אור הישר (בכורות) כג

בהיפוך כנ"ל, וי"ל דאם נפרש משום דא"א לצמצם, א"כ הול"ל דיביאו בשותפות ויתנו, אם שלנו קרובה, חלקכם יהא קנוי לנו, ואם עירכם קרובה, חלקנו יהא קנוי לכם כדפירש"י בסוטה שם, ומשמע דדבריו הוא עפ"מ דמסקינן בסוגיין, מ"מ קשה נמי כנ"ל, דאף אם נימא דבעלמא אפשר לצמצם, אפ"ה בנוגע לצמצום מלא החוט, במדה שבין שתי עיירות, קשה לעמוד על הצמצום וצ"ע

דף י"ח ע"א והכא בקרובה ולא קרובות קמיפלגי, דת"ק סבר קרובה ולא קרובות, ור"א סבר קרובה ואפילו קרובות, ולכאורה צריך להבין סברת ר"א, הלא בקרא כתיב העיר הקרובה, ואיך משתמע ליה לר"א מהאי קרא, העיירות הקרובות, ונראה דרש"י בסוטה דמ"ה ע"ב הרגיש בזה וכתב ז"ל, קרובה דכתיב בקרא אפילו קרובות במשמע, כמו ובהמה רבה עכ"ל, וגם בדבריו יל"ד, דהא בתמורה ד"ט ע"א, אהא דאמרו רבנן מצינו בהמות שקרויה בהמה שנאמר ובהמה רבה, השיב ר"ש ואמר בהמה רבה איקרי בהמה סתם לא איקרי ע"ש, א"כ האי כללא גופא לאו ד"ה היא

ולולא דברי רש"י ז"ל ה"א דה"ט דר"א, דס"ל קרובה ואפילו קרובות, דלפ"מ דס"ל לר"א אפשר לצמצם כדאמר הכא, א"כ כל אחת מהעיירות המכוונות כשהיא לעצמה, קרינן בה העיר הקרובה, דהי מינייהו מפקת

אך קשה מדוע ל"ק בסוגיין, דטעמא דר"א ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל, כדאמר האי טעמא אליבא דר"א בירושלמי סוטה פ"ט ה"ב, ואפ"ל דבבבלי קצרו בדבריהם וזהו גופה כוונתם, דמשום דכתיב ומדדו אל הערים, מזה גופה הוכיחו דקרובה ואפילו קרובות, אמנם לפ"ז תקשה מדוע צריך רש"י להביא ממרחק לחמו לטעמא דקרובה ואפילו קרובות, מדכתיב ובהמה רבה, ובאופן דילה"ק כנ"ל, ול"ק משום דכתיב ומדדו אל הערים וגו' וצ"ע

שם ואי קרובה ולא קרובות אפילו חדא לא לייתי כו', והנה בהא דנמצא מכוון בין שתי עיירות, סוגיות שונות בלשונות מתחלפים נאמרו בזה, דבמשנה סוטה דמ"ה ובתוספתא דנגעים פ"א לא נזכרו רק דברי ר"א, דס"ל שתיהן מביאות שתי עגלות, ובברייתא דנימא כתנאי דבסוגיין תניא, נמצא מכוון בין שתי עיירות לא היו עורפין, משמע דלא היו עורפין כלל, ור"א פליג את"ק ואמר שתיהן מביאות שתי עגלות, ובהא דתנא רב עמרם, הביא מתחלה דברי ר"א, ואח"כ דברי חכמים, האומרים יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו, ובירושלמי דסוטה פ"ט ה"ב הובא במשנה גופה, אחרי דברי ר"א בלשון זה, וחכ"א עיר אחת מביאה עגלה ערופה, ואין שתי עיירות מביאות שתי עגלות, וכתב עלה בפני משה שם וז"ל, אלא יביאו עגלה אחת בשותפות כו' ע"ש, ולכאורה פשטות הדברים משמע כהפ"מ, דאל"ה הול"ל וחכ"א לא היו עורפין, כברייתא דנימא כתנאי, ומדקאמר ואין שתי עיירות מביאות שתי עגלות, משמע דשתים לא יביאו רק אחת, וממילא בע"כ הוא בתנאי, וכברייתא דתנא רב עמרם

אמנם כד דייקינן שפיר אאפ"ל כהפ"מ, דהא עלה קאמר בירושלמי שם, מ"ט דרבנין דכתיב והיה העיר הקרובה אל החלל, מ"ט דר"א דכתיב ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל ע"ש, הרי בהדיא דת"ק דהתם דריש קרובה ולא קרובות, ולמאן דס"ל הכי אמרינן בברייתא דנימא כתנאי, דלא היו עורפין כלל, וכן אהא דתנא רב עמרם אמרינן הכא, דאי קרובה ולא קרובות אפילו חדא לא לייתי, ועפ"ז נראה בעליל, דהא דתנן התם אין שתי עיירות מביאות שתי עגלות, כוונתו דאינן בדין עגלה ערופה כלל, וזה מוכרע ממתניתין שם על אתר, דקאמר וחכ"א עיר אחת מביאה ע"ע, ואין שתי עיירות מביאות שתי עגלות, ולכאורה תמוה דהא. עצם מחלקותם שם, הוא בנמצא מכוון בין שתי עיירות, ומה היו החכמים צריכים אל ההקדמה, עיר אחת מביאה ע"ע, ומאי קמ"ל בזה, האם גם זה חידוש הוא מה דעיר אחת מביאה ע"ע, ובע"כ דכוונתם דכל דין ע"ע הוא רק בעיר אחת, ולא בשתי עיירות, הרי דדעתם דלא היו עורפין כלל

כן מסוגיין מוכח דלא כהפ"מ, לפ"מ דמסקינן בסוגיין, דברייתא דרב עמרם דחכ"א יביאו עגלה אחת בשותפות, ס"ל דא"א לצמצם, ואילו מתניתין דסוטה בירושלמי שם, ס"ל דאפשר לצמצם, דאל"ה איך שייך לר"א למילף מקרא דומדדו אל הערים, דשתיהן מביאות שתי עגלות, אם א"א לצמצם, ואיך ילפי רבנן שם מהקרובה ולא קרובות, הרי אם א"א לצמצם לא משכ"ל קרובות כלל, ובע"כ דס"ל שם אפשר לצמצם, ובהכרח דפליגי שם אחכמים דברייתא דרב עמרם וז"ב בס"ד

ע"ב לא נחלקו אלא בחצר בעה"ב ורועה כהן, ר"ט סבר אקנויי קא מקנה ליה בחצירו, דניחא ליה דלתעביד מצוה בממוניה כו', ור"ע סבר כיון דאית ליה פסידא, לא מקנה ליה מדעם כו', ולכאורה חזינן מהכא דר"ט ור"ע פליגי, אי אמרינן ניחא ליה לאינש דלתעביד מצוה בממוניה במקום פסידא, ולפ"ז ברייתא דב"מ דכ"ט ע"ב, אתיא רק כר"ע ולא כר"ט, דת"ר השואל ס"ת מחבירו ה"ז לא ישאילנו לאחר, ופריך שם מאי איריא ס"ת אפילו כל מילי נמי, דאין השואל רשאי להשאיל, ומשני ס"ת איצטריכא ליה, מ"ד ניחא ליה לאינש דלמב"מ קמ"ל, וכתב שם בשטמ"ק וז"ל פי' קמ"ל, דבהא כיון דאיכא קפידא לקלקול הספר, לא ניחא ליה, דהא יצא שכרו בהפסידו, כי היום או למחר לא יהיה לו ספר במה ללמוד, אבל במידי דליכא שום חשש קלקול, ודאי יכול לשאול שלא מדעת הבעלים למיעבד מצוה כו', וע' בס' האשכול ח"ב ס"ס י"ב, וסוגיא דב"מ מתאמת עם סוגיא דלקמן דנ"ח ע"א, לפירש"י שם בכת"י, דהוא בהדיא אליבא דר"ע ע"ש, ובמש"כ בחידושי שם בס"ד, וסוגיא דריש פסחים ד"ד ע"ב דקאמר אביי