אור הישר (בכורות) קלט

אי לאו קרא, דהו"א דיאכלו הכהנים כ"א חצי שיעור או בהפסק של יותר מכדי א"פ, אלא דיש להסתפק שמא אין התנאי דואכלו אותם וכו' מתקיים אלא כשאוכל כל כהן שיעור שלם, אבל יש להשיב דהא מתחלק לכל המשמורה כולה כדאמרינן בזבחים צ"ט ורחוק שיגיע תמיד שיעור שלם לכל אחד, ויש להעיר מהא דיומא ריש פרק ד' כל כהן מגיעו כפול ויש לחלק. ואין לאמר דהוה אמינא דאפשר בכהנים קטנים דהא לכו"ע לא ספינן להו בידים, ועוד דהא באכילת קטנים לא מסתבר שתקוים מצות ואכלו אותם מלמד שהכהנים אוכלים, דכיון דאין קטן חולק, אכילתו לא מעלה ולא מורידה, וראיה לדבר מפירוש רש"י במנחות ק' ע"ב ואי קשיא י"ב נינהו דאין נאכלות עד מוצאי שבת דאותו שבת הוה יום הכפורים, הא לא קשיא לענין אכילת קדשים לילה הולך אחר היום וכו' יעויי"ש, ואם איתא דאכילת קטנים יש בה תועלת הא קושיא מעיקרא ליתא דאפשר ע"י קטנים. (ולא עוד אלא דמסופקני בבע"מ אף דזכאין באכילת ק"ק וחולקים מכ"מ אפשר דאין אכילתם מועילה לענין הכפרה, כיון דלאו בני עבודה הם, ולפי"ז לא יהיה מקום להעיר כאן מדעת האומר דסומא פטור אף ממצות ל"ת, דלכן איצטריך קרא דהו"א דאפשר מה"ת שיאכלו כהנים סומין). אמנם אין צורך לכל זה, דכבר הניחו רבותינו בעלי התוס' ז"ל דהיכא דאין הבשר חזי לאכילה מה"ת אין אכילת הכהנים מונעת הכפרה וכנ"ל. ובדברי התוס' הללו בפסחים נ"ט ע"ב יש לדקדק קצת דזהו היפך הכלל דכל הראוי לבילה וכו', דהכא הוא בהפך, דהיכי דחזי לאכילה האכילה מעכבת והיכא דלא חזי לאכילה אין בכך כלום, ויש לפלפל בזה לר"ש דכל העומד לזרוק וכו', ויש לי ארוכות וקצרות בסוגיא זו ובשיטת רבינו הגדול ז"ל בהא דנטמא בשר שהניחו הלח"מ בצ"ע ואי"ה עוד חזון למועד

, ולכאורה יש להקשות לריש לקיש מנ"ל דבמליקה אישתרי נבילה, נימא דהכהנים יאכלוה פחות פחות מכשיעור, אבל באמת אין זו קושיא כלל דמנלן דמליקה נאכלת, דילמא אינה נאכלת משום נבילה, וע"כ דרחמנא רבי' וכדאמרינן במנחות ע"ג לכל חטאתם לרבות חטאת העוף סד"א נבילה היא וכו', ואי ס"ד דנאכלת דוקא פחות פחות מכשיעור, קרא ל"ל, הא לר"ל זה מותר מה"ת וע"כ דנאכלת כשיעור ומותרת לגמרי, אלא דבל"ז לק"מ דמאן קסבר חצי שיעור מותר מה"ת הא הוא ריש לקיש ואיהו הרי קסבר בנזיר כ"ט דאין שחיטה לעוף מה"ת ואין כאן נבילה כלל, אלא דלאידך גיסא יקשה לריש לקיש ל"ל קרא דכל חטאתם לרבות חטאת העוף הא לאו נבילה היא, וי"ל דהא מהיכן למד ר' יוחנן חצי שיעור מה"ת הרי הוא מקרא דכל חלב דדריש כל, וע"כ דריש לקיש דסבר דח"ש מותר מה"ת לא דריש כל, וממילא לא דריש האי כל דכתיב כאן לכל חטאתם, ויש לדחות ועוד י"ל דלכל חטאתם הא גופא אתא לאשמועינן דאין שחיטה לעוף מה"ת דלא מקשינן עוף לבהמה, ולא נאמר דיש שחיטה ויהיו הכהנים אסורין במליקה, ולהכא כתיב קרא דמותרין היינו ללמד דאין שחיטה לעוף מה"ת, אלא דא"כ ל"ל קרא דיחזקאל נבלה וטרפה לא יאכלו הכהנים דסד"א הואיל ואישתרי טליקה לגבייהו, הא לר"ל לא אישתרי כלל, ואין לאמר דהא גופא אתי לאשמעינן דלא אישתרי גבייהו כלל דאין שחיטה לעוף מה"ת, ז"א דא"כ יקשה לן וכי אורייתא קא מהדר כדמקשינן בסנהדרין פ"א גבי והוליד בן פריץ

ואפשר להמתיק מה דאמר רבי יוחנן פסוק זה אליהי עתיד לדורשו מ"ט לא רצה בטעמו של רבינא סד"א הואיל ואישתרי וכו', ובשלמא לריש לקיש דאין שחיטה לעוף מה"ת, ניחא, דלא אישתרי כלל, אבל לר' יוחנן הא יש שחיטה לעומה"ת. וי"ל דסברת ד"י היא דבשלמא אם היה אופן לקיים אכילת חטאת העוף בלי דחיית איסור נבילה, ואעפי"כ ריבתה תורה חטאת העוף דנאכלת בכל אופן, אז שפיר י"ל דאישתרי נבילה גבייהו והיינו אם היה חצי שיעור מותר מה"ת והיה אופן לקיים העשה דאכילת חטה"ע בלי דחית איסור נבילה, אבל כיון דח"ש אסור מה"ת הרי אין שום אופן לקיים אכילת חטה"ע בלי דחיית איסור נבילה לא הוה בגדר אישתרי, דמצותו בכך, (מנחות דף ה') ולא שייך לטעות כלל דאישתרי נבילה גבי כהנים, וע"כ אמר ר"י דאליהו עתיד לדורשו. ועוד י"ל דלכן מיאן ר"י בסברא זו דא"כ היה לו ליחזקאל לפרש ג"כ דכהנים חייבין בכלאים וכדתנינא הכל חייבין בכלאים וכו' ואמרינן כהנים איצטריכא ליה וכו', וביותר לפי שיטת הראב"ד הרי בכלאים הוא יותר בגדר אישתרי מבמליקה, דלדעתו הותר בבג"כ בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה, ודוחק לאמר דגלי במליקה וילפינן כלאים מינה

, ונהירנא כד הוינא טליא אמרתי בחולין כ' מצות מליקה מחזיר סימנים לאחורי העורף וכו' אף מחזיר וכו' עד בני ר' חייא סברי כהאי מ"ד דמוליך ומביא במליקה פסול, ור' ירמיה אמר כש"כ דכשר, ופירש רש"י דכל מה שלא נתמעט בפירוש, כל כמה שאפשר להשוות מליקה לשחיטה משווינן, ולפי"ז יש לדקדק מה סברת בני ר' חייא דמוליך ומביא במליקה פסול, ואמרתי דלדידהו מוכח דפסול, דמסתמא קיימי בשיטתא דאבוהן ר' חייא דסבר לעיל ט"ו דשחיטה בצפורן כשרה, וכיון דסברי בני ר' חייא דאף מחזיר סימנים אחורי העורף (מהכרח למוד מן הכתוב) אם יסברו דמוליך ומביא ג"כ כשר, א"כ אפשר למליקה שתהיה שחיטה כשרה, וא"כ למה התירה תורה (בקרא דלכל חטאתם) מליקה דהוה נבילה, הא אפשר לקיים שניהם לעשות מליקה שתהיה כשר בשחיטה, וע"כ דלא אפשר, וע"כ דמוליך ומביא פסול, וידעתי שניתן לדחות אבל חביב עלי חדוד זה מפני שהוא מראשית בכורי

והנה ראיתי שמרן שליט"א כותב בפירושו הנ"ל בתוך דבריו דהחטאת כשרה משום דעביד מהני, והנראה לי שלא הזכיר דבר זה אלא בדרך הסברה