוונתו במאי דקאמר דר' ישמעאל ס"ל א"ח לטינוף, מפני הספק של עשיית הפעולה, ור' יהושע אע"ג דגם איהו ס"ל בעלמא כרבנן דלא חיישינן למיעוטא, מ"מ ס"ל הכא דחיישינן למיעוט דמטנפות, משום דרוב בהמות מתעברות כשמגיעות לזמן שראויות להתעבר, כדכ' התוס' סד"ה ור"י ע"ש וצ"ע כעת, וע' בתרומת הדשן סי' רע"א

תוד"ה ור' יהושע כו', היינו משום דאמר קים לי בנפשאי שאני מן הרוב כו', ע' בתוס' ר"פ המניח ור"פ המוכר פירות

ע"ב תוד"ה חלב כו', והא דאמרינן פ"ק דחולין ד"ג, דרוב מצויין א"ש מומחין הן, ולא אמרינן סמוך מיעוטא דאין מומחין לחזקה, דבהמה בחזקת איסור עומדת עד שלא נשחטה כו', וע' ברא"ש פ"ק דחולין סי' ט"ו וסי' ט"ז, ולולא דבריהם היה נלע"ד, דלהאי רובא דמומחין איכא נמי חזקה, דכל ישראל יש להם חזקת כשרות, דוגמא שכתבו התוס' בחולין די"א ע"ב ד"ה כגון, דהעמד האם בחזקת צדקת ע"ש, וה"נ מלבד המחאה של אומנות השחיטה, יש לו נמי חזקת כשרות ונאמנות, וע"פ הנחה זו אפ"ל באחת משתי אלה, או עפמש"כ התוס' לעיל סע"א, דאין להחזיק שום אדם ברשע בשביל מיעוט שאין מעשרין ע"ש, וה"ג אין להעביר רוב ישראל מחזקת כשרותן, בשביל מיעוט שאינן מומחין, ועוד כיון דסמכינן חזקת כשרות לרובא דמומחין, אז הוי המיעוט מיעוטא דמיעוטא, ולא חיישינן ליה כדמסקינן ביבמות דקי"ט ע"ב, ובכי האי גוונא אפילו ר"מ לא חייש, כדכתבו התוס' לעיל ד"כ ע"א בד"ה ור' יהושע ע"ש

אמנם בשטמ"ק לכתובות דט"ו ע"א סד"ה הולכין, הקשו בשם התוס' אהא דרוב מא"ש מומחין הן, וז"ל ליהוי ההוא רוב מחצה על מחצה, שהרי כשמביאין הבהמה בביתו של שוחט הוא קבוע כו' ע"ש, ולעד"נ עפמש"כ המרדכי בחולין די"א וז"ל, והקשה לי מורי רבינו יקר, הא עיקר האי קרא דאחרי רבים להטות בסנהדרין הוא, וסנהדרין קבועין הן בלשכת הגזית, וכן בכל מקום שהן יושבין, ודמיא לט' ישראל ואחד עכו"ם עומד ביניהם, שאם זרק לתוכו פטור, דכתיב וארב לו, דמינה ילפינן דכל קבוע כמע"מ דמי, ותירץ דאין עושין מעשה בגופן, אלא אחר הדבור הנבדל ונפרש מפיהם,