אור החמה על ספר הזהר ג:תקעב

הה"ד פתחי לי וגומר אמרו ישראל בעוד דהוינא זמינין למיעל וכו' הענין שכל המצות התלויות בארץ קבלום ממשרע"ה בע"פ לא במעשה כשאר המצות שממש עשו אותם בפניו וז"ש בעוד דהוינא זמינין למיעאל לארעא ולקבלא אינון פקודי אורייתא על ידוי דמשה מה כתיב ודודי חמק עבר שלא נעשה הזווג בימין כגמור שהוא הייחוד הגמור ולזה פי' בתיקונים שעדיין לא נעשה הייחוד הגמור אלא כל"ת משה מאורסת לו לבד והנה הנסים ג"כ הם עד"ז שהם ניסי משרע"ה מאספקלריא המאירה והפך הטב"ע שהוא שם אלהי"ם ומשה מהפכו מדין לרחמים ופקיד ליה כרעותיה אמנם יהושע ושאר נביאים הם מאספקלריא שאינה מאירה והטבע שם אלהי"ם שולט ואינם יכולים לשנותו לרצונם כמשרע"ה וז"ש דקב"ה עביד ליה נימוסין וכו' והנה ר' יהודה לא עלה בדעתו שיתיישב זה בהנהגת הקב"ה לתת בה שינוי ולכך פי' הענין במשרע"ה אמנם ר' יצחק פי' הענין ממש בהנהגה העליונה בעצם שנשתנה ממה שהיה ולז"א דא קב"ה וכדמפרש ואזיל שע"י משרע"ה היתה ההנהגה על ידי הספי' העליונות וע"י יהושע נתלבשה ההנהגה והיתה ע"י שליח ע"י מלאך שר צבא דהיינו התלבשות ביצירה והיינו ענין הנבוא' כי נבואת משרע"ה בלי מתלבשת ביצירה דהיינו סוד התורה שלא נתנה בהתלבשות כלל וז"ש משה הוה שמע וכו' ויהושע מנהיג דורו ע"י התלבשות הנבואה במלאך דהיינו סוד הנבואה בהיכלות ע"י לבוש ביה שעתא ידעו ישראל שבחא דמשה מפני שאין האור ניכר אלא מתוך החושך ולא דמו הם שאותה המעלה היתה מגעת אליהם מצד משרע"ה אלא חשבו שהשגתם לא תעדר אפילו בהעדר משרע"ה וכשראו שנעדרה השגתם בהעדרו הכירו שההשג' הגדולה ההוא שהיתה לכם היתה ע"י משרע"ה וז"ש בקשתיהו וכו' רצו להשיג מראה נבואתם * בכ"י כמקדם. במקדש כימי משה ולא מצאתיהו והיינו שארז"ל זקנים שבאותו הדור היו אומרים אוי לה לאותה בושה וכו'.

ישעיה דהוה רחיק וכו' האזנה מקרוב מפה לאוזן. שמיעה מרחוק ואפי' שאמר שמעו שמים נתפחד ואמר כי ה' דבר ומשרע"ה אפילו שאמר האזינו השמים אמר ואדברה כי הכל תחת רגליו. לארעשא עלמין. ששמיעת השמים היינו השתקת כולם ואין העול' מתקיים אלא ע"י קול הגלגלים והנה משרע"ה יש בכוחו להעמיד העולמות אפילו שלא ע"י סבוב הגלגלים וקולם ולא כן ישעיהו. הכא אתרמיז וכו' הן אמת יש בב' פסוקים אלו רמז לשם קדוש יוצא מהם כדפי' בס' ברית מנוחה אמנם אינו נראה שיהיה הכוונה על זה שגם פסוק יערוף בכלל אותו השם וכו' השמים אינון דאשתמודעין הם הידועים והם הספי' וישעיה לא אמרם בה"א הידיעה מורה שאמר על התחתונים.

תפוח דא קב"ה היינו הת"ת יער הוא סוד עולם הנפרדים כולם האוחזים בהיכליהם והם נטיעות נטיעות מהם עושין פירות ומהם אינם עושות והנטיעות נק' עצי ומדורותם יחד נק' יער והכוונה הנה נאמר על ע' שרים לע' אומות כדמסיק. אתיהיבו לרברבן ממנן וכו' הענין שאין השפע ניתן להם מאת הבורא אלא ע"י השר הממונה עליהם והשר אמצעי ביניהם לבין הבורא משא"כ ישראל שהם מקבלים מהבורא ממש בלי אמצעי והיינו אומר אחיד לון לחולקיה והנה השרים הם מהם בעלי הדין הקשה ודינם וחסדם הכל מעט מפני שאין בידם המזגת המדות שאין צד המלאך להפוך דין לרחמים מש"כ בת"ת ב"ה שיש בו הדין והרחמים ממוזג ופעולותיו לאין תכלית והם בהמזגה דין עם רחמים בסוד גווני התפוח וז"ש מה תפוח מתפרש בגוונוי שהם חיוור וסומק וירוק חסד דין ורחמי' ובידו ית' להטות כלפי חסד ומזג המדות והיינו אומרו מתפרש על כל חילין דקאמר והיינו ה' צבאות וכו' מה שושנה סוגה הכוונה שהשושנה יש בה עלין ירוקין קשים הרבה והם סיג לה וגדר שלא יזיקוהו הקוצים כך המ' משכנה בין הקוצים שהם הקליפות ויש לה סיג שלא יכנסו הטמאים בהיכליה והם ה' עלים כנזכר בריש פ' בראשית. דאתכלילת בשית טרפין היינו ממש עלי השושנה והם רומזים היותה כלולה מו' קצוות וכולא הוא תרי גווני כלומר עם היותם תלת גווני דהיינו חסד דין ורחמים דהיינו חוור סומק וירוק עכ"ז כל הגוונים נכללים בשתים כי הירוק מורכב מהאדום והלבן ואומ' שנים הם שלש קב"ה כתפוח היינו שת"ת כולל הלובן מימין והאודם גבורה משמאל כמו התפוח צדה א' לבן וצדה א' אדום אמנם המ' מקבלת הגוונים כמו השושנה האדום והלבן שבה מעורבים יחד שהם מורכבים יחד וממוזגים. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב מאי דכתיב קמתי אני צ"ל מאי כתיב קמתי וכו' וכן אמר אח"כ מאי כתיב ודודי חמק וגומר ר"ל כאשר היה מרע"ה מוכיח אותנו כמ"ש האזינו השמים וגו' הנה כאשר קמתי לפתוח דלתי ביתי למשה לשמוע תוכחתו ולקיים מאמרו עתה שהיינו נכנסים לארץ והיינו חפצים שיורנו דרכי מצות הנהוגות בא"י אז נפטר מן העולם ונשארנו כצאן בלי רועה בקשתיהו וכו' יראה כי בקשתי איש אשר ידריכני כמוהו ולא מצאנו כי לעולם לא היה דור כדורו של משה שנתגלה השי"ת בפרסום גדול כמו למשה. ר' יצחק ביאר כי אמת שראש הפסוק הם דברי ישראל עם משה אמנם באומ' קמתי אני וכו' הם דברי ישראל עם השי"ת כי להיות שהיה משה מוכיחן שישובו אל השי"ת והנה קמתי לפתוח להשי"ת ולשמוע בקולו ולא מצאתיו מפני כי בזמן שהיה משה עמנו היינו נענין והביא ראיה כי קרא לשי"ת דודי כי בזמן ההיא היה השי"ת בעצמו מנהיג את ישראל ולא ע"י שליח ואני חשבתי כי כן היה אחרי מות משה ואקום לפתוח לשי"ת הנק' דודי והנה חמק עבר והוצרכנו להתנהג ע"י מלאך בזמנו של יהושע והביא ראיה לזה כי הלא בתר דשכיב משה ראה מה כתיב ויאמר וגומר כי אני שר צבא ה' וכו' כלומר לא תחשוב כי אני השכינה אלא שר צבא ה' עתה באתי להיות רועה אתכם, האזינו וכו' להיות כי משרע"ה מדרגתו בת"ת הנק' שמים לכן משה הקרוב אל השמים העליונים ת"ת אמר האזינו כי האזנ' יאמר על דבר קרוב אל האוזן אכן שמיעה הוא מרחוק לכן אמר ותשמע הארץ הרחוקה ממנו יותר מן השמים אמנם ישעיה להיפך כי שאר הנביאים במראה שהיא השכינה אליו אתודע בחלום וגו' א"ר אבא באתוון גליפין וכו' הביא דברי ר' אבא פה הכרח לר' יוסי והענין להורות שהמדבר היה משה עם השמים העליונים שמושל הקב"ה ולכן נרמזו שמות הקדושים בראשי אותיות פסוק אלו והביאם הר"א מגרמיזא זלה"ה והם הה"ו ר"ת "האזינו "השמים "ואדברה גם שם וו"ה ר"ת "ואדברה "ותשמע "הארץ ונודע כי הם סוד מן ע"ב שמות ההויה הנז' בהקדמת התיקוני' שהם סוד שמא קדישא בן ד' הנחלק לע' הויות. או אפשר אומר שמא קדישא עילאה כנראה שהוא עצמו הנרשם פה והוא כי הויה עולה כ"ו והשם הרי כ"ז כי הוא כנגד כ"ז אותיות התורה והנה ר"ת של "האזינו "השמים "ואדברה "ותשמע "הארץ הם כ"ז ולהיות כי הארץ הוא סוד ה' אחרונה ולכן אין החשבון רק עד תיבת הארץ וזה נז' בפרפאות הרוקח:

ר' יצחק פתח כתפוח הביא פ' זה הנדרש על הקב"ה שהוא משונה במעשיו משאר ע' שרי האומות וכו' כאשר יתבאר ולכן הביא כאן אצל פסוק כי חלק ה' עמו וגומר בהנחל עליון גוים וגומר המדבר על דבר זה כמ"ש וישראל קדושין זכאה חולקהון וכו' הה"ד כי חלק ה' עמו ואומר מה תפוח מתפרש בגוונוי וכו' הוא מ"ש לקמן ת"ח כתפוח דאית ביה תלת גוונין שהם סוד ג' גווני הקשת דנטיל יתהון מתלת אבהתא דאינון חוור סומק ירוק והם סוד חג"ת שהם סוד מים אש רוח סוד קול דנפיק מגו שופר עילאה ואילין ג' גוונין כלולין בת"ת הנק' תפוח אכן הת"ת משבח המלכות כשושנה ולהיות כי יש הרבה מיני שושנים לכן שאל מאן שושנה או אפשר כי ודאי לא נעלם ממנו היות כ"י נק' שושנה כנודע אמנם להיות כי בינה ומלכות נק' כל א' שושנה כמ"ש בתיקונין על הרועה בשושנים דף ס"ט סוף ע"ב דתרין שושנים אינון בינה ומלכות לכן שאל למי מאלו הב' שושנים היה משבח באומר כשושנה וביאר כי הוא כ"י דכלול' חיוור וסומק ימין ושמאל כנז' פ' בראשית דף א' ע"א וגם אית בה שית עלין שהם כנגד ו"ק שבה שהוא עיקר כל הי"ס גם בתיבת שושנה נרמז תיבת שש ואומר ה' עלין הם כנגד ה' קצוות הראשונים אשר נק' חמשין תרעין דבינה וכולם כלולים ביסוד הנק' כ"ל בגי' חמשים ועם היסוד הם ששה והם י"ב כנזכר בתיקונין דף ס"ט סוף ע"ב על הפ' רועה בשושנים ובסוף ע' ע"א כי בינה ומלכות נכללים כחדא ונק' [שושנה] וכאו"א אית בה שית טרפין והם סוד אור ישר ואור חוזר הם י"ב סוד י"ב שבטי' והשושנה הכוללת בחיבור א' הרי י"ג הרי שהם ו' וה' וי"ב וי"ג והכל אחד והכי אמרה כ"י וכו' הרגיש כי אם תפוח הוא ת"ת הכולל ג' גווני חג"ת כנזכר איך מדבר עם הת"ת ואומר לו תחת התפוח עוררתיך כנזכר שהוא אינו מכללן לז"א הכי אמרה תחת התפוח וגומר באן אתר וכו' (מהרמ"ק) [נ' שצ"ל מהרח"ו] זלה"ה.