אור החמה על ספר הזהר ג:צו

ובההוא דיוקנא דאדם אתחזון כל דיוקנין כל צורות הנבראים מושרשים בו ונכללים בדרך כללות בחכמה העליונה כאו' מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה וגומר והאדם מהחכמה חותם קטן לכל הצורות נמצא ונאצל מהחותם הגדול וז"ש ובההוא דיוקנא דאדם אתחזון כל דיוקנין וכל גוונין כל דיוקנין דמיון אריה שור נשר שהם סוד חסד דין רחמים. וכל גוונין בגוון פרצוף האדם לבן ירוק שחור וכן בעיניו וכן בשערו והכל דמיון שורש לנבראים דמות טבע חותם תבנית הספי' העליונות והעופות תלויות בפני נשר באדם וכן הבהמות בפני שור והחיות בפני אריה והכל בצורת אדם כנזכר וז"ש כמה דתנינן וגו' מורה היות האדם שורש למטבעי החיות ולא החיות טבעו וז"ש אלא דאתחזי בדיוקנא דאדם דכליל כל דיוקנין כנזכר:

א"ר יצחק ת"ח כל מה דאיהו תחות שולטניה דאדם וגומר הענין שלא יקרא איש בחי' א' ממנו אלא כאשר תסתלק מהאדם סוד הנשמה קדושה המחייבת לו שם אדם כל מה שלמטה ממנו בכלל יקרא איש מפני שאדם למעלה מאיש ושליט עלוי ותקונו של איש הוא מאדם ואדם אחרי חטאו נסתלק ממנו שם אדם ונשאר איש וז"ש מדרגה אחרא דהוה ביה בקדמיתא קודם חטאו. ולספר מעלת אדם הביא ברייתא זו דספרא דצניעותא ולספר ענין איש הביא ברייתא דבוצינא דקרדוניתא וגומר ואמר כד אתברי אדם דהיינו מציאות כללות בריאת אדם וחלקיו נחת סוד הנשמ' הקדושה שהוא מאצילות שמשם נקרא אדם כדפי' ונחת בדיוקנא עילאה ירצה בצורה רוחנית דקה ובה כלל ג' נשמה רוח ונפש שכולם בחכמה עשית והיה הרוח סוד הנאצל מת"ת אוחז בנשמה מימין מבינה ובנפש מהשמאל ממ' וז"ש נחתו עמיה עם הרוח שהוא אדם מהת"ת קושר נשמה ונפש שהכל כלל אדם וגומר נחית מעיל' וגומר משתלשל והולך דרך המדרגות. ולא אתישבא בהדי אחרא פי' לא היה אותו אדם רוחני מתיישב בא' מן הכחות מפני שהיה משתלשל ובא לאדם הראשון במצות קונו כד הוה עייל שבתא שאז הקליפה מתחזקת בין השמשות שבה נבראת ועוד כעין הנר שנכבת דולקת הרבה: וחאב אדם ר"ל וכבר חב אדם קודם שעה זו בענין שהיה סיוע לתת כח לחצונים לידבק בו מפני עונו. אתעבידו מההוא רוחא ממה שנתערבו בו החצונים ויכלו להזקק לו מפני חטא הגוף. בריין מתפשטין בעלמא הם השדים ומפני היותם תולדות מהרוח ולא מהגוף דהיינו כעין הקרי שמתחמם ואין הגוף מכוון לזה ומתפעל הגוף בלא כוונ' אלא ממה שמתקרבות הנקבות הטמאות אל הנשמה ומטמאות אותה לזה הם רוח בלא גוף שהם תולדות הרוח ההרהור הדמיון המחשבה בענין שהם רוחין מהרוח ולא קדושים אלא הרהורים טמאים ולא גוף שאין הגוף מכוון לזה והם גוף מצד חמום הגוף ולזה הם גוף ולא גוף רוח ולא רוח והם קלים מד' יסודות רוחניים טמאים ולזה הם מתפשטין בעולם. ולא אסתיימו בגופא דילהון כדפי'. בדכורא בסוד מקרה לילה בנוקבא ג"כ כמה מהן מתעברות ויולדות דבר נכרי. ויש מעולים שאינם מתחברים לבני אדם והם אותם דתליין באויר' דקאמר. תניא מבוצינא דקרדוניתא וגומר היינו לפרש ענין איש וגומר. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. תנא עילאין מנייהו וגומר זה יובן מפרשת ויקרא דף כ"ה ע"א תנא מן בוצינא וגומר עיין פרשת בא דף ל"ח ע"ב ותבין כל זה עיין שם כי ביארתי דרוש נפלא עכ"ל: