אור החמה על ספר הזהר ג:תקעג

אילין אבהן שהם ג' גווני התפוח כד פירש ר' אבא. ר' יהודה אמר וכו' נראה דפליג אמאי דאמרינן דגווני התפוח דהיינו חוור וסומק הם ג' אבות לבד ואיהו סבירא ליה כי ענין זה כולל כל ז' ספי' וז"ש קב"ה שמים איקרי דהיינו אש ומים חוור וסומק ובמלת שמים כל אינון רקיעין וכו' והם שבעה א"כ כתפוח ג"כ ראוי שיוכללו כל הספי' ואיקרון שמא דקב"ה כלומר וכאשר אמרנו לעיל תפוח דא קב"ה לאו דוקא אבהן אלא הכוונה כל הז' ספי' ומייתי ראיה לדבריו משטה דביה רב סבא ור' יצחק אמר דאין הכי נמי דבשטה דבי רב סבא הכי הוא שכל הז' נכללו במלת שמים כנז' אמנם לעולם אין במלת שמים אלא אש ומים חוור וסומק ואמצע דהיינו אבהן דאמרן לעיל והטעם דקאמר הכא בשטה דבי רב סבא הוא להיות סגיאן דכל הני גוונין כלומר רבים נכללים בשתי גוונין אלו דהיינו חסד דין חוור וסומק לכך רבים נק' בשם שמים. שבעה כתרים שבעה ספי' שבעה רקיעים גשמיים וכו' כנגד ז' חמה אמצעי נגד ת"ת ולבנה למטה מכולם נגד מלכות וכן כולם אמנם הכוכבים עצמם אין לנו עסק בהם ועל הרודף על העניינים נאמר יעמדו נא וכו' ואנן בתר אורחי וכו' שכל עסקנו בספירות:

א"ר יוסי פשיטן מילוי. ועם היות שהם מזכירים חמה ולבנה אין כוונתם רק על הספי' וע"ד משל הם אומרים שמש וירח לכסות הידיעה. מאינון ברייתי דהיינו ברייתות ידועות להם עוסק בעניינים אלו ע"ד הנסתר אוחזות דרך התוכניים ופלסופים ובזוהר החברים אחזו דברי הברייתות ההם לעסוק ולהתלמד בספי' כאומר ביומוי דשלמה וכו' ושם דברו על הלבנה והחברים למדו משם על המ' וכן באתרן סגיאין. אתגליין בההוא עלמא וכו' להודיע סודות התורה אפי' לצדיקים שכבר נסתלקו. צדק מ' משפט ת"ת ובאותם הברייתות מעלים הידיעה ואומר על לבנה וחמה אבל הם אומ' ע"ד משל על המדות וכן הם במקום צדיק וצדק הכי הוו שהם יסוד ומלכות בענין הת"ת והמלכות:

תניא כתרין ז' ספירן מחסד עד המלכות תשעה הוו שחו"ב עליהם וכתר הוא המלך כסא לא"ס על הרקיעים ובאותם הברייתות העלימו הענין בז' רקיעים ממש שהם הז' כוכבי לכת והם ז' ורקיע שמיני שבו חגורת המזלות וגלגל ט' שהוא גלגל החלק על כולם:

הא אנן בתר קב"ה ולא בדרך הוברי שמים המתפלספים באלו העניינים לביאור התורה דלא עאלו ונפקו כלומר שלא נכנסו לפרד"ס ואפשר שלא נכנסו באדרא כדפי' בספרא דצניעותא. דרא בתראה דנפקו היינו בניהם אשר הקים תחתם שנמצאו לעת פטירת משרע"ה כדמסיק כתבו לכם את השירה מדקאמר שימה בפיהם היינו סוד תורה שבע"פ שהוא ע"ד הנסתר ועוד בשירה זו נרמז כל הסוד הנסתר בתורה מדקאמר כי שם ה' אקרא דמשמע שהכוונה לבאר שם ה' ותחלתו מפ' הצור תמים פעלו וכל הפ' הקודמים הם פתיחת דברים כדמפרש ואזיל וכי שירה אתקרי כלומר סוד התורה לפום מאי דמפרש השתא דהאי פרשה גילוי סוד השם אין יחס בה לשם שירה. א"ר יצחק ודאי מה שירה אתמשכא וכו' צריך לומר שסוד התורה הה' נמשך מלמעלה על משרע"ה לגלות לישראל. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב באן אתר היא אלא אילין אבהתא וכו' הענין כי תפוח הם קשר ג' האבות והנה הת"ת הוא האחרון שבשלשתם ועומד תחת אברהם ויצחק וז"א תחת התפוח ר"ל אתה העומד תחת התפוח ר"ל בסיומה של תפוח ותחתיה כי אתה יעקב בן אברהם ויצחק ושם במקומך עוררתיך לעורר אהבה בינינו יחד. אמנם ר' יוסי לא רצה לדחוק עצמו בפי' זה אמנם פי' כפשוטו כי התפוח דא יובלא בינה כי הוא אימא לג' אבות וכל הג' גוונין בה הם כלולים אלא שאח"כ נתפשטו לחוץ א"כ הוא הנק' תפוח לעולם כי כמו שהתפוח הוא דבר א' ובו ג' גוונים כן בבינה עצמה ג' גוונין ואח"כ נפרטו לגוייהם ונטל החסד לחלקו בין גוון החיוור והפחד הסומק והת"ת הירוק וז"ש כ"י לת"ת תחת התפוח שהוא בינה שם עוררתיך כי הלא תחת בינה הוא בסוד ה' ראשונה על הוא"ו שבשם וזהו שמה חבלתך אמך וגומר והוא קל להבין אמנם לפעמים בדרך משל ירמוז התפוח לת"ת להיותו כולל גם הוא ג' גוונין אך עיקרו בבינה ולכן לא חלק ר' יוסי רק בפ' הזה תחת התפוח כי זהו ודאי בבינה אך פ' ראשון כתפוח וכו' מצי נמי לאיירי בת"ת או יפרש כתפוח ולא תפוח כי דומה הבן יקיר ת"ת אל הבינה הנק' תפוח וזהו מה שביארנו פ' משפטים דף קכ"ב ע"א ע"ש ור' אבא הכריע בין שניהם כי התפוח הוא הבינה וג' גווניה הם ג' אבות המתחברין אליה כי בניה הם נמצא כי התפוח רומז לבינה וגווניה ג' אבות והנה סיום הפ' בצלו חמדתי וישבתי והענין כי חלק ה' עמו ובצלו ישבנו אנחנו עמו ישראל ולכן ביאר פה פ' זה כי הוא טעם לכי חלק ה' עמו בשביל שהוא חלוק משאר שרי האומות כמו התפוח הנחלק בגוונין משאר עצי היער ולכן בצלו חמדתי וישבתי וגומר וכמו שנתבאר כאן פסוק כשושנה אגב גררא ביאר ר' יצחק ענין שושנה ואמר באן אתר אתכלילת וכו' פי' למה נק' שושנה וביאר כי יש זמן שנק' שושנה והוא בעת שבעלה נושק אותה והענין כי הלא הת"ת שפתותיו נק' שושנים כנז' שפתותיו שושנים וכו' והביאור כי הנה השושנים הם חוור וסומק ואינון תרין עטרין חד דאבא וחד דאמא חוור וסומק דאתכלילו בפומא קדישא דמלכא והם ב' שפתותיו וזה ירמוז פ' משפטים דף קכ"ג ע"א ושפוון אינון תרין נהורין דאבא ואימא וכו' וכד נשיק ת"ת למלכות כדין אף היא נק' שושנה משום דאתכלילת מאינון תרין שושנים והיינו אומר ישקני מנשיקות פיהו פי' יפרנסני כמו ועל פיך ישק כל עמי שר"ל יתפרנס כל עמי והיא שואלת שישפיע לה בסוד נשיקות פיהו והם אותם תרין נהורין הכלולים בפיו ית' וז"ש בגין דאתכליל בשושנים ומשום הכי בעיא ישקני וגו' כנז' מהרח"ו זלה"ה: