אור החמה על ספר הזהר ג:תקסב

והיה ביום הניח ה' וגומר פתח רעיא מהימנא ואמר ודאי בגין דא הוו אזלין וכו' והכי מפרש קרא ולא נחם אלהי"ם דרך ארץ פלשתים כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה יצה"ר ושבו מצרימה אל הקליפות כשהיו ולזה ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף כדי שיבטלו כח הקליפה והיינו אומרו הוו אזלין במדברא ועל ימא וכו' עמלק מאן הוא לעילא כלומר אינה חלק מהקליפה הוא שעם היות כי הע' אומות שונאים לקדושים זה הוא שונא יותר וצריך לחקור מאן איהו וכו' בתי שבתאי וכו' הענין כי ז' ככבי לכת הם נשפעי' מז' היכלות כנז' בהיכלות פ' בראשית והם מהיכל לבנת הספיר נשפע שבתאי ועד"ז ממטה למעלה וזה ע"י כמה כחות משתלשלין ובאמצעיתם נקשרים החיצונים והכוכב שבכחו לפעול הרע יתאחז בהשתלשלות הכחות מההיכלות אלו החיצונים ולכך שבתאי השחור בו תלוי כל דאגה שבעולם וכן מאדים האדום בו כל מלחמה שבעולם והם חיצונים ובלבנה חציו רע וחציו טוב וכיצד הרע שבה נאחזים ג"כ החיצונים כדמפרש ואזיל וכשנאמר לאברהם אבינו לך לך מארצך עניינו שיצא מאצטגנונית שלו והטעם שלא יתדבק בחיצונים נאחזים באלו ואלא יתאחז למעלה בהיכלות קודם תערובות החיצונים בהם דהיינו... בתי וכו' לקאת בחסרונה דבר זה קשה ליודעים סבת הלקות שא"א להיות אלא דוקא במילואה של לבנה האמנם נוכל לומר כי לעולם הלקות אינו אלא במילוא' בעת הניגוד אמנם יהיה בתחלתו או בסופו ואם יהיה בתחלתו קודם שימעט כלל ח"ו זה מורה כי בגבורות הקדושים פגם אמנם אם יהיה בסופו שמתקרב אל תחלת המיעוט אז יהיה רע לרעים המתחילים להאחז בה. דאינון לא ידעין בבריאתן בסוד רמז הלבנה ומה שנאחזת בסוד בריאתה בסוד סבבותיה העליונות דהיינו עון המיעוט העליון וחיצונים האחוזים בה ואם חינם משיגים בזה כישראל היודעים האמת אמנם ידיעתם במזלות בסוד שימושן בהילוכן כפי ראות עיניהם כענין חכמה דתכונה הידועה עתה לתוכנים החיצונים. וסיהרא אתבריאת שכן מקום המ' ד' בסוד חגת"ם ובד' לקו המאורת כדכתיב ויברא אלהים את שני המאורות הגדולים ומיד את המאור הקטן ושם גברה יד הטומאה ונבראת לילת שבתאי ולזה מהיכל לבנת הספיר שהוא היכל המלכות נאחז שבתאי שע"י נמשך מהיכל לבנת הספיר העניות והרעב והצמאון כענין המלכות שבחסרונה נק' עניה ויבשה כנודע והיינו ויהי מאורת חסר לרמוז אל לילית שהוא מארה בבית רשע בית שבתאי דהיינו סוהר ופי' בעלי חכמת * נ' שצ"ל החול. החולי שצורתו כזה # והיינו וחוטא ילכד בה שמתפתה אחר לילית אשר מצודו' וחרמים לבה ואסורים וצדיק נמלט ממנה:

נקוד' זעירא. לבנה במיעוטה נקוד על שפחה דהיינו מלכות מסטרא דבריאה שבה סוד הגלות בסוד שפחה כי תירש גבירתה ובה דרך החולם שהוא מלכות עם היסוד דהיינו י' חולם על ו' זעירא הוא ז' דהיינו יום שביעי שבת וז"ש דשולטנא דתרוייהו ביום שביעי ואין בה אחיזה לקליפות אלא נכנסת בנוקבא דתהומא רבא ביום שבת כנודע והיינו למען ינוח עבדך ואמתך שינוחו סוד עבד ואמה קדושים מהקליפות שלא יתאחזו בבריאה ויצירה ששם אחיזת הקליפות דסדר בריאתן של מזלות לא כסדר שמושן כי שבתאי אוכמא ולילית נבראו ביום רביעי ושמושן ביום שביעי וישראל מבטלין כחן בסוד השבת כנזכר ובג"ד חמה מאדים וכו' שעם היות שאינם שולטים אז עכ"ז באותו היום נולדו שבתן והגוים הולכים אחר שמושן וישראל אחר בריאתן וז"ש כוכב הוא מזל שהוא נשפע מהיכל הרצון היכל הת"ת ושליטת הת"ת ביום ג' בסוד חג"ת אב"ג ביום הג' לטהרת ישראל רמז לת"ת תורה והיה ביום שבת לשבוע כדי לייחד ת"ת עם מלכות מדה שביעית והיה יום ו' בחדש דהיינו יחוד המייחדם והכל נרמז במלת שבת דהיינו ש' הם ג' ענפי אבהן במלכות והם בת"ת בת היינו מלכות ושלטנותה ליל שבת כי יום שבת הוא הת"ת. והענין כי ז' ככבי לכת הם סוד ז' ספי' והם ז' היכלות מפני שההנהגה הנמשכת מהספי' נמשכת להיכלות ומהן מעילה לעלול עד הכוכבים והככבים מתפשט ממטה למעלה מהיכל לבנת הספיר לשבתאי וכן ע"ז הדרך ונודע כי המלכות היא עולה בסוד הספי' ולה מקומות הרבה בספי' ולכך שבתאי שביעי לככבים יניק מהיכל לבנת הספיר ששם מקומה והיא בחי' המלכות למטה מהספי' והוא בבחי' ליל שבת ונגדיית לה שבתאי עוד יש למלכות בחי' על היסוד ששם היא י' על ו' זעירא ונעשית ז' והיינו שעולה משבתאי אל מזל צדק ועם י' שהיא עטרה על ו' צדיק והיינו דקאמר וכד איהי עטרה על רישיה וגומר וכאשר עולה עוד למעלה על נצח והוד דהיינו בחי' נוגה ומאדים והיא שם חמה כאשר יתבאר לקמן ובהיותה עולה אל הת"ת עצמו והיא סוד יום שבת שהיא בת יחידה נקשרת בתלת אבהן ושם היא בחי' כוכב שהוא יונק מהיכל הרצון שהוא היכל הת"ת שהוא בג' ניתנה התורה ומצד ג' ראשונות לבנ"ה רחמים לובן ודאי ולכך לבנה יונקת מהיכל קודש הקדשים והיינו היותה על היכל הרצון ולכך נרמז מציאת ענין זה במזל כוכ"ב עצמו היונק מהיכל הרצון כנז' והיינו כ"ו עולה יהו"ה כי שמש ומגן ה' ואז שכינה ע"י הת"ת נק' מלכות הקדש הכוונה שיונקת מהיכל קודש הקדשים דהיינו סוד ג' ראשונות והענין כי המלכות נק' יו"ד בבחי' החכמה והיא כוללת מלמעלה ממנה הכתר ולמטה ממנה הבינה והיינו כ"ב כת"ר בינ"ה ובסוד הדעת יהו"ה כ"ו מכוכב סוד הת"ת והיינו בבחי' קבלתה מהיכל קדש הקדשים בסוד ג' ראשונות עולם הרחמים וסודם בחסד עולם הרחמים וז"ש ליבון ההלכה מדיניה מסטרא [דחסד] ששם היא מתלבנת מאדמימות דינא ואתקריאת חמה ברה כחמה מסטרא דגבורה פני משה ת"ת פני חסד וגבורה והיינו שכאשר יש מעשים טובים הוא ברה כחמה אפילו מצד הדין אמנם כאשר אין מעשים הגונים היא לבנה לבד מצד החסד והיינו סוד פני יהושע כפני לבנה ושני ככבים אלו שהם חמה ולבנה יש בהם נגדיים החיצונים סיהרא אפילא חמה בישא סמאל ולילית והוא הוא מאדים וכן שבתאי אלא הכל לפי הבחי' בענין הקדושה היא החיצונית כדמפרש ואזיל. מהדמ"ק זלה"ה. וע' בס' אור הגנוז בס"ד: