אור החמה על ספר הזהר ג:תקסג

לקותא דנהורין. שכן ביום שלקו המאורות שנתמעטה הלבנה ביום ד' נבראו כנז"ל חלול שבת דהיינו חלול מקום השכינה שעשאה חלל וסלקה משם ונגדיי לשבת שבתאי כנז"ל ובת מלך אסירא וכו' הענין הוא כי השכינה אינה מתלבשת בככבים התחתונים שהם בעשיה להנהיג העולם אלא השכינה היתה משפעת לישראל ותמצית השפע לשרי האומות והם מנהיגים לאומותם ע"י הככבים והמזלות וישראל אינם לא תחת מזל ולא תחת ככב וכאשר גרמו העונות ישראל שהם בנים לשכינה שלטו החיצונים ושכינה ע"י סרכות ירדה אל בית הסוהר דהיינו בית שבתאי להנהיג משם כל התחתונים והיינו סוד גלות השכינה ועתה נבאר בכלל ענין הספי' וההיכלות והכוכבים לדעת ר"מ בזה. לבנה חסד היכל אהבה חמה גבורה היכל זכות כוכב ת"ת היכל הרצון. נוגה נצח היכל הנוגה. מאדים הוד היכל עצם השמים. צדק צדיק היכל לבנת הספיר. שבתאי מלכות עולה ויורד בשאר המדות וכן כוכב זה שפחה בישא לעולם היא משתמשת זה עולה לסוגיא זו לדעת רעיא מהימנא ודו"ק. אמנם לדעת הרשב"י ע"ה שפי' בהיכלות דתרומה ה' פי' בפ' היכל לבנת הספיר כוכב שבתאי היכל עצם השמים כוכב צדק היכל נוגה כוכב מאדים היכל זכות כוכב חמה היכל אהבה ככב נגה היכל הרצון והיכל קודש הקדשים לא פי' בו דבר ונראה שסמך על המבין דמסתמא שני ככבים הנשארים שהם כוכב ולבנה כסדרן לב' היכלות היכל הרצון והיכל קדש הקדשים:

ואיהו מות דעניותא דאורייתא כי מצדה העלם התורה וע"ז נאמר עני מן התורה חשוב כמת והיינו שהמיתה והקליפה שולטים עליו ולכך מזומנים אליו ז' מדורין דגיהנם והיינו קבורת עני בשבעה מיני מדורות וישראל בגלות לא רעב ללחם כי אם לשמוע שהשכינה בתוך מאסרה שהיא התורה והיא קליפה מכסה התורה וישראל רעבים וצמאים אליה עד שישברו קליפותיה לשתות מימי תורה שהיא שכינה המלובשת בה וקבורה בה ושבע שני השבע שהשכינה כלולה משבע והם ז' כוכביא קדושים מתלבשים בז' שני הרעב חיצונים בסוד הגלות וקבורים בסוד שבתאי שחור עפר קר ויבש והיינו קבורה בעפר כי שחה לעפר נפשנו והיינו ונשכח כל השבע בגין לגדלא זרעים וכו' הענין כי הצדיקים אין ראוי להם שיולידו אלא בקודש והרשעים אין ראוי להם שיולידו אלא בטומאה כי לא ינוח שבט הרשע וכו' ולזה רוב העולם בינוני תערובות טוב ברע ורע בטוב ואם לא ימצא תערובות רע בטוב וטוב ברע להוליד יתמוטטו הזרעים העליונים והנשמות הקדושות למטה יהיו מעטים ולכך היתה הגזרה האלהית להתערב אשפה בגן דהיינו היות שכינה מתלבשת החוצה להרבות זרועי בני אדם אמנם בהריע הרעים יהיה משפטם יתדבקו ברעתם לרע להם מהם כמו בלעם נדונים בשכבת זרע רותחת והיא מקום קליפה קשה בגיהנם ושם נבלעת נשמתם והיינו קבורתו עד היום וכן מהם בצואה רותחת היא מקים אחר בגיהנם בהיכלות הטומאה כנז' בפ' פקודי וזהו קבורת... לכל הרעים כפי רעתם כן יתדבקי ויקברו באשפה ההוא ושם תחזור נשמתם להדבק בחלקם וז"ש דזרקין בה כלבים וחמורים מתים בני וכו':

וכגוונא דאית וכו' הענין כי י"ב שבטים קדושים הם רמז לי"ב גבולי אלכסון עליונים בהם צורת החיות כענין אריה וכיוצא כנזכר בזוהר פ' ויחי וכן בחיצונים י"ב גבולים טמאים ומרכבתם ב' נשיאים והם חיות טמאות כלב וכיוצא ובהדבק הנשמות הטמאות שם יאמר על ענין זה לכלב תשליכון אותו וכיוצא בשאר צורת טמאות כנז' * נ' דצ"ל בספ"ר והוא ר"ת בס' פרדס רמוני' בס' שער התמורה ז"ה לעומת ז"ה ז"ה בגי' י"ב והיינו י"ב לעומת י"ב דמטמא לבר נש היינו סוד יצה"ר המטמא עם הארץ שהוא ככלי חרס שהם מגבירים בעוונם יסוד העפר ויצה"ר בתוכם מטמאים מאוירם והם... לקבל טומאה ויש שאינם מקבלים טומאה אלא מבחוץ והם ת"ח שקרבם קדוש לגבוה וחוטאים קצת ותשובתם תקנתם אמנם עמי הארץ אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ושבירתם דהיינו מיתתם טהרתם בתר דקבורא דא דהיינו שאיבת הקדושה והתלבשה בגלות באשפה בסוהר שבתאי ושם משרע"ה בגלות מתלבש למטה בסוד לך רד עכ"ז אינו מטמא מהחיצונים מפני שאין מציאת שם מפני מעשים שאינם הגונים כרשעים הנדונים בקליפות מרוע מעשיהם אלא מתלבש שם בסוד גלות שכינה לכבוד ת"ת ומ' ולזה לא יטמאו שהתלבשו שם הוא ממש כהתלבש השכינ' בי' קליפין לאכפיא.

דאנת כהנא וראוי שלא תרד למט' עכ"ז לא תטמא עצמך לאביו ולאמו כנז' בחי' צדיק וכו' דהיינו שהשביעו ביהו"ה חי וקים דהיינו הכוונה להעלות המלכות הנק' שבועה אל היסוד והת"ת.

מלאכין מארי דגדפין טולו וכו' הם סוד השרפים שהם תיקון כסא הכבוד והם בסוד מטטרו"ן שר הת"ת בעל ו' כנפים סוד ו' קצוות ועליית המ' למעל' אל הייחוד ע"י וז"ש טולו אומאה שהיא מ' הנק' שבועה עלייכו שיעלוה מגלותה מתוך ההיכלות להעלותה בסוד קשר ההיכלות בתפל' וז"ש כמטרוניתא ביקרא דילה דלגבי קב"ה ויש כתות מלאכים שהם המתפשטים לפעול בעולם התחתון מהם לפעול הרחמים ומהם מלאכים שלוחין דקב"ה ומהם דין לפעול הדין והם מלאכים דילה וכו' ומפני שבאלו יתדבקו הבכי והמרירות מהגלות כאומר הן אראלם דהיינו מלאכי שכינתא דהיינו מזבח הנק' אוריאל צעקו חוצה וכו' לכך להגין עליהם ועל השכינ' שלא יתדבקו שם בייחוד החיצונים לז"א מלאכין דאבא ואימא יהון סחרין וכו' שהם חיצונים מתדבקין בהם ויברחו מהם. וראיתי כתוב כי שמות המלאכים שחותם שמם י"ה הם מאבא ואימא ואותם שחותם שמם רו"ן הם מהכתר והם חזקים בפעולתם מרוב קדושתן ובלתי מעוברי"ן מפני שאין חיצונים מוחין בידם וז"ש יהון סחרין וכו' באות ו' בשית גדפין לרמוז שם יהו"ה במלאכים כי אותם שהם מאבא ואימא הם י"ה ואותם שהם מארי דגדפין הם ו' ושכינ' עצמ' ה' וכן בחזרתה מלא' כל טוב כדמפרש לקמיה.

ואנת אליהו שמדתו היסוד כאומרו הנני נותן לו וגומר והיינו מצד נשמתו נכנס לאצילות כשאר נשמות הצדיקים הנכללים ביסוד בסוד הייחוד כאומר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים יסוד וכו' ולפ' מצד נשמתו בסוד היסוד שהוא מקור השפע למלכות וז"א אנת אליהו סליקות לעילא וכו' ומצד גופו הוא מלאך ועביד שליחותא וכו' תהא כרוב תחותה לרדת אחר היחוד כדמפרש ואזיל מהרמ"ק זלה"ה: