אור החמה על ספר הזהר ג:תקס

א"ל רעיא מהימנא וכו'. כבר נז' לעיל כי גם בסוד הנבואה הוא מרע"ה כשמש המאיר בירח ובככבים והביא ראיה מפסוק אם יהי' נביאכם ה' וגו' והכוונה כדמסיק בשמעתין דנבואת משרע"ה הוא מראה דהיינו אספקלריא המאירה ונבואת שאר הנביאים חלום אספקלריא שאינה מאירה ונמשכת לשאר נביאים מכח מרע"ה וז"ש אם יהי' נביאכם ה' אתם שואבים אור החמה והיינו מצד מה שבמרא' אליו אתודע למרע"ה ומזה נמשך שבחלום אדבר בו לשאר הנביאים כל נביא ונביא והיינו דמסיק לקמיה כי במראה היא סוד הבינה אתוודע בסוד הדעת בן י"ה:

לאתקפא מלין דילך כלומר להחזיק את דבריך שפי' לעיל מראה מצד החסד דהיינו יד הגדולה שמשם היתה סוד הנבוא' ההוא לגאולתן של ישראל כנז"ל וכאשר היא מתגלית ממך לשאר נביאים כנז' איהי במראה אליו אתודע לבד אמנם בהיות המרא' לך ממש היא מעלה יותר דאיהי לך המרא' הגדול דהיינו בינה בה' * אולי צ"ל אור. אוב דהיינו ה' זמנין סנה מצד החסד אור קדמא' וז"ש בסנה דאדכיר ה' זמנין הסנה והנבוא' ההוא לשעתא היתה בסוד הישוע' אל הימין ולזה הית' בסוד היד הגדול' חמש אצבעאן, אמנם כען כלומר אחר שיצאו מהגלות ובאו לקבל התור' ומשם ועד כען כל זמן שאתה שופע ומאיר בלומדיה אתגליא לך חיזו דא שהיא הבינ' הנק' מרא' ברמ"ח פיקודין לא מצד החסד כנז' אלא מצד הת"ת תורה סוד ה' חומשי תורה. א"ל בוצינא קדישא האי מראה שהיא הבינה היא מתרא' בכל י"ס שבה ולזה לזמנין איהי באת ה' המרא' הגדול דהיינו ה' שבבינ' וכשהיא בבחי' החסד שמשם אור נהירו דחכמתא באה בבי"ת שכן עולה הכל אברהם כנז' וכשהיא מצד הכתר באה בכ' כדמסיק וכשהיא מצד הגבור' דתמן אימא רביעא על בנין אתמר ממראה במ' שהיא אימא פתוח' לשמאלא על הגבור' ברחמי וכשהיא מצד הת"ת הוא בסוד ו' ומראה וכשהיא בל' למרא' הוא בסוד ג' ראשונות יחד מגדל הפורח באויר ג' יודי"ן שעולין ל' וכמה חזיונין וכו' כל בחי' אלו למעלה בסוד הבינ' מצד ימין ושמאל ואמצע והיינו חזיונות משמאל כנזכר בתיקונין חוזים ונביאים בסוד נצח והוד דמיונות מאמצע מראות מימין ועם היות שיש כמותן למטה במ' אלו אינם אלא למעל' והיינו דאשתמודע בעין השכל דהיינו ג' בחי' ג' גווני עינא דליבא בינ' דאתמר בה הלב רוא' מצד החכמה מימין דאיהי הלב יודע מצד הדעת הלב מבין מצד הבינ' ומשם וביד הנביאים אדמה לא שיתגל' למט' כי בודאי אין גדול' נמשכת לנביא למטה אם לא יקדים ענין זה למעלה בסוד נבואת מרע"ה כנז' וז"ש לאו איהו אלא בשכל דליבא בסוד הבינה ולא בדמיון דעינא דהיינו ג' גווני עינא למטה והיינו ואל מי שהיא הבינה תדמיוני ואשוה וכן אל מי תדמיון אל שם בבינה למעלה ואית חזיונות כגון החוזים וכו' כלומר בענין מחזה יש ב' דרכים א' טמא והוא נק' מחזה שדי שהוא חזיון דבלעם והיינו שישיגו במדרגות החיצונית כגון החוזים בככבים וכיוצא בהם והיינו כגון ויש מחזה בסוד הקדושה כמו חזון ישעיהו וכיוצא והיינו גילוי המדרגות העליונות במלכות והיינו חזיון לילה ויש בה שתי בחי' חזיונות ודמיונות והכל לפי המסכי' וז"ש כגון המבין דבר מתוך דבר או מדמה דבר לדבר כי סוד דבר הוא מ' ודבר מתוך דבר הוא מציאות המלכות פנימי ישיגהו מתוך בחי' אחרת מתגלה יותר ועכ"ז לא ישתנה אל בחי' אחרת והוא נבואת משרע"ה וז"ש אבל מראה עם היות שודאי גם מרע"ה לא נתנבא אלא על ידי המלכות שאין מי שישיג במדות העליונות אלא ע"י מפתחות אותיות אדנ"י עם כל זה אינו שוה אל הקודם מפני שכיון שהוא בעין השכל כנז' דהיינו מצד הבינה איהי כאור דנהיר בבת עינא בחי' המלכות הנעלמת והיינו דמסיק דבת עינא איהי אוכמא ומרוב העלמה היא נקודה סתומה באות י' וז"ש שחורה אני ונאוה כדפי' בשיר השירים שהיא נעלמת בלתי מושגת כאומר אל תראוני שלא תשיגו בי דבר שאני שחרחורת והיינו ונאוה מאור העליון שבה דהיינו אור הת"ת שהוא חוורו דלגאו ולא ת"ת לבד אלא גם מלמעלה כדמסיק לקמיה מפני שהוא נר מצוה שהוא שם יהו"ה בא"ת ב"ש מ"ץ י"ה ועם היות שאינו שם קדוש כשם אדנ"י עכ"ז הוא שם נעלם יותר משם אדנ"י מפני שקרוב יותר לשם יהו"ה שהוא פנימה לה והיינו ותורה אור דכען באורייתא כלומר הן אמת כי בנבואה ראשונה היתה בסוד החסד כנז"ל. אמנם אחר הגאולה מפני צורך הנבוא' לנתינת התורה והמצוה נתחלפה נבואתו וז"ש כען מנתינת התורה עד עתה לא קדם אתגליא לך נבואתך מקביה ת"ת תורה ושכינתיה מצוה כי א"א להמשיך נבוא' לנביא זולתה ואפילו למרע"ה והיינו יהו"ה שהוא בחכמ' במראה בינה אליו ת"ת אתודע בסוד הדעת בינ' בן י"ה והיינו סוד תורה ששורש הת"ת בסוד התור' היא מחכמ' משא"כ שאר הנביאים כי ימשך מזה אח"כ מדרג' שנית והיינו בחלום אדבר בו שישפע למשרע"ה בסוד חלום דהיינו בסתימו דעיינין דהיינו בחינתה הנגלית בחי' ה' לא בחי' י' שבה ששם נהיר אור תורה כנז'. ומזאת הבחי' נק' אספקלריא שאינה מאירה וז"ש ובגין דא וכו' והנה כל מה שנתבאר עד עתה הוא סוד נבואת מרע"ה וחזיון הנביאי' וכבר פי' שיש בנביאים שתי בחי' דהיינו חוזים נביאים. ונביאי' מעלתם גדולה מחוזים וז"ש נבואה הוא מעלתם גדולה שהוא בפתיחו דעיינון אמנם לא יהיה בבחי' במרא' אליו אתודע שהוא סוד נבואת מרע"ה אלא יהי' או בפתיחו דעיינין דהיינו סוד בת עין וג' גוונון ג' אבהן ותרי כנפי עינא נצח והוד בהון נהירין בת עין אמנם לא בעין השכל דליבא שהוא גבוה מעל גבוה אלא בהון כד אינון פתיחן אינון מראה בהקיץ וכו':

לאנהרא מראה עילאה בהון. היינו סוד נחלת משרע"ה בסוד עין השכל דליבא כדמפרש ואזיל. תלת גוונין דעינא ותרי כנפי עינא ה' היינו ה' אחרונ' שבשם לערך נבואת משרע"ה ולערך שאר נביאים זה מדרגה עליונה והכל תלוי במה שמראה בשאר נביאים מ' ומרא' למשרע"ה בינה. והיינו דמסיק ה' עילאה דאיהי אורה מראה. ארבעים יכנו וגומר פקודא דא להלקות וכו' חמשין מחאן בסוד ק"ש בטול הקליפות וכיון שיש בק"ש מ"ט אתוון הם חמשין הכאות אלו כדי שיתבטלו מ"ט פנים טמא וביטולם ע"י תגבורת אור מ"ט פנים טהור והיינו בהאיר ן' אתוון דיחודא בעת הגאולה להכות לסמא"ל בהארתם בה' והיינו מדה כנגד מדה שוי גרמי אלוה במ"ט פנים טמא יבואו מ"ט פנים טהור שיחדו ישראל ויכו ויתבטלו מ"ט פנים טמא וקשיא ליה כי המלקות אלו הוא ל"ט מכות ואלו הם חמשים ותירץ כי הכל לפי הענין כי אותם שהפגם שלהם בה"א באים יה"ו דהיינו ט"ל לתקן אמנם סמא"ל חטא כנגד כל השם שעשה עצמו אלוה א"כ ראוי שכל עצם השם שהוא עצם האלוה ויפרע ממנו דהיינו שם יו"ד ה"א וא"ו ה"א יהו"ה עולה מ"ט:

ובהאי שעא מחא הקב"ה וכו' דהיינו בין כולם ט"ל והטעם בגין דכולהו סרחו כלומר עון א' לבד היה בין כולם יחד ולנך חלק המדות בין כולם בגין דכולם סרחו באות ה' ואותיות יה"ו תובעים עלבונם ולזה לוקין ל"ט ולא מ"ט. כי ישבו אחים וגומר אשת אח איהי י' הענין כי ת"ת ויסוד ב' אחין וסילוק הת"ת והעלמו למעלה בסוד החכמה בסוד למה ה' תעמוד ברחוק וגומר אז המלכות נק' דל"ת והת"ת המחלק נק' אח בעל ט' ספירות והיסוד והוא מביא אחיו ת"ת בד' דהיינו ע"י יתייחד א"ח עם ד' וימצא מציאות בתוך ד' ונעשית ה' והיינו אח"ד וכאשר אין כוונת היבם כי אם להנאתו ואינו מכוון אל הייחוד הנז' אין נשמת אחיו מתגלגלת שם ומזדמנת שם נשמה פחותה מהקליפות והיינו דעאל סמא"ל אל אחר ובמקום אחד נעשה אחר והיינו פגם למלכות שהיא נק' ארץ וז"ש ושחת ארצה כי היא נפגמת בהכנס צלם בהיכל ובועז שהיה מיבם כיון דאתתקף ביצריה ולא בא על רות דרך הנאה אלא דרך יבום להשלים נפש המת אתקרי צדיק דהיינו קוצו של ד' כנז' וזהו ראיה שהמיבם מרכב' לצדיק אם כובש יצרו והן כל אלה הענין כי לפעמים יהיה סוד סילוק הת"ת ביו"ד ופעמים בה' ופעמים בוא"ו ויסוד כולל יה"ו כדי שיהיה בו כח ליבם ה' ולייחד א"ח עם ד' ומחזירו בכל בחי' הסילוק מהרמ"ק זלה"ה: